1. לפניי תביעה, בסדר דין מהיר, לחיוב הנתבעים בפיצוי כספי בגין נזקי רכוש שנגרמו על רקע תאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 26.11.2015, בין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 75-569-12 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "הפרטית") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 49-427-31 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1, בבעלות הנתבעת 2 ומבוטח על ידי הנתבעת 3 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2. אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא בדבר האחריות לקרות התאונה ובדבר היקף הנזק.

3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, ונשמעו עדויותיהם של נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה.

4. עוד בפתח ישיבת ההוכחות הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5. על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, ולאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית בלבד, כדלקמן:

לא מצאתי להעדיף מי מגרסאות נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה.

כל אחד מן הנהגים העיד כי רכבו שלו עמד בנתיב השמאלי לפנייה שמאלה לפני הכניסה לצומת לנוכח אור אדום ברמזור, ואילו היה זה כלי הרכב השני אשר התפרץ מן הצד ופגע בו.

אף התמונות מזירת התאונה שצולמו בסמוך לאחר התאונה בהן נראים כלי הרכבים נושקים זה לזה, אין בהן כדי להעיד מי היה כלי הרכב שכבר היה בנתיב לפנייה שמאלה לפני בואו של כלי הרכב האחר, ומי היה כלי הרכב שהתפרץ לנתיב.

מדובר למעשה בתיקו ראייתי, במצב של 'גרסה מול גרסה'. לכן, לא ניתן להעדיף גרסה אחת על פני רעותה.

לנוכח זאת, לא עלה בידי התובעת להוכיח כי התאונה ארעה ברשלנותו של נהג המשאית.

6. לפיכך, דין התביעה להידחות.

7. התובעת תישא בהוצאות הנתבעים לרבות שכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,800 ₪.

כמו כן, תישא התובעת בשכר העד מטעם הנתבעים, כפי שנפסק בדיון.

8. התובעת תישא בשכר העדה מטעמה כפי שנפסק בדיון.

9. הסכומים האמורים לעיל ישולמו תוך 30 יום.

10. הואיל וב"כ הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה ניתן בזה פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט, וככל שזו שולמה היא תושב למשלם.

11. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ט אלול תשע"ט, 29 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.