תיק עת"מ 35963-05-18

עתירה מינהלית ובקשה לצו ביניים שתיהן מיום 16/05/18

בקשה בהמרצת פתיחה ובקשה לצו מניעה זמני שתיהן מיום 27.05.18

בשם העותרת: עו"ד בנימין לוי

בשם המשיבה 1: עו"ד רועי גנוט

ב"כ המשיבה 2 בעתירה והמבקשת בתיק ה"פ: עו"ד אסף הדסי ועו"ד נועם שוחט

ב"כ המשיבה 3: עו"ד אייל אברמוב

ב"כ המשיבה 4: עו"ד אורית פפר

רקע עובדתי ודיוני

1. בפניי עתירה שעניינה מכרז 2/2018 לפתיחת סתימות ביוב, שאיבה, ניקוי ועבודה יזומה לניקוי ולציון קווי ביוב (להלן: "המכרז").
2. העותרת (בתיק עת"מ 35963-05-18), נטע עופר עבודות ביוב ומים בע"מ (להלן: "נטע"), הגישה הצעה למכרז. ועדת המכרזים דחתה את ההצעה על הסף. העותרת מבקשת לבטל את החלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעת העותרת על הסף, ולהכריז עליה כזוכה במכרז. לחלופין, העותרת מבקשת לבצע סבב השלמות נוסף למשתתפים במכרז להוכחת עמידתם בתנאי הסף בגינם נפסלו.
3. המשיבה 1, תאגיד מי חדרה בע"מ (להלן: "התאגיד") הינה תאגיד, אשר קם על פי חוק תאגידי מים וביוב, תשס"א-2001 . התאגיד ערך והוציא את המכרז מושא העתירה.
4. המשיבה 2, חכמון גבאי בע"מ (להלן: "גבאי"), הגישה הצעה במכרז וועדת המכרזים פסלה את הצעתה. גבאי היא המבקשת בהמרצת פתיחה 57651-05-18, שעניינה המכרז, וביקשה לקבוע, כי החלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעתה בטלה, להכריז עליה כזוכה ולחלופין, להחזיר את המכרז לדיון בוועדת המכרזים לצורך השלמת הצעתה.
5. המשיבה 3, בי.או.טי בנייה ניהול בע"מ, הגישה הצעה במכרז והצעתה נפסלה.
6. המשיבה 4, ארזים מערכות צמרת תשתיות ובניה בע"מ, הינה החברה שזכתה במכרז.
7. המכרז הוגדר כמכרז "הנחה" אשר בו הקריטריון היחיד שעל פיו מתקבל 100% מהניקוד להצעות, הינו גובה ההנחה שמעניק כל משתתף לעומת האומדן המובא במכרז, וכאשר מדובר בהנחה אחת אשר חלה על כל רכיבי כתב הכמויות שצורף למסמכי המכרז, כאשר אחוז ההנחה שניתן להציע במסגרת המכרז לעומת האומדן הוגבל עד ל-20% הנחה לעומת האומדן.
8. המועד הקובע להגשת ההצעות במכרז נקבע ליום 30.1.2018. באותו היום, התקיימה ישיבת ועדת המכרזים לפתיחת מעטפות המכרז. במעמד נציגי המשתתפים הוצגו ההצעות: גבאי העניקה הנחה בשיעור אפס לעומת האומדן, בי.או .טי העניקה הנחה בשיעור 15.6% לעומת האומדן, ארזים העניקה הנחה בשיעור 20% לעומת האומדן ונטע העניקה הנחה בשיעור 3% לעומת האומדן.
9. לאחר פתיחת מעטפות המכרז ערכה מי חדרה סבב השלמות עם המשתתפים לשם השלמות והבהרות של חוסרים בהצעותיהם. לאחריו, נבחרה גבאי כזוכה במכרז, כי הציגה את מלוא המסמכים הדרושים והוכיחה את עמידתה בתנאי הסף וזאת לאחר שהוצגה חוות-דעת משפטית, אשר ערך יועצה המשפטי של מי חדרה. ביחס להצעת נטע נכתב בחוות דעתו של יועץ התאגיד מיום 15.2.18:

"המשתתפת מילאה את טבלת רשימת ההתקשרויות, אולם לא ברור ממנה האם ההיקף הכספי של כל אחת מן העבודות שצוינו הינו לפחות 750,000 ₪ לכל שנה ולכן נדרשת הבהרה בעניין זה. בנוסף, המשתתפת לא צירפה הסכם תקף עם אתר מאושר לפינוי שפכים כנדרש בסעיף 2(ב) למסמך "הוראות למשתתפים".

המשתתפת לא המציאה אישור על ביצוע הדרכת בטיחות בגובה לעובדיה. כמו כן, לא הוצגו המלצות כנדרש. זאת ועוד, המשתתפת לא מחקה את הסעיף שאינו רלוונטי מנספח י' למכרז שכותרתו "הצהרה לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים". לעניין סעיף 2(ה) למסמך "הוראות למשתתפים" המשתתפת צירפה רישיונות לרכבים – לבדיקת היועץ המקצועי. אציין שחלף הצגת אישור בעלות על ניידת צילום צורף על ידי המשתתפת הסכם שירותי צילום עם חב' יאיר צילום צנרת, אולם לא ברור האם לחברה זו ניידת צילום כנדרש והאם אספקתה כלולה בהסכם. בנוסף לא צורף אישור למערכת איתור לרכבים. כמו כן, לא הוצגה רשימת הציוד שבבעלות המשתתפת.

היות שאי המצאת המסמכים בשלב זה, אינה מלמדת בהכרח כי החברה לא עמדה בתנאי הסף למכרז, אמליץ לאפשר לחברה להשלים את המסמכים הנזכרים לעיל ולספק את ההבהרות הדרושות, בתוך פרק זמן אחיד שייקבע על ידי הועדה."

1. ביחס להצעת גבאי נאמר בחוות דעתו של יועץ התאגיד מיום 15.2.18:

"המשתתפת לא צירפה הסכם תקף עם אתר מאושר לפינוי שפכים כנדרש בסעיף 2(ב) למסמך "הוראות למשתתפים". כמו כן, המשתתפת לא מחקה את הסעיף שאינו רלוונטי מנספח י' למכרז שכותרתו "הצהרה לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים". לעניין סעיף 2(ה) למסמך "הוראות למשתתפים" המשתתפת צירפה רישיונות לרכבים – לבדיקת היועץ המקצועי. אציין שביחס לרכב מס' 8749712 הוצג רישיון ע"ש חב' צילום לקו בע"מ ולא ע"ש המשתתפת – דרושה הבהרה. בנוסף, לא הוצג רישיון בעלות על ניידת צילום או הסכם התקשרות עם חברה לעבודות צילום כנדרש בתנאי הסף. כמו כן, צורף אישור איתוראן אך לא ניתן להבין ממנו לגבי אילו רכבים הוא רלוונטי ונדרש פירוט לעניין זה.

היות שאי המצאת המסמכים בשלב זה, אינה מלמדת בהכרח כי החברה לא עמדה בתנאי הסף למכרז, אמליץ לאפשר לחברה להשלים את המסמכים הנזכרים לעיל ולספק את ההבהרות הדרושות, בתוך פרק זמן אחיד שייקבע על ידי הועדה."

1. ביום 19.2.18 התכנסה ועדת המכרזים, אימצה את חוות הדעת וקבעה, כי תיתן למשתתפות להשלים את מסמכיהן עד ליום 1.3.18. כל המשתתפות, למעט נטע, העבירו השלמות עד ליום 1.3.18.

ב"כ מי חדרה טען, כי ביום 27.2.18 קיבלה מי חדרה מייל לפיה נטע קיבלה את הדרישה להשלמת מסמכים.

ביום 2.3.18 פנתה נטע למי חדרה וטענה, כי לא היתה מודעת לדרישה וביקשה לאפשר לה להגיש את ההשלמות. ביום 4.3.18 שלחה נטע מסמכים ובמכתבה הנלווה כתבה: "היום הועברו המסמכים שנדרשו להם למשרדכם מלבד התקשרות עם אתר מורשה לקליטת שפכים ופרטי ניידת צילום..."

1. בחוות דעת יועמ"ש מי חדרה מיום 6.3.18 נכתב:

"חרף בקשת התאגיד, החברה לא צירפה הסכם תקף עם אתר מורשה לפינוי שפכים כנדרש בסעיף 2(ב) למסמך "הוראות למשתתפים". בנוסף, לא הוצג אישור למערכת לאיתור רכבים, הגם שמסמך זה התבקש על ידי התאגיד בפנייתו מיום 26.2.18."

1. ביום 7.3.18 פנה התאגיד אל נטע וליתר המשתתפות בבקשה להשלמת מסמכים. מנהלה של נטע מסר את השלמותיה לסמנכ"ל הכספים של התאגיד אולם המסמך עליו מסתמכת נטע בעתירתה לא היה בין אלה שהוגשו.
2. ביום 14.3.18 הוגשה חוו"ד יועמ"ש מי חדרה בשלישית ושם כתב לגבי נטע:

"החברה צירפה הסכם עם אתר מורשה לפינוי שפכים, אשר תוקפו מיום 1.6.14 ועד ליום 1.6.16. על פי סעיף 7.2 להסכם, קיימת אפשרות להארכתו בשנה נוספת, קרי עד ליום 1.6.17. לאור האמור דומה כי ההסכם אינו תקף ולכך יש להוסיף שממילא לא צורף על ידי החברה אישור בדבר הארכת ההסכם אן כל מסמך אחר שיהיה בו בכדי להעיד על היותו תקף. בנוסף, במסגרת מסמכי ההשלמות הוצג חשבונית מחברת איתוראן עבור מערכת למיגון רכבים, אולם זו הופקה ביום 28.2.18, קרי, לאחר המועד האחרון להגשת הצעות במכרז. יתרה מכך, חשבונית זו שולמה על ידי החברה רק ביום 4.3.18. היות שלא צורף על ידי החברה אישור בדבר מערכת למיגון רכבים ביחס לתקופה אשר קדמה למועד האחרון להגשת ההצעות האי שאף לא הוכחה על ידיה עמידה בתנאי זה."

לגבי גבאי נכתב בחוו"ד :

"החברה צירפה הסכם תקף עם מט"ש חדרה בדבר קליטת שפכים כנדרש. לאור האמור ולנוכח המסמכים שהוגשו על ידיה לטעמי החברה עומדת בתנאי הסף."

לאור טענות נטע בעניין מסמכים שצורפו התכנסה ועדת המכרזים ביום 30.4.18. היועץ המשפטי של הוועדה קבע:

"בעקבות פניית החברה בדקתי במסמכים שהוגשו על ידי נטע עופר, לא היה כל זכר למסמך הנטען ולחשבוניות. החברה הגישה ב-2 סבבים אולם המסמך המדובר אינו קיים."

החלטת ועדת המכרזים

1. בעקבות פניית ב"כ נטע וב"כ בי. או. טי לוועדת המכרזים שם ציינו, כי גבאי אינה עומדת בתנאי הסף - לא הציגה הסכם התקשרות תקף לפינוי שפכים ולא היתה בעלים של ציוד הנדרש נכון ליום הקובע – החליטה ועדת המכרזים ביום 1.5.18, כי לאחר בדיקה נוספת היא מבטלת את המכרז ומפרסמת מכרז חדש, לאחר שכל המציעים נפסלו. ועדת המכרזים קבעה, כי גבאי אינה עומדת בהוכחת תנאי הסף לעניין הצגת רישיון תקף לגבי כלי הרכב ולעניין אי הצגת אסמכתא לקיומו של מכשיר לגילוי גזים.
2. ביום 22.5.18 פורסם מכרז חדש מבלי שבוצע שינוי מהותי בתנאי המכרז. כל ששונה במכרז היו המועדים הקשורים להגשת ההצעות וכן נוספו הבהרות ודרישות למסמכים שלא נזכרו במכרז הקודם.

הטענות התוקפות את החלטת ועדת המכרזים והטענות שכנגד

1. ב"כ נטע טען, כי מיום 20.1.18 עד לאפריל 2018, הרי למעט שני מכתבים שנשלחו לנטע לקבלת הבהרות ו/או השלמת מסמכים, לא קיבלה נטע הודעה, פרוטוקול או החלטה המתייחסת למכרז. רק ביום 10.4.18, נטען, קיבלה נטע מכתב לאקוני לפיו מי חדרה החליטה, שלא לבחור בהצעת נטע והיא מוזמנת להגיע למשרדי מי חדרה על מנת למשוך את ערבות הצעתה שהוגשה במכרז. למחרת היום, נציג נטע ביקש בכתב לדעת מי הזוכה וכיצד דורגו ההצעות, אולם מי חדרה לא ענתה לפנייה זו ועל כן נשלחה פנייה נוספת בעניין ובתשובה שלחה מי חדרה שלושה פרוטוקולים של ועדת המכרזים. ב"כ נטע טען, כי מעיון בפרוטוקולים עולה כי נטע הוטעתה לחשוב, כי לא זכתה במכרז בעוד שלמעשה, הצעתה נדחתה על הסף. ב"כ נטע טען, כי נטע לא קיבלה זכות טיעון בפני הוועדה כמתחייב על פי דין עובר לפסילתה על הסף. כמו כן, ב"כ נטע טען, כי אי שיתוף הפעולה מצד מי חדרה ושליחה סלקטיבית של שלושה פרוטוקולים בלבד נועדו להסתיר את התנהגותה של מי חדרה, אשר ערכה הליך מכרזי פסול תוך קבלת החלטות שגויות.

ב"כ נטע טען כי לאחר שנטע הבינה כי לא עמדה בתנאי הסף, שלחה באופן אישי מסמכים לסמנכ"ל ולא יכול להיות שבפני ועדת המכרזים לא היה המסמך.

ב"כ נטע טען, כי החלטת ועדת המכרזים לא פירשה נכון את התנאי הקבוע בסעיף 2ב לתנאי המכרז והתעלמה ממסמך, שהציגה נטע, שהינו מכתב המאשר את תוקפה של ההתקשרות נשוא תנאי הסף, נכון למועד הגשת ההצעה. ב"כ נטע הציג במכתב למי חדרה מיום 23.4.18 חשבונית מס בגין פינוי שפכים על יסוד ההתקשרות נשוא תנאי הסף, המוכיחות, לעמדתו, את קיומה ותוקפה של ההתקשרות כנדרש בתנאי הסף.

ב"כ נטע טען, כי אלמלא היתה הצעתה של נטע נפסלת על הסף, היתה היא הזוכה במכרז. ב"כ נטע טען כי אישור ההתקשרות לא הוגש באיחור ומכל מקום, הצורה בה נוסח תנאי הסף במכרז החדש מאשר, כי לא היה מקום לפסול את הצעת נטע במכרז.

1. בדיון בע"פ בפניי (4.6.2018) ב"כ נטע טען, כי על בית המשפט לבחון אם נטע עומדת בתנאי הסף. ב"כ נטע טען, כי יש לקבוע כי לא מדובר בדרישה צורנית להסכם בכתב, אלא לדרישה של קיומה בפועל של התקשרות לפינוי שפכים. ב"כ נטע ציין, כי ארבע מהמציעים ראו את התנאי הזה כתנאי שאינו דורש הסכם בכתב ועובדה היא, לדבריו, שאף אחד לא הגיש הסכם בכתב. מכל מקום, ב"כ נטע טען, כי יש לפרש תנאי סף לקולא ובצמצום באופן שמכשיר הצעות כאשר התכלית של תנאי הסף היא, שיש לראות שקיימת התקשרות בפועל. ב"כ נטע טען, כי לאחר שנטע הבינה כי נפסלה על הסף בשל העדר הסכם בכתב, היא שלחה הסכם שפג תוקפו ביום 1.6.17. לעמדתו, אין בכך כל פסול כיוון שזו ראשית ראייה והכל יודעים, שמאריכים את ההסכם והיה על כן על ועדת המכרזים להעניק לה זכות טיעון משנית כיוון שהיתה עמימות, לחלופין, לקבוע, כי מדובר בפגם טכני בלבד.

ב"כ נטע טען כי קיומו של מכרז חדש יפגע בעקרון השוויון, ומהווה פגיעה במציעים ובאינטרס ההסתמכות של נטע, שזכתה לשיטתה. ב"כ נטע טען, כי נטע מוכנה לקיים 'סבב השלמות' משום שלהבדיל מנטע, העומדת בתנאי הסף, יתר המציעים לא עמדו מבחינה מהותית בתנאי הסף וגם אם יינתנו 'השלמות', לא יוכלו לזכות.

ב"כ נטע הוסיף וטען, כי ב"כ גבאי צודק לגבי מכשיר גילוי גזים ואם אכן מי חדרה לא דרשו השלמות בעניין, הרי מן הדין לתת לו להראות שהוא עומד בדרישות לגבי מילוי גזים. באשר ליתר התנאים, גבאי, לדבריו, אינו עומד בהם באופן חד משמעי. שני הרכבים, כך הטענה, נרכשו לכאורה (רק) לטובת המכרז למרות שהמכרז דורש בעלות 12 חודשים מהמועד הקובע. בנוסף, אין, לדברי ב"כ נטע, לקבל את טענת גבאי, שלא נדרש רישיון תקף כיוון שברור שמקום שיש דרישה להציג מסמך דקלרטיבי שמצהיר על זכויות בעלות, הכוונה למסמך תקף. יתרה מכך, גבאי אינו עומד בתנאי של ניידת צילום, אשר נקנתה אף היא רק בסמוך למכרז. ב"כ נטע ציין, כי הדרישה לבעלות ברכב ולרישיון תקף כמו גם לעניין ניידת הצילום, כוללת דרישה להראות בעלות רציפה ומתמשכת, כאשר בתנאי זה, גבאי אינה עומדת.

באשר לטענת ב"כ גבאי למשיכת הערבות הבנקאית של נטע, טעו ב"כ נטע, כי הערבות הבנקאית היא בידי הוועדה ומכל מקום, משבוטל המכרז, הרי אין נפקות לערבות הבנקאית שהוגשה בשים לב לנוסח הערבות ולתנאי המכרז לפיהם הוגשה. באשר לטענות גבאי לגבי אי-עמידת נטע בתנאים נוספים, טעו ב"כ נטע, כי מדובר בהרחבת חזית. לגופו של עניין, טען, כי מאחר ולא פנו לנטע להשלמה בעניין מכשיר מילוי גזים, הרי יש לראותה כעומדת בתנאי. לעניין רשימת הציוד, נאמר, כי בסבב השני של ההשלמות לא התבקשה נטע לרשימת ציוד ומכאן, שהיא עמדה בתנאי.

1. ב"כ גבאי טען, כי אין לקבל את טענת נטע, כי אלמלא נפסלה בשל העדר הסכם תקף לפינוי שפכים היתה היא הזוכה במכרז, וזאת משום שנטע לא עמדה בתנאי הסף לגבי ערבויות בנקאיות, כיוון שההלכה היא, כי מציע העומד על זכותו לזכות במכרז, לאחר שהצעתו נפסלה או נדחתה, חייב לדאוג, כי ערבותו התקפה למכרז תישאר בידי מפרסם המכרז. ב"כ גבאי טען, כי נטע הציגה הסכם לפינוי שפכים, אשר פג תוקפו ביוני 2016 אולם לא הוצג מסמך, כי תוקף ההסכם חודש עד לסוף 2019 ואותה חשבונית, שהוצגה באיחור, נושאת תאריך משנת 2017. ב"כ גבאי טען, כי נטע לא צירפה טבלת ניסיון כפי שנדרשה בהתאם למסמכי המכרז אלא הציגה אישור רואה חשבון בלבד. ב"כ גבאי הפנה לתנאי סף נוספים בהם לא עמדה נטע – אישור הדרכת בטיחות בגובה, מערכת איתור בכל אחת מהביוביות, אישור רואה חשבון לשנים 2015, 2016 ותצהיר העדר אי-הרשעה. משכך, ב"כ גבאי טען, כי אין מקום להתערב בהחלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעת נטע.

ב"כ גבאי טען עוד, כי אין למציע שהצעתו לא עמדה בתנאי הסף זכות לקיום שימוע טרם פסילת הצעתו. יתרה מכך, ועדת המכרזים אישרה לנטע להשלים מסמכים בהצעתה, פעמיים, טרם החליטה לפסול הצעתה על הסף.

ב"כ גבאי טען, כי על אף שהצעתו נפסלה בסופו של יום בשל אי עמידה בתנאי סף, בעוד שלשאר המשתתפים שלחה מי חדרה שאלות הבהרה וביקשה מסמכים ודרישות מדוייקות בנוגע לחסרים, הרי מגבאי לא ביקשה מי חדרה השלמות כלשהם טרם החליטה כי אינה עומדת בתנאי הסף של המכרז. לכן, לטענתו, מי חדרה פעלה באופן מפלה ובלתי חוקי באופן שפגע בעקרון השוויון בין המציעים.

ב"כ גבאי טען כי פסילת הצעת גבאי הינו על יסוד תנאי סף נסתר אשר לא נכלל בדרישות המכרז.

ב"כ גבאי טען כי גבאי עמדה בדרישת הסף בעניין הבעלות בכלי הרכב כיוון שבתנאי המכרז נכתב כי התקופה הרלוונטית הינה 12 חודשים ממועד הגשת ההצעות ולא 12 חודשים קודם לפרסום המכרז. כמו כן, לא היתה דרישה במכרז לצירוף רישיונות רכב בתוקף כאשר צירוף רישיון בתוקף נועד להוכיח את הבעלות ותו לא. מכל מקום, מדובר, לדבריו, במסמך טכני ולא היתה מניעה להגישו אם מי חדרה היתה מבקשת זאת מגבאי.

ב"כ גבאי טען בתגובה לטענות ארזים, כי הצגת המכרז החדש מהווה הרחבת חזית. מכל מקום, בחינת הטענה האם המסמך שהוגש על ידי נטע עומד בדרישה אינה רלוונטית לאור העובדה שהמסמך עליו נסמכת נטע כלל לא הומצא על ידיה.

בדיון בפניי, ב"כ גבאי טען, כי גבאי קיבלה הודעה כי עמדה בכל התנאים והיא הזוכה במכרז, ורק לאחר שבועות רבים הוועדה שינתה את דעתה וקבעה כי אינה עומדת בתנאי לעניין מכשיר גזים ורישיון בתוקף לרכבים. ב"כ גבאי טען כי גבאי עובדת עם מי חדרה כבר שנים, ומי חדרה יודעת שיש ברשותה מכשיר גזים. גבאי הביאה למי חדרה חשבוניות לגבי המכשיר. ב"כ גבאי טען, כי לא היתה דרישה לרישיונות בתוקף ויש בידי גבאי רישיונות כאלה. ב"כ גבאי טען כי לכל המציעים ניתנה אפשרות להשלים למעט גבאי ואין מניעה להביא את החסר.

באשר לטענת הרחבת החזית שנטענה על ידי ב"כ נטע, טען ב"כ גבאי, כי לא מדובר בהרחבת חזית כיוון שמדובר באותו מכרז ומכל מקום, כמשתתף במכרז הרי אין מניעות להעלות טענות, שלא נטענו על ידי ועדת המכרזים.

1. ב"כ התאגיד טען לעניין נטע, כי ועדת המכרזים העניקה לנטע הזדמנויות חוזרות להשלים את מסמכיה, להציג את טיעוניה ולהוכיח עמידתה בתנאי הסף במסגרת סבבי ההשלמות. ב"כ התאגיד טען, כי בדברי סמנכ"ל הכספים נאמר במפורש בפרוטוקול מיום 30.4.18, כי המסמך אותו נטע טוענת כי מסרה לו, אינו קיים. ומכל מקום, גם אם המסמך היה קיים, הרי אין בו, לדבריו, כדי להוכיח את עמידתה בתנאי הסף.

ב"כ התאגיד טען כי עתירתה של נטע הוגשה בשיהוי מכיוון, שההחלטה נמסרה לה ביום 10.4.18 בעוד עתירתה הוגשה רק ביום 16.5.18.

1. בדיון בפניי טען ב"כ מי חדרה, כי טענות ארזים ביחס למכרז החדש מוקדמות ומהוות הרחבת חזית. באשר למסמך עליו באי-כוח נטע מסתמכים, הרי תשובתו היא, כי הדיון לגביו הפך לתיאורטי והדרישה אינה רלוונטית, כי אותו מסמך לא הוצג בפני ועדת המכרזים. סמנכ"ל הכספים של מי חדרה הצהיר, שהמסמך לא נמצא והמסמך הוגש רק בדיעבד, לאחר שהצעתה נפסלה. ב"כ מי חדרה הפנה לחוות דעת משפטית מיום 14.3.18 ובו נכתב, כי נטע לא הגישה הסכם תקף ולא מסמך אחר המוכיח תוקפו וטען כי לנטע ניתנו אפשרויות להגשת המסמכים בזמן והיא לא עשתה כן. לעניין הדרישה הצורנית, ב"כ מי חדרה טען, כי המכרז נקב בתנאי סף שעל המשתתפים להיות בעלי הסכם תקף עם אתר מורשה לפינוי שפכים והדרישה להצגת הסכם היא אינטגרלית לתנאי הסף. עובדה היא, שנטע הציגה הסכם שאינו בתוקף ומדובר, איפא, בניסיון בדיעבד להכשיר עמידה בתנאי סף. נטע התבקשה במסגרת סבב ההשלמות להציג הסכם תקף ולא טענה באותו שלב, כי מדובר בדרישה המהווה שינוי בתנאי הסף.

ב"כ מי חדרה טען עוד, כי נטע לא הציגה תיעוד על מכשיר למערכת גילוי גזים, הדבר אומנם לא נרשם בהחלטת ועדת המכרזים אבל מבדיקה שנערכה בעקבות הגשת התביעה, נמצא שנטע לא עמדה גם בתנאי זה.

ב"כ מי חדרה טען כי גם לגבאי ניתנו הזדמנויות להשלים מסמכים חסרים אולם אותם שני חסרים שלאורם נפסלה הצעתם לא הופיעו במסגרת הבקשות להשלמת מסמכים. לדבריו, הדבר אינו גורע מהנטל של גבאי או של כל משתתף אחר להוכיח עמידתו בתנאי הסף ולהגישם במועד. מתן סבב נוסף לגבאי תביא לפגיעה בעקרון השיוויון ועל כן, ההחלטה לצאת למכרז חדש היא החלופה הסבירה ביותר בנסיבות העניין.

ב"כ חדרה טען כי המכרז נפסל כיוון שאף אחת מהמשתתפות לא עמדו בתנאי הסף.

1. ב"כ בי. או טי טען, כי נטע אינה יכולה להשלים בדיעבד מסמכים ונתונים, הגם שמדובר בעניינים טכניים, עקב פגיעה בשיוויון, ולבקש להכריז עליה כזוכה במכרז. ב"כ בי. או. אי טען, כי עריכת מכרז חדש היא הדרך הנכונה ביותר בנסיבות הענין בעבור המשתתפים השונים ובעבור הציבור.

בדיון בפניי טען ב"כ בי.או. טי, כי מי חדרה פעלה בצורה למעלה מסבירה תוך הקפדה על עיקרון השיוויון עת פסלה את גבאי לאחר הטענות שהועלו נגד זכייתה. באשר לטענת גבאי, כי לא ניתנה לו ההזדמנות להשתתף בסבב ההשלמות, הרי, כך הטענה, שאם היה ניתן לגבאי להשלים לאחר שהודע לו כי הצעתו נפסלה, הדבר היה פוגע בעיקרון השיוויון. באשר לפסילת נטע, נאמר, כי נטע הציגה מסמך שפג תוקפו במרץ 2018 ועל כן החלטת ועדת המכרזים בעניינה סבירה אף היא.

1. ב"כ ארזים טען, כי נטע עמדה בתנאי המכרז ודווקא נוסחו של המכרז החדש, מלמד כי נטע עמדה בתנאי הסף של קיום התקשרות לפינוי שפכים.

בדיון בפניי טען ב"כ ארזים, כי הצעת גבאי לא יכולה לעמוד בשל פגמים מהותיים – רכב שלא היה 12 חודשים. כמו כן, עו"ד מטעם גבאי לא חתם על מסמך מהותי של תצהיר אי תיאום מכרז, ועדכון פרטי בנק חתום על ידי המגיש וחתום על ידי הבנק. לטענת ב"כ ארזים, כל אלה פגמים שלא ניתן לתקן. ב"כ ארזים טען, כי המכרז החדש שפורסם לא השתנה בשום תנאי, אלא רק הזכירו אפשרות של ליסינג מימוני וביקשו הסכם התקשרות בכתב, ועל כן, אם כל הטענות נגד הצעת נטע הן רק בנקודה של מסמך בכתב, שלא היה צריך להציגו, הרי יש לתת לנטע לזכות.

1. במהלך הדיון הועלו טענו טענות של סמכות עניינית ושל שיהוי.

דיון והכרעה

1. פירושם של מסמכי מכרז ייעשה על פי פרשנות תכליתית, אשר מחד גיסא מגלמת בתוכה את כוונת עורכי המסמך ומאידך גיסא אינה חורגת מגבולות הטקסט (ראו דברי השופטת מ' נאור ב-עע"מ 5487/06 סופרמאטיק בע"מ נ' חברת החשמל לישראל, [פורסם בנבו] (12.4.09) (להלן "עע"מ סופרמאטיק"), פס' 9, וראו גם אהרן ברק, פרשנות תכליתית במשפט (נבו הוצאה לאור, 2003), עמ' 133). התוצאה של הפרשנות התכליתית, אמורה להביא לתוצאה הגיונית ולא לתוצאה שמביאה להטלת חובה שמי מהצדדים לא התכוון לה ואיננו יכול לעמוד בה. זאת ועוד: יש לצפות כי במכרז, המזמין ינסח את מטרת ההתקשרות והצרכים אשר המכרז נועד למלא, כבר בהזמנה. כמו כן, יש לזכור כי מטרת המכרז היא השגת ההצעה הטובה ביותר מנקודת המבט של המזמין, תוך שמירה על שוויון ותום לב. לפיכך, בעת הכרעה בדבר התכלית האובייקטיבית של המכרז, ובהתאם לנסיבות המכרז, ראוי לתת משקל לכוונה הסובייקטיבת של עורך המכרז. כל זאת נעשה בהתאם למגבלות הלשון של מסמכי המכרז שלפנינו (עע"מ 7111/03 "יוסף חורי" חברה לעבודות בנין נ' מדינת ישראל מינהל מקרקעי ישראל, [פורסם בנבו], 12.7.04 (להלן "עע"מ "יוסף חורי"), פס' 16; עע"מ סופרמאטיק פס' 11; ואמיר לוי, דיני המכרזים בישראל (ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, 2012; להלן "דיני המכרזים בישראל") עמ' 303-304ׂ.
2. במסגרת המכרז נקבעו תנאי סף להשתתפות במכרז. בין היתר נקבע בסעיף 2 למכרז:

"2. רשאים להשתתף במכרז משתתפים העומדים בכל התנאים הבאים ואשר המציאו את כל המסמכים הנדרשים להוכחת עמידתם בתנאים אלו:

1. המשתתף בעל ניסיון מוכח כקבלן ראשי, בביצוע כל אחת מהעבודות.......אשר במועד ביצוע העבודות היקף הפעילות בתאגיד או ברשות המקומית היה למעלה מ-50,000 תושבים (לפי נתוני הלמ"ס נכון למועד ההגשה) וכל עבודה היתה בהיקף של 750,000 ₪ (לא כולל מע"מ) בכל אחת מהשנים האחרונות (2014,2015,2016) לפחות.
2. מציעים שביום הגשת הצעתם, הינם בעלי רישיון עסק בתוקף על פי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, להובלת שפכים ובעל הסכם תקף עם אתר מאושר לפינוי שפכים.
3. מציעים אשר הינם בעלי רישיון מוביל תקף להובלת שפכים ע"פ חוק שירותי הובלה התשנ"ז-1997.
4. מציעים אשר בידם אישור הדרכת בטיחות בגובה בתוקף מאת מדריך מוסמך עבור כל אחד מהעובדים שיעבדו עבור המזמין.
5. מציעים שבמועד הגשת ההצעות בבעלותם, במהלך 12 החודשים האחרונים ברציפות שקדמו ליום פרסום המכרז, הציוד המפורט להלן:

• 1 ביובית מסוג ביובית משולבת, משנת יצור 2013 ומעלה
• 1 ביובית מסוג ביובית לחץ, משנת ייצור 2003 ומעלה
• 1 משאית שאיבה גדולה, 15 קו"ב, משנת ייצור 2003 ומעלה
• 1 משאית שטיפה רגילה, משנת ייצור 2003 ומעלה
• בכל ביובית קיים מכשיר איתוראן או פוינטר או שווה ערך (לקבלת מיקום מדויק ורציף של הביובית מחבק איתוראן או פוינטר)
• ניידת צילום, למערכת ביוב ותיעול, כולל מד מטרים, מד שיפוע וכיוון. 360 מעלות ועינית להסתכלות סביב כל היקף התקדמות הרובוט (לחלופין, ברשותם ניידת כאמור במסגרת הסכם התקשרות תקף עם חברה לעבודות צילום והתחייבות מטעמה של אותה חברה להעמיד את הניידת לטובת ההתקשרות עם התאגיד, במהלך כל תקופת ההתקשרות בין התאגיד המציע הזוכה, זאת במקרה בו הצעת המציע תוכרז כזוכה).
• מכשיר לגילוי גזים במערכת ביוב
• 1 מערכות חיצוניות, להזרמת אויר לשוחות הביוב
• 1 משאבות ניידות, קוטר 4, לשאיבת שפכים, בספיקה של 200 מק"ש, לפחות
• צנרת, בקוטר 8, לביצוע מעקפים, באורך כולל של 400 מ"א, לפחות.
• ......

1. נטע לא עמדה בתנאי סף המבקש הצגת הסכם תקף עם אתר מורשה לפינוי שפכים חרף ההזדמנויות החוזרות שהוענקו לה. המסמכים שהוגשו כללו הסכם אשר פג תוקפו ביום 1.6.16 כאשר על פי ההסכם ניתן היה להאריכו בשנה נוספות, קרי 1.6.17. נטע טענה בפניי, כי כחלק מהמסמכים שנמסרו בסבב ההשלמות השני הוגש מכתב המאשר תוקפו של ההסכם בו התקשרה עם אתר לפינוי שפכים למועד הגשת ההצעה אולם בזמן אמת, נכתב על ידי ועדת המכרזים ויועמ"ש מי חדרה, שנטע לא הגישה מסמכים המעידים על תוקפו של ההסכם וגם לאחר שנטע טענה, כי המסמכים הוגשו במסירה אישית לסמנכ"ל הכספים של מי חדרה, האחרון הצהיר כי מסמכים אלו אינם קיימים (ראו פרוטוקול הדיון בוועדה מיום 30.4.18). נטל ההוכחה רובץ על נטע להוכיח, כי המסמך אכן הוגש והיא לא עמדה בנטל זה. היא גם נמנעה מלדרוש חקירה שכנגד של מצהיר הצד שכנגד.

נחה, איפא, דעתי, כי המסמכים עליהם סומכת נטע את עתירתה לעניין התקשרות עם אתר מורשה לפינוי שפכים לא הוגשו במועד לוועדה ועל כן, החלטת הוועדה, כי נטע לא עמדה בתנאי הסף הקבועים במכרז סבירה.

אציין, כי גם אם הייתי קובע, כי נטע הגישה את המסמך בזמן אמת, הרי נראה, כי המסמך הוכן ביום 12.3.18, לאחר המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז. אין, איפא, לקבלו מכיוון שיש בעתירת נטע בהקשר זה משום ניסיון, בדיעבד, להכשיר את אי עמידת נטע בתנאי הסף.

28. מי חדרה אינה מחוייבת לערוך סבבי השלמות או לדרוש הבהרות מן המשתתפים. אין מדובר בזכות של מי מהמשתתפים במכרז. סעיף 11 למסמך "הוראות למשתתפים" קובע: "לתאגיד שמורה הזכות לדרוש ממשתתף להציג כל מסמך נוסף שיידרש להוכחת כשירותו, ניסיונו וכו' ". בסעיף 23 נקבע: "לתאגיד הזכות לקבל הבהרות, להיפגש עם המציעים בתהליך המכרז לקבלת הבהרות והשלמות במידת הצורך, לשנות את תנאי המכרז והכל בהתאם ובכפוף לדין ובהתאם לשיקול דעתו הבלעדי."

איני מקבל את טענת נטע, כי תנאי סף זה אינו מהווה תנאי סף מהותי. ישנה חשיבות רבה לעמידה בתנאי סף זה, שהרי ישנן השלכות תעבורתיות ועונשיות באי- פינוי שפכים לאתר מורשה. זאת ועוד: בסבב ההשלמות הדגישה מי חדרה את הצורך בהוכחת הסכם תקף עם אתר מורשה לפינוי שפכים.

ראו בהקשר הנדון: עת"מ (מרכז) 40793-07-10 י.ע.ז. - חברה לבניה ופיתוח בע"מ נ' קרן רמלה לחינוך,תרבות ופיתוח (כב' השופט אברהם יעקב), 07.04.2011:

"הלכה ידועה ומושרשת היא כי עמידתם של המציעים בתנאי הסף שנקבעו במכרז כמוה כיציאה מקו זינוק משותף למתחרים בתחרות וכי על כל המתחרים לעמוד בתנאים אלה באופן שיוויוני במועד פתיחת תיבת ההצעות (עע"מ 5085/02 רמט בע"מ נ' ועדת המכרזים של עיריית תל אביב-יפו, פ"ד נו(5) 941, 946 (2002)). מחילה על אי צירופו של מסמך הנדרש בתנאי הסף ומתן אפשרות לאחד המתחרים להשלימו בדיעבד מעניקה למתחרה זה יתרון בלתי הוגן על פני יתר המתחרים ופוגעת בעיקרון השוויון. מציע אשר לא צרף את האישור הדרוש במועד "נהנה" מכך שהוא יכול למשוך הצעתו בכל עת לאחר הגשתה בהודעה לוועדת המכרזים כי הצעתו פסולה, ככל שהתחרט.

"הזכות ששמר לעצמו עורך המכרז בסעיף 2.14 למכרז, לדרוש "השלמת מידע חסר או אישורים דקלרטיביים" לאחר הגשת ההצעות למכרז, אין פירושה הליך השלמת מסמכים שבאמצעותו ניתן יהיה להכשיר הצעות שלא עמדו בתנאי הסף מלכתחילה, כפי שטענה המשיבה 1, כי אם בעיגון זכותו של עורך המכרז לדרוש, על פי שיקול דעתו, מסמכים הקשורים לנסיונו ויכולתו של המציע. פרשנות לפיה סעיף זה יש בו כדי להכשיר הליך של השלמת מסמכים הנדרשים מהמציעים כתנאי סף במכרז היא בלתי אפשרית והיא מרוקנת מתוכן את עקרונות השוויון וטוהר המידות עליהם מבוססים דיני המכרזים."

לאור העובדה, כי נטע לא הגישה את המסמכים המוכיחים עמידתה בתנאי הסף ואף אם היתה מגישה את המסמך בזמן אמת, לא היתה עומדת בתנאי הסף, הרי אין מקום להתערבות בהחלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעתה.

29. תקנה 21(ב) לתקנות חובת מכרזים, תשנ"ג-1993 קובעת:

"ועדת המכרזים תבחר את ההצעה הזולה או היקרה ביותר, לפי הענין, זולת אם החליטה שלא לעשות כן בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתנה לבעל ההצעה הזולה או היקרה ביותר, לפי הענין, הזדמנות להביא טענותיו בפניה. נכללו במסמכי המכרז פרטים לענין אמות המידה שלפיהם תיבחר ההצעה הזוכה, תבחר ועדת המכרזים את ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז בהתאם לאמות המידה כאמור, זולת אם החליטה שלא לעשות כן בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, ולאחר שנתנה לבעל ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז לפי אמות המידה כאמור, הזדמנות להביא את טענותיו לפניה."

בעת"מ (י-ם) 1200/03‏ ‏ מח 10 בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד החינוך התרבות והספורט‏ (השופט יהונתן עדיאל) 28.10.03, נקבע (סעיף 19 קטע אחרון):

"גם תקנה זו אינה נוגעת לענייננו. תקנה זו חלה במקום שבו ההצעה כשירה, בעקרון, לזכות במכרז, אלא שבעל המכרז סבור שקבלת ההצעה לא תעניק לו את מרב היתרונות, חרף היותה זולה מהצעות אחרות. כאלה, למשל, הם שיקולים הנוגעים למקבילית הכוחות, המשקללים את סה"כ היתרונות והחסרונות של ההצעה, בהשוואה להצעות אחרות, על פי מכלול של שיקולים, ולא רק על פי השיקול הנוגע למחיר. גם במקרה זה, נקבע בתקנה, אין מקום לאפשר מתן זכות טיעון במקום, שבו אמות המידה לבחירת ההצעה הזוכה פורטו במכרז. תקנה זו אינה חלה במקום שבו מדובר בהצעה שאינה עומדת בתנאי הסף של המכרז, ועל כן אינה יכולה להיבחר, ללא כל קשר לשיקול המחיר."

הדברים יפים גם בענייננו. לנטע לא קמה זכות, ולו לכאורית, לזכות במכרז, משום שלא עמדה בתנאי הסף. לנטע ניתנו מספר הזדמנויות להציג השלמות וחוסרים בהתאם למכתב מפורט שנשלח אליה. אין היא יכולה לבוא ולטעון כי היה על הוועדה להבהיר, כי המסמכים שהציגה אינם מספקים ומדוע אינם מספקים.

30. גבאי לא הוכיחה, כי היא בעלים ברציפות של שניים מכלי הרכב שהציגה במכרז, כיוון שתוקף רישיונותיהם של אלה פג עוד בטרם חל המועד האחרון להגשת ההצעות. איני יכול לקבל את טענת גבאי כאילו לא נכללה במכרז דרישה לצירוף רישיונות רכב בתוקף או כי זו היוותה "תנאי נסתר". במכרז נכתב במפורש, כי על המציעים להראות כי יש בבעלותם הציוד לפחות 12 חודשים ברציפות בטרם הגשת ההצעה ועל מנת להוכיח קיומה של בעלות רציפה, במהלך 12 החודשים שקדמו למכרז, היה על המשתתפים להציג רישיונות תקפים לכלי הרכב . ללא הצגת רישיונות תקפים, לא ניתן להראות בעלות רציפה עד למועד הרלוונטי. גם סעיף 8 יג להוראות המכרז קובע: "רישיונות על שמו של המשתתף של כלי הרכב המפורטים בסעיף 2 לעיל שבבעלותו במשך 12 החודשים האחרונים לפחות שקדמו למועד הגשת ההצעה". גבאי הציגה רישיון רכב אשר פג תוקפו באוקטובר 17' וברי, כי בכך לא יכלה להוכיח כי יש בבעלותה כלי הרכב במהלך 12 החודשים האחרונים ברציפות במועד הגשת ההצעה – ינואר 2018.

אציין עוד, כי גבאי לא עמדה גם בתנאי הסף של הוכחת בעלות במערכת לאיתור גזים במערכת הביוב ולא צירפה מסמך שיש בו להעיד על קיומו של המכשיר. גבאי שלחה, בדיעבד, תמונה אשר מתעדת את המכשיר, אולם ברור, כי אין די בתמונה זו כדי להצביע על בעלות.

ההלכה היא כי לא קיים איסור מוחלט לפנות למציעים ולבקשם להשלים פרטים ומסמכים בהצעתם. פניה כזו מותרת, כל עוד היא אינה פוגעת בשיוויון, והכל בהתחשב בנסיבות העניין. על ועדת המכרזים לשקול שיקולים שונים טרם קבלת החלטה אם לפנות למציע על מנת להשלים פרטים בהצעתו. יש לשקול, בין היתר, האם מדובר במסמך ובנתונים שהיו קיימים בידי המציע במועד הגשת הצעתו, שאז, בדרך כלל, תותר השלמתם, או שמדובר במסמך שנוצר רק לאחר הפניה למציע ובעקבותיו, אותו, בדרך כלל, אין לאפשר להשלים (ראו: דפנה ברק-ארז משפט מינהלי – משפט מינהלי כלכלי כרך ג' 77-73 (2013); שמואל הרציג דיני מכרזים כרך ד חלק ראשון 75-71 (מהדורה שניה, 2010); שמואל הרציג דיני מכרזים כרך ה, חלק ראשון 182-141 (מהדורה שניה, 2012).

בענייננו, בעוד שליתר המשתתפים פנתה מי חדרה במכתב דרישה למסמכים ספציפיים על מנת לבחון את עמידתן בתנאי הסף, הרי לא עמדה מי חדרה באותו שלב על חסרים בהצעת גבאי ולא דרשה ממנה את כלל המסמכים הדרושים לצורך הוכחת עמידותו בתנאי הסף. אי פנייה לגבאי בדרישה לחסרים ספציפיים מול הפנייה ליתר המשתתפים בדרישה לחסרים ספציפיים פוגעת בעקרון השיוויון וראוי היה כי מי חדרה, היתה מבקשת מגבאי השלמה של אותם מסמכים בטרם קיבלה החלטה לצאת למכרז חדש.

מעיון ברישיון הרכב שהוגש על ידי גבאי עבור מספר רכב 8749712 עולה, כי הרכב בבעלות גבאי מיום 24.1.17. במסמכי המכרז נקבע במפורש, בניגוד לטענת גבאי, כי על המציעים להראות, במועד הגשת ההצעות שבבעלותם, במהלך 12 החודשים האחרונים ברציפות שקדמו ליום פרסום המכרז, בעלות ברכב. משכך, גם גבאי אינה עומדת בדרישות הסף של המכרז וגם אם היה מתאפשר לה להגיש מסמכים, הרי שעדיין לא היתה עומדת בדרישה זו.

31. כידוע, בית המשפט הבוחן החלטה מינהלית אינו שם עצמו בנעלי הרשות ואינו מחליף את עמדתו בעמדתה המקצועית, אלא הוא בוחן אם החלטת הרשות נתקבלה כדין ומשיקולים ענייניים ואם מצויה היא במתחם הסבירות. בית-המשפט יתערב בהחלטה רק כאשר היא לוקה בחוסר סבירות קיצוני וחורגת ממתחם הסבירות (בג"צ 6980/10 אלבר ציי רכב נ' רשות שדות התעופה בישראל [פורסם בנבו] (26/7/11), עע"מ 1985/10 חברת נתיבי איילון בע"מ נ' ד.אנד.די בטיחות [פורסם בנבו] (18/7/10).

בענייני מכרזים נקבע, כי כאשר פגם שנפל בהחלטת ועדת המכרזים הוא פגם הנובע מטעות בתום לב, ואין הוא גורם להפרת השוויון או לפגיעה בעקרון ההגינות, הרי שבית המשפט לא ימהר להתערב בשיקול דעת ועדת המכרזים, כל עוד החלטתה אינה שרירותית או בלתי צודקת בעליל, ויתערב בהחלטת ועדת המכרזים במקרים שנתקיימה בהם אחת מעילות הביקורת השיפוטית הפוסלת את ההחלטה, או כאשר נפל בהליך המכרז פגם מהותי הפוגע בעקרונות היסוד של דיני המכרזים (ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי, פ"ד נז(1) 883 (2003), הנשיאה ד' בייניש בעמ' 895).

32. עיקרון שוויון ההזדמנויות בדיני המכרזים הציבוריים בא לא אחת לידי ביטוי בהקפדה ניכרת על כך שכל המציעים במכרז יעמדו בכל תנאי הסף הקבועים להשתתפות במכרז, כך שלא ייווצר מצב בו אחד המציעים יידרש לעמוד בדרישות מחמירות פחות מאלה אותן נדרשו לקיים יתר המציעים הפוטנציאליים ובאופן זה ייהנה מיתרון על פניהם (ראו ע"א 4683/97 ידע מחשבים ותוכנה בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון, פ"ד נא(5) 643, 646 (1997) (להלן: עניין ידע מחשבים)). בשל הפגיעה בעקרון השוויון הכרוכה באי-פסילת הצעה במכרז שאינה עומדת בתנאי הסף נחשבת אי-עמידה בתנאי הסף לפגם מהותי שיש בו כדי להביא לפסילתה (ראו: בג"ץ 466/82 עוזר את רובננקו שותפות לביצוע עבודות בהנדסה אזרחית נ' עיריית רמת-גן, פ"ד לז(1) 696, 699-698 (1982); עע"מ 5085/02 רמט בע"מ נ' ועדת המכרזים של עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד נו(5) 941, 947-946 (2002)). ההקפדה על העמידה בתנאי הסף מצידם של כל המשתתפים במכרז נדרשת גם אם במקרים קונקרטיים עלולה הקפדה זו שלא לעלות בקנה אחד עם עקרון היעילות הכלכלית, והמקרה שלפנינו יוכיח.

והדברים נכונים גם בענייננו. אף לא אחד מהמציעים עמד בתנאי הסף של המכרז.

33. בשים-לב לתוצאת ההליך הנוכחי לא מצאתי לנכון לדון בטענת השיהוי ובטענה, כי ההליך המתאים לתקיפת החלטת ועדת המכרזים הייה של המרצת פתיחה ולא של עתירה מינהלית. בתמצית אציין, כי אני סבור שטענת השיהוי בדין יסודה וכי אמנם ראוי הייה לתקוף את החלטת ועדת המכרזים במסגרת של הליך אזרחי.

סעד

34. מפאת כוחם המצטבר של השיקולים דלעיל, אני קובע כי החלטת וועדת המכרזים מושא ההליכים שבפניי סבירה ואין מקום להתערבות בית-המשפט בה. אינני עושה צו בדבר הוצאות.

ניתן היום, ד' אלול תשע"ח, 15 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.