ניתנה ביום 20 יולי 2018

השופט רועי פוליאק

1. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין מתוקן מיום 23.4.2018 (להלן – פסק הדין המתוקן) ועל החלטות שקדמו למתן פסק הדין המתוקן.
2. פסק הדין המתוקן מתקן טעות אחת ויחידה בפסק הדין המקורי שניתן על ידי בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט יוחנן כהן ונציגי הציבור ה"ה שמואל אטיאס ודוד כהן; סע"ש 13789-04-13) עוד ביום 30.12.2013, בו נדחתה תביעת המבקש לביטול פסק בוררות (להלן – פסק הדין המקורי). שעה שבכותרת פסק הדין המקורי צוין כי הנתבעת היא "הסתדרות המורים בישראל (חברות – 510791721050285)", צוין בפסק הדין המקורי כי הנתבעת היא "הסתדרות המורים בישראל". התיקון היחיד, אפוא, שאין לו כל משמעות לגוף המחלוקת שהוכרעה בפסק הדין המקורי, הוא השמטת רצף ספרות חסר פשר שנלווה לשם המשיבה בפסק הדין המקורי ונחזה להיות המספר המזהה של העמותה המשיבה. יצוין, כי תיקון של שיבוש כאמור, שאין בו כדי לשנות את משמעות פסק הדין, מתבצע מכח תקנה 124 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1981 (השוו: חמי בן נון – טל חבקין הערעור האזרחי 443 (מהדורה שלישית, 2012) והאסמכתאות שם).
3. המבקש לא ציין בבקשת רשות הערעור כי ערעור שהגיש על פסק הדין המקורי, אשר אוזכר בהקשר מסוים בבקשה, נדון לגופו ונדחה בפסק דין מפורט ומנומק של בית דין זה תוך חיוב המשיב בהוצאות ההליך (פסק דין מיום 11.2.2016 בתיק ע"ע 15461-03-16; להלן – פסק הדין בערעור) והוא אף חוזר בבקשת רשות הערעור על טענות שנדונו ונדחו בפסק הדין בערעור.
4. בנסיבות אלה ניתנה על ידי, עם העברת בקשת רשות הערעור לטיפולי, ההחלטה הבאה:

"אמנם, ההחלטה על תיקון פסק הדין ניתנה על ידי ראש המותב, אשר פסל עצמו, כנטען, לדון בתיקים בהם המבקש בעל דין, מבלי שנציגי הציבור (אשר יתכן שסיימו כהונתם) שותפו בהחלטה, אך אם סבור המבקש כי אין לה תוקף, היא ממילא לא מקימה זכות ערעור על פסק הדין המקורי. מכל מקום, אף אם ההחלטה תקפה, היא אינה מקנה, על פני הדברים, זכות לניסיון נוסף לערער על פסק הדין, בנסיבות בהן פסק הדין בערעור, אשר הכריע בטענות המבקש לגופן, מהווה מעשה בית דין ובקשת רשות הערעור נחזית על פניה להיות בקשה קנטרנית שיש עמה ניצול לרעה של הליכי משפט. המבקש יודיע, לפיכך, עד ליום 14.6.2018 אם הוא עומד על הבקשה, או כל חלק ממנה, ויבהיר מדוע לא יוטלו עליו הוצאות לטובת אוצר המדינה".

1. לאחר קבלת ארכה, הגיש המבקש הודעה מפורטת (להלן – הודעת המבקש) החוזרת, בעיקרה, על בקשת רשות הערעור, תוך התעלמות מוחלטת מפסק הדין בערעור ומהשלכותיו, למעט הטענה, שלא עלה בידי לרדת לעומקה, כי פסק הדין בערעור אינו מהווה השתק פלוגתא. הטענה העיקרית שבהודעת המבקש, ככל שעלה בידי להבינה, היא, כי הרשעתו בפלילים של מזכ"ל המשיבה לאחר מתן פסק הדין בערעור בעניינים שבינם לבין פסק הבוררות שהמבקש חפץ בביטולו אין ולא כלום, שומטת את הקרקע מתחת ליפוי הכח שניתן למי שייצגה את המשיבה בהליכים השונים ולכן הוא רשאי לתקוף שוב את פסק הדין המקורי. בהמשך, הגיש המבקש בקשה שכותרתה היא "בקשה מטעם המבקש הכוללת תצהיר להוספת ראייה ו/או עובדה שנולדה למבקש רק ביום 2.7.2018 ושהיו ידועות למשיבה בחיי תיק דיון מהיר 13789-04-13 ושמעולם לא היו ידועות לבית הדין קמא ושדי בהם כדי לקבל את המבוקש בבר"ע שבכותרת. ובקשה להוספת טענה משפטית בנוגע לחסינות פעולות עו"ד רחל בורברג [אשר ייצגה את המשיבה בהליכים הקודמים – ר.פ]".
2. המבקש מתייחס בהודעת המבקש גם לסוגית חיובו בהוצאות לטובת אוצר המדינה. לגישת המבקש אין לחייבו בהוצאות משני טעמים: האחד, הסתרת הקריטריונים של המשיבה המזכים בייצוג מורים על ידי המשיבה, "במיוחד שהמשיבה מגדירה עצמה כארגון עובדים 'יציג' ובפועל לא ידוע מה כלול במונח 'יציג'" [ההדגשות במקור – ר.פ]. השני, לנוכח טיבו של ההליך "המהווה את חוליית הקישור בין המשפט הפרטי למשפט הקיבוצי בו יש תקנות והמשופע בהתחשבות בצדדם כולל עניין אי פסיקת הוצאות כנגד הצדדים". עם זאת, המבקש לא התייחס לסוגית החיוב בהוצאות למקרה בו יפסק כי הגיש בקשה קנטרנית שיש עמה ניצול לרעה של הליכי משפט.
3. דין בקשת רשות הערעור להימחק, אף מבלי שאדרש לתשובת המשיבה. עניינה של בקשת רשות הערעור בתקיפה נוספת של פסק הדין המקורי, אשר נבחן ואושר בפסק הדין בערעור. ממילא, פסק הדין בערעור הפך לפסק דין חלוט, אשר הדרך לתקיפתו החוזרת אינה בהליך של בקשת רשות ערעור בעקבות תיקון הנושא אופי טכני בלבד.

יודגש, כי המבקש אינו תוקף את ההליך בו נתבקש, באיחור רב, התיקון הטכני בפסק הדין המקורי, שכן ביטול התיקון יותיר את פסק הדין המקורי, שאושר בפסק הדין שבערעור, על כנו, אלא מקבל את התיקון הטכני בברכה ומנסה לנצלו, בחוסר תום לב ותוך ניצול לרעה של הליכי משפט, על מנת "למחזר" טענות שנדחו בפסק הדין בערעור ולתקוף פעם נוספת פסק דין חלוט.

ראוי להוסיף ולציין, בהקשר זה, כי המבקש אינו מי שהליכי הדיון אינם נהירים לו. המבקש יוצא ובא בשערי בתי הדין לעבודה ומנהל הליכים לא מעטים, הכוללים גם הליכים דיוניים רבים (באחד מהאתרים המשפטיים המבקש הוא בעל דין בלמעלה מתשעים החלטות שונות של בתי הדין לעבודה, כשליש מהן הליכים ערעוריים, שעניינן במספר לא מועט של תיקים שמנהל המבקש כנגד המשיבה וכנגד מעסיקים במערכת החינוך). חזקה על המבקש, לפיכך, כי לא נעלמה ממנו העובדה לפיה טענותיו כבר הועלו ונדחו בפסק הדין בערעור. מכל מקום, גם לאחר שהועמד המבקש בפני המצב המשפטי, עמד המערער על בקשתו ואף הגיש בקשה להצגת ראיות נוספות, שאין לה כל בסיס אפילו היתה למבקש זכות ערעור, תוך שהתנהלותו יוצרת עומס מיותר על המערכת המשפטית הנדרשת לדון בהליך סרק על חשבונם של בעלי דין אחרים הממתינים ליומם.

1. סוף דבר – בקשת רשות הערעור, אשר הוגשה על פסק דין חלוט כארבע וחצי שנים לאחר שניתן ולמעלה משנתיים לאחר שאושר על ידי ערכאת הערעור, נמחקת בזה. המבקש יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 6,000 ₪ אשר תשולמנה בתוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, ח' אב תשע"ח (20 יולי 2018) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.