המנהל המיוחד הגיש בקשה לביטול ההליכים בשל מחדליו המתמשכים של החייב, הכוללים אי הגשת דוחות חודשים ואי עמידה בצו התשלומים, לאחר שלאורך ההליך הגיש המנהל המיוחד מספר עדכונים בדבר מחדלי החייב ולחייב אף ניתנו הזדמנויות להסרת המחדלים.

ביום 3.5.2021, הגיש המנהל המיוחד בקשה נוספת לביטול ההליך. למרות החלטות בית המשפט, החייב לא הגיש דוחות חודשיים מינואר 2021 ולא שילם דבר לקופת הפש"ר מאז חודש מרץ 2021.

החייב נצטווה להשיב עד ליום 10.5.2021, אך החייב לא השיב במועד.

רק ביום 2.6.2021 השיב החייב לבקשה וטען כי בקשת המנהל המיוחד מנותקת מהמציאות, הדו"ח החודשי הראשון לשנה זו הוגש במועד ואילו מועד הגשת הדו"ח השני טרם הגיע והוא צורף לבקשה. החייב אף צרף אישור על התשלום החודשי.

מתגובת המנהל המיוחד עולה, כי החייב ביצע את התשלום לקופת הפש"ר רק ביום בו הגיש המנהל המיוחד את הבקשה ואילו הדוח החודשי שצרף החייב לבקשה כלל לא הגיע לידי המנהל המיוחד. המנהל המיוחד סבור כי החייב מתנהל כך בשל אורכות החסד הרבות שנתנו לו, אך המנהל המיוחד אינו יכול לשמש "שמרטף" לחייב.

הכנ"ר מצטרף לעמדת המנהל המיוחד לכך שיש להורות על ביטול ההליך.

אין לי אלא לקבל את עמדת בעל התפקיד, המגובה בידי כנ"ר. לאורך כל ההליך עושה החייב דין לעצמו, אינו מגיש דוחות מלאים במועדם ואינו עומד בצו התשלומים. הוא עושה כן, באופן חלקי, רק לאחר שההליך עומד לפני ביטול (ראו החלטות מיום 4.12.20219, 13.1.2020, 16.6.2020, 6.7.2020, 28.7.2020, 24.8.2020, 9.9.2020, 1.3.2021 ו-14.3.2021).

במצב דברים זה סבורני כי החייב אינו זכאי עוד להגנות שמספק לו ההליך. בנסיבות לא ראיתי איזו תועלת תצמח לנושים מהמשך ההליך.

לפיכך, אני מבטל את צו כינוס הנכסים ודוחה את הבקשה להכריז על החייב פושט רגל. הדיון הקבוע מבוטל.

צו עיכוב היציאה מהארץ יישאר בתוקפו עד ליום 17.9.2021 ואז יבוטל.

המנהל המיוחד ימציא החלטה זו לחייב.

ניתן היום, ט' תמוז תשפ"א, 19 יוני 2021, בהעדר הצדדים.