לפניי תביעה כספית מיום 24.5.18 ע"ס 13,107 ₪ בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 24.8.16 (בכתב התביעה נרשם בטעות 24.8.15).

נערך ביום 23.10.19 בפניי דיון שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות מטעם שני הצדדים.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 [פסיקה שתכליתה "לשקף את הפשרה שלדעת בית המשפט היה על הצדדים לגבש בכוחות עצמם כאנשים רציונאליים, הוגנים וסבירים, בתנאי אי-וודאות" לפי רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול (פורסם בנבו, 8.4.14) ופסיקה שמקנה לביהמ"ש שיקול דעת רחב הכולל גם שיקולים שאינם רק לפי שורת הדין ופסיקה שההנמקה בה, גם אם ניתנת, הינה הנמקה לגבי דרך ותוצאת הפשרה ולא הנמקה רגילה לפי הדינים המהותיים והפרוצדוראליים הפורמאליים – ע"א (מחוזי ירושלים) 6143/05 ניידות חב"ד נ' חנניה (פורסם בנבו, 27.10.05)], ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

שני הנהגים המעורבים נושאים באחריות לקרות התאונה ולכל נזקיה, כאשר נהג רכב התובע נושא ב-30% מהאחריות ואילו נהג רכב הנתבעים נושא ב- 70% מהאחריות.

הנתבעים ישלמו לתובע את הסכומים הבאים:

• סך של 7,355 ₪, בגין הנזקים (הפחתתי את ראש הנזק של ימי העמידה, שלא הוכח), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 24.5.18 ועד יום התשלום המלא בפועל.
• סך של 374 ₪ בגין מחצית ראשונה של אגרת בית משפט ששולמה.
• סך של 450 ₪, בגין שכר העד בו חויב התובע.
• סך של 1,800 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.

משניתן פס"ד לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, אני מורה על ביטול החיוב במחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, ג' חשוון תש"פ, 01 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.