לפניי בקשה לפטור מאגרה שהוגשה על ידי המבקש בגדרה של תביעה כספית נגד רוכש נכס מקרקעין (להלן: "הדירה") ועורך הדין שייצג את המוכרת בהליך המכירה.

כללי:

המבקש ומוכרת הדירה שחיו בעבר בזוגיות ערכו בשנת 2007 הסכם ממון המתייחס, בין היתר לדירה. בין הצדדים מתנהל מאז שנת 2015 הליך בבימ"ש לענייני משפחה במסגרת תמ"ש 61775-10-15, שעניינו, בין היתר, זכויות המבקש בדירה ומכירתה לצד ג' בניגוד להסכם ממון, כנטען על ידו. בשלב מסוים של ההליך, לבקשת המבקשת צורף המשיב 1 שייצג את המוכרת בהליך מכירת הדירה כנתבע בהליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה אך נמחק בהמשך בשל אי הפקדת ערובה על ידי המבקש.

התביעה הנוכחית מוגשת נגד המשיב 1 ונגד רוכש הדירה – המשיב 2 – שהינו אביו של המשיב 1 כפי שהתברר למבקש במסגרת שמיעת ראיות בהליך המתנהל בביהמ"ש לענייני משפחה ובבסיסה טענות מרמה שונות המיוחסות למשיבים לפיהן הדירה נרכשה בפועל על ידי המשיב 1 על אף ידיעתו באשר לתוכן הסכם לחלוקת רכוש, במחיר נמוך באופן משמעותי ממחירה בשוק.

טענות הצדדים במסגרת הבקשה לפטור מאגרה:

לטענת המבקש, בחודש אפריל 2016 הוא השתחרר לאחר ריצוי עונש מאסר ארוך כשהוא חסר כל. לטענתו, מתנהלים נגדו הליכי הוצאה לפועל בסכומים גבוהים מאד וחשבון הבנק שלו בבנק הדואר מעוקל. בנוסף, טוען המבקש כי הוא פוטר מעבודתו בחודש ינואר 2018 והוא מתקיים מדמי אבטלה העומדים על סך 1,945 ₪ לאחר קיזוז בגין חוב המבקש למוסד לביטוח הלאומי.

המבקש מפנה להליכים נוספים במסגרתם ניתן לו פטור מתשלום האגרה.

באשר לסיכויי התביעה, טוען המבקש כי אלו גבוהים וטובים.

היועץ המשפטי לממשלה בתגובה המפורטת מתנגד נחרצות למתן הפטור מתשלום האגרה וטוען כי הנטל הרובץ לפתחו של המבקש בבקשה דנא הינו כבד במיוחד וזאת הן בשל היותו תובע סדרתי המנצל את זכות הגישה לערכאות להליכי סרק והן בשל אופי העבירות בהן הורשע שהינן עבירות מרמה והלבנת הון בסכומים גבוהים במיוחד וקביעות קשות בעניינו בערכאות שונות.

באשר למצבו הכלכלי של המבקש, טוען היועץ המשפטי לממשלה כי הינו בעל נכסים אותם הוא מסתיר בדרכים מתוחכמות וכי דו"ח של לשכת ההוצאה לפועל שהוצג על ידי המבקש אינו עדכני.

לטענת היועץ המשפטי לממשלה, המבקש לא פרש לפני ביהמ"ש את מלוא התמונה העדכנית ביחס למצבו הכלכלי ואין בהצגת מכתב פיטורין ואישור על קבלת דמי אבטלה כדי להסיר מעליו את חובת הפירוט. לטענתו, המבקש לא צירף פירוט אודות חשבונות הבנק שלו ולא פירט את רכושו או הסביר כיצד מממן את הוצאותיו, לא פירט את מקורות ההכנסה ורכוש בני משפחה ולא הסביר מדוע אינם יכולים לסייע לו בתשלום האגרה.

היועץ המשפטי לממשלה מפנה להליכים רבים במסגרתם נדחו בקשות המבקש לפטור מתשלום האגרה.

באשר לעילת התביעה, טוען היועץ המשפטי לממשלה כי אינו מעורה בה ועם זאת מפנה הוא לשורה ארוכה של הליכים אותם ניהל המבקש שהסתיימו בלא כלום וגרמו לבזבוז משאבים יקרים.

המשיבים 1-2 שהינם, כאמור, הנתבעים בתביעה זו מתנגדים בתגובתם לבקשת המבקש לפטור אותו משתלום האגרה וטוענים כי אינו עומד בתנאי החוק והפסיקה לקבלת הפטור כאמור.

באשר להיעדר יכולת כלכלית, טוענים הנתבעים כי לא ניתן להסתמך על מצגיו של המבקש שכן המדובר באדם שהורשע בעבירות חמורות כאשר בהליך הפלילי נתגלתה התנהלותו בכל הקשור להברחת נכסים, ניהול ענייניו הכספיים באמצעות צדדי ג' והסתרת נכסים באופן שלא ניתן לאתרם.

לטענתם, המבקש לא עמד בחובת הפירוט המוטלת עליו על פי החוק, לרבות אי פירוט ניסיונותיו לגייס כספים. עוד טוענים הנתבעים כי החלטות קודמות בעניינו של המבקש הפוטרות אותו מתשלום האגרה מהוות ראיה לכאורה בלבד להיעדר יכולת כלכלית ואינן מעניקות לו פטור אוטומטי.

באשר לעילת התביעה, טוענים המשיבים 1-2 כי אין כלל יריבות בינם לבין המבקש. לטענתם, המבקש מייחס להם ביצוע תרמית כלפי זוגתו לשעבר בעת מכירת הדירה כאשר למבקש אין כל זכות בדירה. לטענתם, בנוסף למכירת הדירה, המשיב 1 ייצג את המוכרת במספר רב של הליכים וזו מעולם לא הלינה על השירות שקיבלה. לטענתם, המבקש פעל לצרוף המשיב 1 כנתבע בהליך המתנהל בבית המשפט למשפחה וכי סיכויי התביעה ביחס למשיב 1 כבר נבחנו והוגדרו כקלושים.

עוד טוענים המשיבים כי תביעת המבקש אינה מבוססת וכי טענותיו לעניין שוויה האמיתי של הדירה לעומת המחיר בה נרכשה על ידי המשיב 2 נטענו בעלמא.

המבקש בתשובותיו לתגובות המשיבים טוען כי בוצעה כלפיו תרמית חמורה שלא היה מודע להיקפה עת ביקש לצרף את המשיב 1 להליך המתנהל נגד זוגתו לשעבר וויתר על כך בהמשך.

המבקש שב ומבהיר כי מקור הכנסתו היחיד הוא דמי אבטלה העומדים על סכום זעום בשל פעולת הקיזוז לטובת המוסד לביטוח הלאומי. עוד טוען המבקש כי הוא ריצה את עונשו בגין העבירות שביצע לרבות 15 חודשי מאסר חלף הקנס שהוטל עליו שלא היה ביכולתו לשלם. המבקש שב ומבהיר כי אין לו נכסים, חסכונות, רכב או כרטיסי אשראי וכי חשבון הבנק מעוקל לטובת המוסד לביטוח הלאומי אשר אף פועל לקיזוז חובו של המבקש מדמי אבטלה. לגבי הדו"ח מלשכת ההוצאה לפועל, טוען המבקש כי המדובר בדו"ח עדכני המשקף נכונה את המציאות.

עוד טוען המבקש כי לצד ההליכים המשפטיים שניהל שנמחקו או הוכרעו שלא לטובתו, היו הליכים בהם פסקו ערכאות שונות לטובת המבקש.

הנוסף, מציין המבקש כי עם שחרורו ממאסר הוא לווה מבנו סכום כסף לצרכי המחייה אותו טרם עלה בידיו להשיב וכי אין לו קרובי משפחה נוספים היכולים לסייע לו בתשלום האגרה.

באשר לעילת התביעה, שב המבקש על טענותיו בכתב התביעה וטוען כי המדובר בעילה מוצקה וטובה.

דיון והכרעה:

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובאיזון הראוי של נסיבות העניין, מצאתי להיעתר לבקשה ולפטור את המבקש מתשלום האגרה בתיק זה.

הלכה היא, כי בית המשפט יעניק לבעל דין פטור מתשלום האגרה בהתקיימם של שני תנאים מצטברים:

ראשית, משמצא, כי בעל הדין אינו מסוגל לעמוד בחיוב זה כאשר על מנת לעמוד בתנאי זה, נדרש מבקש הפטור להניח תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולצרף לבקשה את האסמכתאות המתאימות לכך (ראו למשל בש"א 128/89 מצא נ' מצא (פורסם בנבו, 29.5.1989);

שנית, משנמצא כי ההליך מגלה עילה. תנאי זה פורש בפסיקה באופן מצמצם, על רקע חשיבותה ומרכזיותה של הזכות החוקתית לגישה לערכאות השיפוט (ראו בר"מ 1512/14 פלוני נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 19.03.2014)).

בבסיס החובה לשלם אגרת משפט עומד מספר תכליות חשובות: האגרה נועדה להבטיח השתתפות חלקית של הפרט בעלותם של ההליכים המשפטיים כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט; תשלומה מאפשר ניהול יעיל של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור מתדיינים אחרים; היא מהווה מסננת מפני הגשת הליכי סרק.

מנגד, ניצבת זכותו של הפרט לגישה לערכאות השיפוט, שהיא זכות יסוד חוקתית ראשונה במעלה (ראו בג"ץ 9198/02 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד סג(1) 352, 404-401 (2008); רע"א 9567/08 כרמל אולפינים בע"מ נ' תעשיות אלקטרוכימיות 1952 בע"מ (בפירוק) (פורסם בנבו, 5.1.2011)).

בית המשפט הדן בבקשה לפטור מאגרה נדרש לאזן בין הרציונלים העומדים בבסיס חובת תשלום האגרה לבין זכות הגישה לערכאות. במלאכת האיזון יש להקנות משקל הולם, בין היתר, לאופי הזכויות המונחות על הכף ולמידת הפגיעה האפשרית בהן. ככל שביסוד ההליך שבמסגרתו מוגשת בקשה לפטור מאגרה עומדות טענות בדבר פגיעה ניכרת בזכויות אדם, יינתן לזכות הגישה לערכאות משקל רב יותר ביחס לאינטרסים הנוגדים (ראו בשג"ץ 4113/14 זברוב נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 24.06.2014)).

באשר להפניות הצדדים להליכים בהם ניתן למבקש בעבר פטור מתשלום האגרה לעומת הליכים נוספים במסגרתם בקשותיו לפטור נדחו, הרי שאין בכך כדי להביא אוטומטית לקבלת הבקשה או לדחייתה והבחינה היא בחינה ביחס להליך הספציפי בהקשרו מוגשת הבקשה לפטור מאגרה (ראו לעניין זה ע"ר 18779-04-12 מייק ואן קול נ' מ"י (17/4/12) וכן בש"א 5855/11 (החלטה מיום 30/10/11).

בענייננו, בכל הנוגע למצבו הכלכלי של המבקש, סבורני כי הלה הרים את נטל הראיה המוטל עליו. עיון בדו"ח תיקים עדכני מלשכת ההוצאה לפועל מעלה כי למבקש חובות בסכומים גבוהים, כי הוא פוטר מעבודתו וכי הוא מתקיים מדמי אבטלה כאשר מסכום זה מנוכה חלק לטובת תשלום חובו למוסד לביטוח הלאומי.

באשר לטענות המשיבים לעניין הנכסים המוסתרים, הרי שהמדובר בהוכחת "עובדה שלילית" לגביה נפסק כי די בכמות פחותה של ראיות על מנת להעביר את נטל הבאתן לכתפי הצד שכנגד (ראו ע"א 296/82 נבנצאל נ' ג'רסי, פ"ד מ(3) 281, 301 (1986); ע"א 7303/01 עסאף נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נז(2) 847, 852 (2003)).

נוכח הראיות שהוצגו על ידי המבקש להוכחת מצבו הכלכלי ובהתחשב בזכות הגישה לערכאות העומדת על הכף, הנני סבורה כי די בתשתית העובדתית שהניח המבקש באשר למצבו הכלכלי על מנת לקבוע כי הוא נעדר יכולת לשלם את האגרה במסגרת הליך זה.

באשר לעילת התביעה, הלכה היא, כי על מנת לעמוד בתנאי זה די בכך שעלה בידי המבקש להראות כי אין מדובר בעילה חסרת סיכוי (ראו ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 18.1.2005)) או בהליך סרק שאין לו תכלית ויסוד בדין או בעובדה. אין לדרוש כי יהיה מדובר בעילה שסיכוייה טובים (ראו ע"א 1741/00 ריטה נ' קוט, רע"א 4714/98 גולני נ' נוריץ יוניון חברה לביטוח (פורסמו במאגרים)) ואין "לנהל עם התובע דקדוקי עניות בקשר לסיכוייו לזכות בתביעה" (ע"א 398/62 כהן נ' כהן), שכן תוצאה אחרת תביא למצב בלתי ראוי בו מי שהוא חסר יכולת כלכלית יידרש לעמוד בתנאי סף החמורים מאלו של בעל דין ששילם אגרה.

בענייננו, נוכח טענות המבקש לעניין זכויותיו בנכס המתבררות בהליך המתנהל בבית משפט לענייני משפחה ולטענות מרמה המיוחסות למשיבים 1-2 , הרי שלא בהתעלם מכך כי שאלת סיכויי ההליך אינה נקיה מספק, לא ניתן לקבוע בשלב הדיוני הנוכחי כי אין כלל יריבות בין המבקש לבין המשיבים או כי המדובר בהליך חסר כל סיכוי המצדיק מניעת זכות הגישה של המבקש לערכאות. טענת המשיבים לעניין היעדר ביסוס הטענות לעניין שווי הדירה היא שאלה של הוכחה ואין בה כדי להועיל להם בהקשר של שאלת העילה. יש לציין כי המשיב 1 אף צורף כנתבע נוסף להליך המתנהל בבית משפט לענייני משפחה, צירוף שלא היה מתאפשר במקרה של היעדר עילה קיצוני וברור.

באשר לטענת היועץ המשפטי לממשלה לפיה מרבית ההליכים אותם ניהל המבקש היו הליכי סרק, הרי שאף בהקשר של עילת התביעה, הבחינה היא לעולם בחינה של ההליך הספציפי ואין להשליך מתוצאותיהם של הליכים בעבר על שאלת העילה בהליך הנוכחי.

העולה מן המקובץ הוא כי מבלי לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי ההליך, אינני מוצאת לנכון לשלול טענות המבקש כבר בשלב זה ולפיכך המסקנה היא כי מתקיים בעניינו היסוד הנוסף למתן פטור מתשלום האגרה.

לאור האמור, הנני פוטרת את המבקש מתשלום האגרה בתיק זה.

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ב' חשוון תשע"ט, 11 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.