לפני בקשת הנתבע לביטול פסק הדין שניתן בהעדר התייצבותו לישיבת קדם המשפט ביום 27.5.19.

1. ביום 22.11.18 הוריתי על הגשת ראיות הצדדים. התובעים הגישו ראיותיהם, אך הנתבע ניתק קשר עם בא-כוחו הקודם (וראו: הודעת ב"כ הקודם של הנתבע מיום 8.4.19 ובקשותיו מיום 23.5.19 ומיום 26.5.19) ולא הגיש ראיותיו (ראו: החלטתי מיום 8.4.19 והחלטתי מיום 14.4.19).

2. הנתבע היה מודע לישיבת קדם המשפט שהייתה קבועה ליום 27.5.19, אך בחר שלא להתייצב. על כן, ניתן כנגדו פסק דין.

3. ביום 16.7.19 הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין, במסגרתה טען כי מחמת קושי כלכלי ניתק קשריו עם בא-כוחו הקודם, ומפאת בעיות רפואיות שונות לא התייצב לישיבת קדם המשפט. לטענת הנתבע קיבל את פסק הדין לידיו שלושה שבועות קודם לכן, אך אומר כבר כעת, כי הנתבע ידע שמתקיים דיון בבית המשפט ביום 27.5.19, שהוא או בא-כוחו לא התייצבו לדיון, ועל כן חזקה עליו כי ידע שיכול ויינתן כנגדו פסק דין באותו דיון. הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה איפוא באיחור.

התובעים מתנגדים לבקשה, וטוענים, בתמצית, כי הנתבע מזלזל בהליך המשפטי וגורם להתמשכותו שלא לצורך בחוסר תום לב.

בתשובה שהגיש הנתבע חזר על טענותיו בבקשה אף פירט באריכות את טענות ההגנה שלו.

התובעים הגישו בקשה להורות על מחיקת התשובה, הואיל ולטעמם היא כוללת טענות שהן בבחינת הרחבת חזית ושינוי חזית.

4. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה אף בבקשת התובעים, אני סבורה כי אמנם לא היה לנתבע כל סיבה של ממש לזלזולו המתמשך בתובעים ובהליך המשפטי, לא היה טעם מוצדק לאי הגשת ראיות, ולא היה כל טעם לניתוק הקשר בין הנתבע להליך; אם הנתבע נקלע לקושי כלכלי או לבעיה רפואית, שומה היה עליו למסור על כך לבא-כוחו, אשר בהגינותו בוודאי היה מדווח לבית המשפט ומבקש אורכות נדרשות.

תחת זאת, עשה הנתבע דין לעצמו והחליט שהוא אינו מנהל עוד את ההליך; משכך, פסק הדין שניתן כנגדו – ניתן כדין.

כפי שציינתי לעיל, אף הבקשה לביטולו הוגשה באיחור, עובדה המלמדת על כך שהנתבע ממשיך ומזלזל בהליך המשפטי, בזמנם של התובעים ובא-כוחם ובזמנו של בית המשפט.

5. עם זאת, טענות ההגנה שטען הנתבע בכתב ההגנה שהגיש ראויות להישמע, אך זאת בכפוף לתשלום הוצאות לטובת התובעים ואוצר המדינה בגין התמשכות ההליך, אף בכפוף להפקדה כספית כתנאי לביטולו של פסק דין שניתן לפני מספר חודשים, ובכפוף להגשת ראיות מטעם הנתבע.

על כן, אני מורה כדלקמן:

5.1 הנתבע יגיש ראיותיו עד ליום 23.10.19.

5.2 עד למועד זה הנתבע ישלם הוצאות לתובעים בסך של 2,500 ש"ח.

5.3 עוד עד למועד זה הנתבע ישלם הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,500 ש"ח.

5.4 כן תבוצע הפקדה כספית בידי הנתבע בקופת בית המשפט עד למועד הנקוב לעיל בסך של 25,000 ש"ח.

לא תוגש אסמכתא בידי הנתבע על ביצוע כל ארבעת התנאים הנקובים לעיל עד ליום 27.10.19 – יוותר פסק הדין על כנו.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"ט, 16 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.