לפני | כבוד השופטת כרמית בן אליעזר | |
תובעים | 1.דוד ששון 2.רות ששון | |
נגד | ||
נתבעת | שוש טורס (2000) בע"מ | |
נגד | ||
צד ג' | טופז טורס בע"מ | |
פסק דין |
לטענת התובעים, במסגרת החבילה שרכשו, הובטח להם כי ייהנו ממלון ספא במסגרתו יזכו לקבל טיפולים שונים, כל אחד לפי צרכיו ומצבו, עפ"י התאמה שתיערך לאחר בדיקת רופא, וכן הובטחו להם טיולים יומיים. התובעים טענו, כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה כלפי הקבוצה, וכי הטיול לא עמד בציפיותיהם.
בין היתר נטען, כי הטיסה אחרה והנסיעה משדה התעופה למלון התמשכה, כך שהקבוצה הגיעה למלון רק בשעה 03:00 במקום בשעות הערב כמתוכנן; עוד נטען כי ארוחת הבוקר במלון היתה "עלובה", כי הבדיקות הרפואיות היו בלתי רציניות, וכי המתקנים במלון לא היו משביעי רצון. התובעים הוסיפו וטענו, כי למחרת היום, הועברה הקבוצה למלון אחר, אף זאת לאחר תלאות וטלטלות, כאשר גם למלון זה הגיעו התובעים באישון לילה. גם המלון החדש, שהיה בקרבת הבירה, לא היה, לטענת התובעים, ברמה שהובטחה להם, המתקנים בו היו בלתי מספקים, הטיפולים לא היו ברמה ובהיקף הנדרשים, והארוחות במלון היו דלות. התובעים הוסיפו וטענו כי אף הטיולים אליהם נלקחו לא היו כפי שהובטח להם.
הנתבעת הדגישה, כי המלון השני היה ברמה גבוהה ובמסגרתו סופקו לחברי הקבוצה כל השירותים הנדרשים, לרבות הטיפולים והטיולים. הנתבעת הבהירה, כי גם המלון הראשון היה ברמה סבירה, אך מאחר וחברי הקבוצה התלוננו, פעלה במרץ להעבירם למלון חלופי, וזאת רק מתוך תודעת שירות גבוהה ורצון לשמר לקוחות מרוצים. הנתבעת הדגישה, כי אחת מחברות הקבוצה היא ששבה והתסיסה את הקבוצה כולה, ואיימה מהרגע הראשון כי תגיש תביעה, ולדבריה זה מה שגרם לתובעים ולחברי קבוצה נוספים להרבות בטרוניות ללא כל סיבה של ממש.
בשל העובדה שעיקר רכיבי חבילת הנופש נרכשו מהספק טופז, ובשל מעורבותה של נציגה מקומית של הספק בהתנהלות מול המלון הראשון – הגישה הנתבעת הודעת צד ג' נגד טופז וטענה, כי ככל שייקבע כי השירותים שסופקו לא עמדו במה שהובטח, הרי שיש להטיל את האחריות לכך על כתפי הספק – הוא טופז.
שוש טורס וטופז צירפו לכתבי הגנתם, בין היתר, תמונות של מתקני המלון, את רשימת הטיפולים שקיבלו חברי הקבוצה, ודיווחים של הספקים המקומיים אשר דיווחו כי לאחר המעבר למלון החדש התנהל הכל על מי מנוחות ולא הייתה כל תקלה.
מטעם התובעים העיד לפניי התובע בלבד. רעיית התובע לא התייצבה לעדות, והתובע אף לא ביקש לזמן איש מחברי הקבוצה, הגם שחלק מהם לפחות הגישו תביעה עצמאית משלהם. בעדותו, לא הצליח התובע להצביע על הרכיבים הספציפיים אשר לטענתו הובטחו ולא קוימו, והדגיש בעיקר את דלות הארוחות שסופקו. עוד נטען, כי המתקנים, גם במלון השני, היו בלתי מספקים, ולא היה די בהם ובכמות המטפלים שהייתה במלון, על מנת לענות על צרכי הקבוצה. יחד עם זאת, הטענות נטענו בעלמא ובצורה כוללנית.
מטעם הנתבעת וצד ג' העידו מנהלת שוש טורס גב' משלניק, המדריך מטעמה מר קרקו, אחד מחברי הקבוצה (שהוא גם מכר של גב' משלניק) מר יצחקי, וכן נציג טופז מר ארמון.
גב' משלניק עצמה ליוותה את הקבוצה ביומיים הראשונים, וכאמור, דאגה להעברתם למלון החלופי, ומר קרקו ליווה אותם לאורך כל הטיול. מר יצחקי שהה אף הוא במהלך כל הטיול, ומר ארמון קיבל דיווחים מן הנציגים המקומיים גם בזמן אמת.
אמנם, כל אחד מן העדים שהעידו מטעם הנתבעת וצד ג' אינו עד נייטרלי לחלוטין – גב' משלניק ומר ארמון הם נציגי הנתבעים, מר קרקו עובד עם שוש טורס כבר שנים רבות, וגם מר יצחקי, כאמור, הוא מכר של גב' משלניק, שהיא לקוחה שלו, והוא נסע באמצעותה לטיולים בחו"ל לא אחת. על אף האמור, לא התרשמתי כי עדויותיהם היו מוטות לחובת התובעים במידה משמעותית, ומצאתי אותן כמהימנות ומאוזנות יחסית, ומכל מקום כי ניתן ליתן אמון מלא – גם אם לא בכל אחת מן העדויות כשלעצמה – הרי שבתמונה העולה ממכלול העדויות שהשתלבו זו בזו.
אשר למלון השני, שוכנעתי, כי רמת המתקנים, הטיפולים והשירותים שסופקו בו ובתקופת שהיית הקבוצה בו הייתה מניחה את הדעת, אם לא למעלה מכך. כפי שציינתי, עדותם המצטברת של מר קרקו, מר יצחקי, והדיווחים שקיבל מר ארמון, מלמדת על כך שהשירותים שניתנו לחברי הקבוצה במלון היו ברמה סבירה, ואף למעלה מכך. הוגשה לעיוני רשימת טיפולים מכובדת, ושמעתי עדויות, שגובו בתמונות, על רמת המתקנים במלון, וכן על השירותים הנוספים שסופקו – לרבות הטיולים והסיורים, וערב הפולקלור שהוענק לחברי הקבוצה כפיצוי.
אזכיר, כי לכתחילה לא הובטחה לכל חבר קבוצה קבלת מספר מסויים של טיפולים מסוג זה או אחר, אלא טיפולים שיומלצו ע"י הצוות הרפואי, ולא הוכח לי כי לא כך היה.
עוד ראוי לציין, כי בסופו של יום רכשו התובעים חבילת נופש לשמונה ימים בעלות כוללת בסך 5,610 ₪ לשניהם, הכוללת טיסות, שהייה במלון בחצי פנסיון, העברות והדרכה. ברכישת חופשה בסדר גודל כזה, אין לצפות למלון יוקרתי ברמה הגבוהה ביותר, וזאת אף לא הובטח לתובעים (ראו הפרוספקט שצורף לכתב התביעה ממנו הובהר כי למרות שהמלון מדורג ע"י רשות התיירות הבולגרית ברמת 5 כוכבים, הרי שהערכת הנתבעות את רמתו הייתה כקרובה יותר לרמת 4 כוכבים).
לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.
ניתן היום, ט' תשרי תשע"ט, 18 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
18/09/2018 | פסק דין שניתנה ע"י כרמית בן אליעזר | כרמית בן אליעזר | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | דוד ששון | |
תובע 2 | רות ששון | |
נתבע 1 | שוש טורס (2000) בע"מ | |
מודיע 1 | שוש טורס (2000) בע"מ | |
מקבל 2 | טופז טורס בעמ |