12 אוגוסט 2018

1. הנתבעת לא הגישה כתב הגנה על אף שחלף המועד להגשתו.

2. בנסיבות אלה, בהתאם לתקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991, ניתן בזאת פסק דין כנגד הנתבעת, בהעדר הגנה וזאת על יסוד כתב התביעה בלבד.

3. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק הדין את הסכומים הבאים:

א. פדיון חופשה שנתית בסך 91,908 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.18 ועד לתשלום בפועל.

ב. דמי הבראה בסך 27,972 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.18 ועד לתשלום בפועל.

ג. פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה בסך 52,625 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.18 ועד לתשלום בפועל.

ד. פיצויי פיטורים בסך 121,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.18 ועד לתשלום בפועל.

ה. דמי חגים בסך 41,292 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.18 ועד לתשלום בפועל.

ו. נסיעות בסך 22,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.18 ועד לתשלום בפועל.

ז. שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪. לא ישולם סכום זה בתוך 30 יום מיום שיומצא לוה פסק הדין, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק דין זה ועד לתשלום בפועל.

בקשה לביטול פסק דין זה ניתן להגיש בתוך 30 יום מיום שפסק הדין הגיע לידי הצד המבקש לבטלו.

ניתן היום, א' אלול תשע"ח, (12 אוגוסט 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.