1. מונחת בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם, ביום 3.10.18.

2. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה לפיה, בעת התקרבו למעבר חציה, לא אפשר הנאשם להולך רגל שחצה במעבר להשלים את החציה בבטחה.

3. ביום 3.10.18 הנאשם הורשע, בהיעדרו, ונגזר עליו קנס בסך 650 ₪.

4. ביום 4.10.18 הגיש הנאשם בקשה לביטול פסק הדין בנימוק כי הופיע לדיון וגובש הסדר מוסכם בין הצדדים.

5. ביום 7.10.18 הגישה המאשימה, באמצעות עו"ד יאנה רודמינסקי, תגובה, לפיה, היא מתנגדת "בתוקף" לבקשה מאחר שמעיון בתיק עולה כי לא נערך כל הסדר בין הצדדים והמבקש לא הציג כל בדל ראיה לכך. ככל שהיה הסדר, צוין, הצדדים היו מציגים אותו לבית המשפט. בנוסף צוין כי הסדרי טעון נחתמים על גבי טופס ייעודי וזו הדרך להוכחתם.

6. בהחלטה מאותו היום דחיתי את הבקשה מהטעם שהנאשם לא הגיש כל ראיה שנערך הסדר והיות שהמשיבה הכחישה קיומו של הסדר כזה.

7. כעת, ביום 22.11.18, הגיש הנאשם בקשה חוזרת לביטול פסק דין, נוכח הסדר עם התובע. על טופס הבקשה הופיעה תגובת המאשימה, באמצעות עו"ד אייל עמאר, בה צוין כי המאשימה מסכימה לבקשה היות שאכן נחתם הסדר בין הצדדים, ועו"ד רודמינסקי לא ידעה עליו.

הכרעה

8. לאחר עיון בבקשה ובתגובת המאשימה, המסכימה לבקשה נוכח קיומו של הסדר, אני נעתרת לבקשה לביטול פסק הדין מיום 3.10.18.

9. עם זאת, יוער כי זו לא הפעם הראשונה בה לאחר שניתנת החלטה בבקשות מעין אלה, מגישה המשיבה הודעה בדבר הסדר שנערך עם הצד שכנגד או הסכמות שגובשו עמו ובית המשפט צריך לשוב ולעיין מחדש בבקשה. הדבר מביא לבזבוז זמנו של בית המשפט ומעמיס על המערכת שלא לצורך. ככל שהמשיבה מבקשת להפנות את בית המשפט להסדר שנערך בין הצדדים, יש לעשות זאת בשלב המתאים לכך בהליך.

נוכח האמור, הכרעת הדין וגזר הדין מבוטלים.

נקבע להצגת ההסדר/הקראה ליום 14.2.2019 בשעה 09:00.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ד כסלו תשע"ט, 22 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.