תביעה ותביעה - שכנגד בגין נזקים שנגרמו לרכב שבוטח על ידי התובעת ונזק שנגרם למכונת שטיפת רכבים בבעלות הנתבעים 1,2 שבוטחה על ידי הנתבעת 3.

בתביעה העיקרית נטען כי ביום 2.1.17 בעת שנכנס רכב התובעת למכונה החל המפעיל להפעיל את מסלול השטיפה, דבר שגרם לרכב להתקדם בפתאומיות קדימה. כתוצאה מכך נפלה שרשרת מברשות על הרכב והסבה לו נזקים.

בתביעה – שכנגד נטען כי בעת שהרכב עמד הונחה הנהג להעביר להילוך סרק. הנהג הנהן ואישר אולם ניתן היה להבחין כי הוא היה עסוק בטלפון הנייד. לפתע החל הרכב לדהור קדימה, פגע במכונה וגרם לה לנזקים קשים. עוד נטען כי נהג הרכב שגה כאשר במקום להעביר את ההילוך לסרק החליף להילוך דרייב. עוד נטען כי המכונה היתה תקינה לחלוטין ואף נבדקה יום קודם לכן.

גרסת נהג רכב התובעת:

"ינואר 2017, נכנסתי לתחנת דלק ברחוב הפלד בחולון, תדלקתי את הרכב ויש שם בתחנה, אני הלכתי והייתי הולך הרבה לתחנה הזו, ממלאים דלק ומקבלים שטיפה במחיר מוזל. גמרתי לתדלק, נכנסתי למתקן שטיפה, המכווין כיוון אותי למסלול. המפעיל הפעיל המברשות, הרכב התחיל להתקדם, המברשת התחילה להסתובב, השפריצה מים, פתאום בום, שמעתי בום והכל נעצר, הסתכלתי וראיתי שהמברשת הצידית נפלה לי על הקורה ועל המראה ועל הדלת הקדמית שלי, והמברשת שלמעלה גם נפלה על חלון החזית ויחסית לא קרה כלום מהמברשת העליונה, רק מהקדמיות. המכונה נעצרה לגמרי. נסעתי טיפה אחורה, אמרתי לו מה מו, והוא אמר לי שרק אתמול סידרו לו או שתיקנו לו, לקחתי ממנו פרטים וניגשתי לביטוח. חיכיתי והודיעו לי מהביטוח שהוא לא מודה, הלכתי אליו אישית ושאלתי למה עושה בעיות וקרה נזק, הוא אמר לי שאני אשם, אז שאלתי למה הוא לא תובע אותי והוא אמר לי חכה, אני אתבע אותך.

ש. במקום לשים ניוטרל, הכנסת לדרייב וקרתה התאונה, כי היית עסוק במשהו אחר.

ת. לא נכון. התקדמתי במסלול לפי הוראתו, התקדמתי, איך שהוא אמר לי להפסיק עצרתי, רואים בתמונות, המברשת התחילה לשטוף, השפריצה מים וכל הקדימה עד הכנף, הדלת שלי, רואים מים. התקדמתי לאט לפני השרשרת שמשכה אותי ורק לכיוון הדלת שלי, המראה, זה התנתק ונפל עלי, ושם זה נעצר. לא עצרתי ולא נכנסתי לבד. השרשרת לקחה אותי לאט לאט. "

גרסת הנתבע 2:

"אני מפעיל מכונת שטיפה. הגיע הרכב, הוא בא להיכנס למכונת השטיפה, כיוונתי אותו לעלות על המסוע. כמובן שאני מכיר את הלקוח, הוא מגיע כמה וכמה פעמים, מכיר הנהלים. בכל אופן אני בכניסה, אני המפעיל של המקום, אני עומד בכניסה. הוא הגיע עם הרכב. ועלה עם הגלגל על המסוע, היה בטלפון, סימנתי לו להעביר לניוטרל, הוא הסתכל עלי, סימן לי בסדר, זה שהוא מכיר, והוא גם סימן לי, היה בינינו קשר עין, הסתובבתי לכיוון העמדה, הבקרה, ששם אני לוחץ על ההפעלה, והלקוח, כנראה שהיה בהילוך, מן הסתם שהיה בהילוך, והרכב זינק קדימה ופגע, וכך נוצר הנזק.

ש. הנהג מספר סיפור שונה. הוא אומר שהוא לא זוכר אם היה בניוטרל או דרייב, אבל האירוע היה בכלל במהלך השטיפה, בשליש הראשון, התחילה פעולת השטיפה ואז נפלה המברשת וקרה מה קרה?

ת. ממש לא, הוא נכנס עלי, שם את הרכב במקום שבו צריך להיות, בכניסה למכונת השטיפה, הרכב כבר היה במסוע, הוא שחרר את הדוושה של הגז, ולא העביר לניוטרל כמו שתיארנו, הוא עזב הדוושה ובאוטומט, העניין הוא מרחק של מטר, שני מטר, מספיק שאתה עוזב ואתה מוצא עצמך במברשת. המכונה לא מקפיצה מכוניות. "

הן לפי עדות נהג התובעת והן לפי עדות הנתבע מדובר בנהג ותיק הנוהג לשטוף את הרכב במקום לאורך תקופה וסביר שהוא מכיר את נהלי הכנסת הרכב למתקן השטיפה.

בחקירה הנגדית לא היה בטוח נהג התובעת האם אכן העביר להילוך סרק. הוא נשאל בעניין זה במספר הזדמנויות אולם התרשמתי כי תשובותיו לא היו נחרצות וחד משמעיות:

ש. .....האם בזמן האירוע הרכב שלך היה בניוטרל או דרייב?

ת. בדיוק אני לא זוכר. כשהוא אמר לי להתקדם, התקדמתי, ומתקדמים בדרייב, לא זוכר אם הוצאתי או לא, סביר להניח שכן, כי הוא הפעיל המכונת שטיפה, הוא לא היה מפעיל אחרת.

...

אני לא אומר שהרכב שלי היה בדרייב, על ההתחלה כשהוא ממש התחיל פתאום היה בום, אני כבר לא זוכר אם הוצאתי לניוטרל, סביר להניח שכן, אחרת לא היה מפעיל המכונה.

בהודעה בכתב על המקרה ציין הנהג כי המכונה הופעלה לפני שהוא הספיק להעביר להילוך סרק, אולם, הוא מאשר כי הנתבע אכן אמר לו להעביר להילוך סרק. דומני כי הנתבע יכול היה לסמוך על אישורו של הנהג כי הבין מה מבקשים ממנו, שכן אין זו הפעם הראשונה שהנהג נכנס למכונת השטיפה. מאחר ולפי עדות הנתבע הוא הפעיל את המכונה רק לאחר שהנהג אישר לו כי יעביר להילוך סרק, הרי שנראה כי הסתמכות הנתבע על הנהון הנהג היתה סבירה. לפיכך, בין אם הנהג נשאר בהילוך דרייב וטרם הספיק להעביר להילוך סרק, ובין אם היה בהילוך סרק בעת תחילת פעולת המכונה, הרי שמנקודת מבטו של הנתבע הוא יכול היה לסמוך על אישורו של הנהג בטרם הפעיל את המכונה, אף שהנתבע הודה כי לא ראה ממש בעיניו האם הנהג העביר להילוך סרק.

בתמונות שהוגשו בדיון רואים סימני סבון על הרכב, משמע, שמכונת השטיפה החלה בפעולתה. הנהג מתאר כי תהליך השטיפה מתחיל ומים מותזים תוך כדי שהרכב מתקדם. רק מספר רגעים לאחר מכן נופלת המברשת על הרכב. הנתבע מתאר מצב שבו מיד ברגע ההפעלה מזנק הרכב קדימה וגורם לנזק אך בחקירה הנגדית מאשר כי החלה פעולת השטיפה. הנתבע מתאר כי הרכב מזנק פתאום ואילו הנהג מתאר התקדמות תוך כדי התהליך. אולם הפעולה הראשונית של התזת מים וסבון מתרחשת מיד עם הפעלת המכונה על ידי הנתבע, ועל כן קשה להסיק מהתמונות כי פעולת השטיפה החלה בצורה תקינה ורק לאחר התקדמות נפלה לפתע המברשת.

לאור עדותו המהוססת והלא – חד – משמעית של נהג התובעת בנוגע להילוך, לא ניתן לקבוע על סמך עדותו כי נכנס למתקן בהילוך סרק כנדרש, ושוכנעתי כי הנתבע הפעיל את המכונה תוך שהסתמך על אישור הנתבע שהבין את הנחיותיו והיה בקשר עין עימו. בנסיבות אלו לא הורם הנטל בתביעה העיקרית להוכיח כי הנהג העביר להילוך סרק כנדרש.

לא מצאתי כי יש להחיל את כלל "הדבר מדבר בעד עצמו" הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין. החלת הכלל אינה מתיישבת עם פרוט התובעת בכתב התביעה ועדות הנהג את הנסיבות שגרמו לאירוע אשר הביא לנזק ובכך לא מתמלא התנאי הראשון מבין התנאים המצברים לתחולת הכלל, קרי, כי התובע לא ידע מה נסיבות המקרה שהביאו לידי הנזק (רע"א 9113/05 מדינת ישראל נ' אבו גו'מעה (9.12.2007); ע"א 3518/16 פוגל נ' עיריית טבריה (25.10.2018)).

הנתבעת צירפה אישור על בדיקות שנערכו למכונה, בשנת 2017. כמובן שרק רק בדיקה אחת רלבנטית, זו מיום 1.1.17, יום לפני קרות המקרה. בטופס הבדיקה צוין כי המכונה נמצאה תקינה באותה בדיקה. התובעת לא חלקה על מסמכים אלו בסיכומים ולכן יש ליתן לאישור הבדיקה מיום 1.1.17 משקל מלא, ומכאן שהמכונה לא היתה תקולה יום לפני המקרה.

אם כך, ככל שהיה מוכח כי הרכב אכן היה בהילוך סרק הרי שלכאורה ניתן היה לומר כי המברשת נפלה עליו עקב פגם או תקלה במכונה. אך מאחר והתובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי הנהג שילב להילוך סרק כנדרש, ומאחר והמכונה נמצאה תקינה בבדיקה יום לפני המקרה, הרי שכלל נסיבות המקרה תומכות יותר במסקנה לפיה הרכב נותר בהילוך דרייב וכך פגע במברשות.

לאור האמור, מצאתי לדחות את התביעה העיקרית ולקבל את התביעה שכנגד.

אני מחייב את הנתבעים - שכנגד בתשלום 70,487 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ובתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 11.7%.

ניתן היום, כ"ד טבת תש"פ, 21 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.