בפני בקשת החייב והמנהל המיוחד לאשר תכנית פירעון בעניינו של החייב וכן עמדתה של נושת החייב, הגב' יעל רותם.

השתלשלות העניינים;

1. ביום 22.07.2018, ניתן צו כינוס לנכסי החייב והושת עליו תשלום חודשי בסך של 1,000 ₪.
2. ביום 01.09.2019, מונה עוה"ד ליאור מזור כמנהל מיוחד (להלן: "המנהל המיוחד").
3. כנגד החייב הוגשו 5 תביעות חוב בסך כולל של 553,621 ₪ אשר אושרו על-ידי המנהל המיוחד. כמו כן, הצהיר החייב כי קיים חוב בסך של 579,407 ₪ בגין משכנתא לבנק לאומי למשכנתאות, אולם לדברי המנהל המיוחד הבנק לא הגיש תביעת חוב בגין המשכנתא אלא תביעת חוב בגין הלוואה שניטלה בשנת 2016.
4. ב-4 מתוך 5 תביעות החוב הנ"ל הנושים הינם בנקים, ואילו בתביעת החוב הנותרת הנושה היא הגב' יעל רותם, גרושתו של החייב, בגין חוב שנוצר כתוצאה מהפרת הסכם הגירושין בין הצדדים שקיבל תוקף של פסק דין ביום 23.03.2017 (להלן: "גרושת החייב" או "הגרושה" ו-"הסכם הגירושין").
5. ביום 13.02.2020 וביום 21.06.2020 התקיימו דיונים לעניין תכנית פירעון בעניינו של החייב.

טענות הצדדים;

טענת החייב;

1. לטענת החייב תכנית הפירעון המוצעת הינה סבירה לאור מצבו ולאור הירידה הצפויה בהכנסתו, ויש לאשרה שכן נכנס להליך בתום לב ומתוך רצון להביאו לשיקום כלכלי.
2. התנגדותה של הגרושה לתכנית נובעת לטענתו מנקמה וחוסר שביעות רצון מהסכם הגירושין והסכם החלוקה שנחתמו בינו לבינה, וכי היא פועלת בחוסר תום לב.
3. ככל והגרושה טוענת כי החייב נכנס להליך בחוסר תום לב, ההי עליה להגיש בקשה לביטולו אך היא לא פעלה כך.
4. החייב השיב אחר כל ההבהרות כפי שנדרש להן בדיון מיום 13.02.2020.

טענות המנהל המיוחד;

1. בדיון שהתקיים ביום 21.06.2020, הציגה ב"כ המנהל המיוחד תכנית פירעון משופרת לפיה יוסיף החייב לקופת הפש"ר סך כולל של 239,257 ₪ כנגד קבלת הפטר שמורכב מסך של 175,600 ₪ בתשלומים חודשיים, סך של 30,000 ₪ שוויו של רכב שאת הזכויות בו העביר החייב לאביו ומימוש קרן השתלמות בסך של 33,657 ₪, אשר תהיה נזילה לפירעון בעוד כ-3 שנים.
2. לטענת המנהל המיוחד תכנית זו משקפת נאמנה את יכולת הפירעון של החייב שכן מגלמת בתוכה סך של 900 ₪ בחודש שנותרים בעודף וכן דמי מזונות אותם לא משלם עבור ביתו בת ה-19 שהתגייסה ואת ההפחתה הצפויה בהכנסת החייב.
3. בתסקיר מיום 17.05.2020 ציין המנהל המיוחד כי מהדו"חות אותם מגיש החייב עולה כי הינו חי אורח חיים "בזבני" שאינו מצופה מחייב בהליך פש"ר, ועל אף זאת, סבור כי תכנית זו משקפת נאמנה את יכולת הפירעון של החייב.

עמדת הכנ"ר;

1. עמדה ברורה של הכנ"ר אין בנמצא, אך מדברי ב"כ הכנ"ר במהלך הדיון מיום 21.06.2020, עולה כי הוא סבור שתכנית הפירעון המוצעת תואמת את הנתונים שהוצגו.

טענות הנושה- גרושת החייב;

1. הגרושה הינה הנושה היחידה מבין חמשת הנושים אשר הגישה תגובתה לתכנית הפירעון. לטענתה, החייב נכנס להליך בחוסר תום לב תוך שהוא משטה במערכת המשפטית במטרה לחמוק מהסכם חלוקת הממון אשר נחתם בינה לבין החייב ביום 23.03.2017 (להלן: "הסכם החלוקה") ומהחובות שהושתו עליו מכוחו.
2. טוענת הגרושה כי במסגרת הסכם החלוקה התחייב החייב לשאת בחוב לבנק לאומי ואילו הגרושה תשא בחוב לבנק דיסקונט. עוד הוסכם כי על החייב יהיה לשאת ב-45% מחוב המשכנתא, ועל הגרושה יהיה לשאת ב-55% מחובות המשכנתא. בהתאם לאמור, טוענת הגרושה כי ככל ותאושר תכנית הפירעון, תיאלץ היא לשאת בחלקו של החייב בחוב המשכנתא וזאת משום שהנכס בו היא מתגוררת ממושכן עבור יתרת החובות.
3. לטענתה, החייב צבר חובות במהלך הנישואים, ובעודה פורעת את חלקה בחובות אלה, הגיש החייב בקשה לפשיטת רגל, כאשר לזכותו עומדים כספים צבורים בסך של כ-600,000 ₪. אילו הייתה יודעת טרם החתימה על הסכם הגירושין כי החייב עתיד להיכנס להליך הפש"ר, לא הייתה מסכימה לתנאי הסכם החלוקה כפי שנחתמו, לרבות ויתור על כספי הפנסיה הצבורים של החייב.
4. לטענתה, החייב חי ברמת חיים גבוהה שעה שמבלה בסופי שבוע, מסעדות וכדומה בניגוד למצג אותו מנסה ליצור לפיו המדובר באדם קשה יום ובמקום לשלם את דמי המזונות, תוך שהיא קורסת תחת הנטל הכלכלי בגידול ילדיהם והמשותפים ותשלום החובות המוטלים עליה מכוח הסכם החלוקה.

דיון והכרעה;

1. תחילה אציין כי לא נחה דעתי לאשר בשלב זה את תכנית הפירעון. תכנית הפירעון לא משקפת נאמנה את יכולת הפירעון של החייב שבעוד לדבריו צפויה ירידה בהכנסותיו, הרי שתחול במקביל ירידה גם בהוצאותיו לעניין תשלום מזונות בתו הבגירה. כמו כן, לו היה החייב מכלכל את הוצאותיו בתבונה ובאופן המצופה מחייב בהליך פש"ר, סבורני כי היה מפנה סכומים לא מבוטלים לצורך תשלום חובותיו. סוגיות אלו הן עוד בטרם מתן התייחסות לטענותיה של הגרושה – שהיא כאמור, הנושה היחידה בתיק שהתנגדה לתכנית הפירעון ואף היחידה שעשויה להיפגע קשות כתוצאה מאישור התכנית.

תכנית זו מוצעת בשלב שבו לטעמי לא מוצו מלוא החקירות בעניינו של החייב ולא התקבלו פרטים ונתונים מספקים שנדרשים בעניינו של חייב בכלל, ובעניינו של חייב שמועלות כנגדו טענות לחוסר תום לב בפרט, וודאי כאשר מתבקש אישורה של תכנית פירעון שתפטור את החייב מחובותיו.

1. בתסקיר המנהל המיוחד מיום 17.05.2020, פורטו תביעות החוב שהוצהרו על ידי החייב ותביעות החוב שאושרו. יחד עם זאת, ורק לאחר עיון נוסף, באותיות טל ומטר ובניסוח לא נהיר, נחשף הקורא להערות שוליים שמתייחסות לאותן תביעות חוב, ומהן עולה כי בסופו של הפטר, החייב יופטר מתשלום מרבית חובות אלו, ואילו גרושתו תמשיך לשאת בהם בשל הסכם החלוקה.
2. כך, למשל, תביעת החוב לנושה "בנק לאומי תל מונד" שהינו מעסיקו של החייב אושרה על-ידי המנהל המיוחד בסך של 394,370 ₪ בעוד בהערת שוליים מס' 2 מצוין כי גם הגרושה חייבת בהסדר התשלומים האמור ולא ברור מדוע יופטר החייב מחלקו בעוד החייבת תמשיך לשאלת בתשלום החוב.
3. לא ברור מהדו"ח והתסקיר שהגיש המנהל המיוחד מה סך החובות אותם צפוי החייב לשלם בסופו של יום, לאור הסכם החלוקה עם גרושתו ולאור ההפטר אותו צפוי לקבל.
4. עוד בהתאם לטבלה האמורה, נראה כי החייב וגרושתו נטלו משכנתא מבנק לאומי למשכנתאות בעודם נשואים. המנהל המיוחד ציין בדיון שהתקיים בפני כי הבנק לא הגיש תביעת חוב בגין המשכנתא. האם משמעות הדבר היא כי הבנק עתיד להיפרע את מלוא המשכנתא מהאישה בלבד לאור כניסתו של החייב להליך הפש"ר, חרף העובדה כי על החייב מוטלת חובת תשלום חלקית בגין המשכנתא? אזי מהי יתרת המשכנתא? מהו הסכום ממנו צפוי החייב להיות מופטר, לאור חיובו ב-45% מכוח הסכם החלוקה?
5. יתכבד המנהל המיוחד ויאיר את עיני בית המשפט לעניין זה, ויגיש מצבת חובות ברורה שניתן יהיה להסיק ממנה מסקנות לעניין החייב.
6. בהתאם לדו"ח המסכם מטעם המנהל המיוחד, אשר במסגרתו המליץ על תכנית הפירעון, הציג המנהל המיוחד בע"מ 8 כי הגרושה חייבת לחייב סך של 130,000 ₪, בעבור השבחת דירת מגוריהם, אשר יופקדו לקופת הנשייה. אולם, לא ניתן היה להתחקות אחר הסכמות הצדדים, כמו-גם לא ניתנה כל התייחסות להסכמה זו בהסכם החלוקה מיום 23.03.2017. בדיון מיום 21.06.2020, הציג המנהל המיוחד את תכנית הפירעון, תוך שלא התייחס כלל לסכום זה. אם כן, נשאלת השאלה מה עלה בגורל סכום זה? האם מדובר בכספים אותם חייבת הגרושה לחייב ויתקבלו במסגרת תכנית הפירעון? או לחלופין הסכומים הנ"ל קוזזו מתוך חלוקת הדיבינד לגרושה כנושה בתיק. ככל שהסכומים הנ"ל קוזזו, מתבקש המנהל המיוחד להצביע ולפרט מאין קוזזו הכספים ועל סמך איזו החלטה.
7. לטענת הגרושה, לאחר גירושיה מהחייב וחתימתם על הסכם החלוקה, ובעיקר טרם כניסתו להליך הפש"ר נטל החייב הלוואה מבנק לאומי בסך של כ-400,000 ₪. טענה זו העלתה הגרושה במספר הזדמנויות ולא נסתרה על ידי החייב וסבורני כי לא נבדקה על ידי המנהל המיוחד באופן ראוי ולעומקו של עניין כנדרש. על המנהל המיוחד לבחון את הטענה על מנת לקבל מענה לשאלה מתי ניטלה הלוואה זו והאם היא בבחינת חוב שנוצר לאחר צו הכינוס וכן מה עשה החייב עם כספי ההלוואה, מעבר לטענה הכללית לפיה החייב השתמש ב"כספים אלו לפירעון התחייבויותיו, תשלום דמי מזונות, תשלום שכ"ר, פירעון חיובים חודשיים שוטפים בכרטיסי אשראי ותשלום שכ"ט לעורך דין לשם ייצוג בהליך חדלות הפירעון". האם למנהל המיוחד הוצגו אסמכתאות? הסכם שכ"ט? הסכם שכירות? תדפיס חיובים לכרטיס אשראי וכדומה? האם הסכומים שהוצאו נראו למנהל המיוחד כסבירים בנסיבות העניין? האם סבור המנהל המיוחד כי נטילת ההלוואה והשימוש שנעשה בה אל מול חובות החייב נעשתה בתום לב? טוען המנהל המיוחד בתסקיר כי ממצאים אלו עלו לאחר "העמקת בדיקה", אלא מאי? שבדיקה מעמיקה לא הייתה מסתכמת ב-3 שורות וללא אסמכתאות.

אציין כי בדיון מיום 21.06.2020, טען החייב לעניין הלוואה שקיבל מבנק לאומי בסך של 330,000 ₪, ממנה נותרו בחשבונו 200,000 ₪ ששולמו לדבריו לחובות אחרים (ראו עמ' 9, ש' 20-24). לא ברור על אילו חובות מדובר והאם בדק המנהל המיוחד שלא בוצעה בתשלום זה העדפת נושים.

1. תפקידו של המנהל המיוחד כבעל תפקיד מטעם בית המשפט הוא בין היתר לפעול בצורה ניטראלית לטובת כלל הנושים [ראו פר"ק (מחוז ת"א) 2325/08 בורגר ראנץ מרכז (1983) בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים), 13.7.15; ה"פ (מחוז חי') 30019-06-12 כונס הנכסים והמפרק של בולוס גרניט ושיש בע"מ, עובדיה בלס, עו"ד ורו"ח נ' אדמות נצרת (פורסם במאגרים) 16.7.14].

בנוסף, המנהל המיוחד, כבעל תפקיד, חב "חובת אמונים וזהירות לנושי החייב, לחייב עצמו ואף לצדדים שלישיים" [ראו ע"א 608/15 מוניק עופר נ' עו"ד דוד גולן (פורסם במאגרים) 25.2.16]. אסור לו להעדיף נושה מסוים על פני נושים אחרים. סבורני כי בענייננו עולה כי באם תאושר תכנית פירעון, עלולה הגרושה למצוא עצמה לבדה מול הנושים שהנם נושים משותפים לה ולחייב, בעוד החייב נטל על עצמו התחייבויות, צבר חובות, נטל הלוואות ובסוף הופטר מכולם. במיוחד כאשר עובר להליך נטל החייב הלוואה ולא ברור מה עלה בגורל הסכום הגבוה ביותר בשיעור של 330,000 ₪ שאין חולק שנלקח על ידי החייב. מה נעשה עם כספים אלה? התשובות שפורטו על ידי ה מנהל המיוחד בתסקיר אינן מספקות בלשון המעטה.

1. לאור האמור לעיל ובטרם אכנס לעומקו של עניין לעניין התנהלות החייב טרם ההליך ובהליך עצמו, על המנהל המיוחד למצות את מלוא הבדיקות תוך מתן התייחסות וחקירת טענות הגרושה, לרבות הטענה על נטילת הלוואה בסמוך לכניסת החייב להליך והשימוש שנעשה בכספי הלוואה זו וכן הטענות לעניין רמת החיים של החייב והוצאותיו אל מול טענותיו לכושר פירעון וכן נסיבות יצירת החובות והתנהלות החייב, לרבות את עניין תום לבו.
2. המנהל המיוחד יגיש עדכון מלא, מפורט ונתמך באסמכתאות בתוך 90 ימים מהיום.

ניתנה היום, ח' תמוז תש"פ, 30 יוני 2020, בהעדר הצדדים.