עניינה של החלטה זו הוא בקשה למתן הוראות בעניין חוב החייב כלפי המבקשת. במסגרת הבקשה עותרת המבקשת להחרגת חובו של החייב כלפיה מצו ההפטר שניתן לו ביום 15.02.2022 והפך חלוט.

הרקע העובדתי

1. ביום 03.07.2018 ניתן צו לכינוס נכסי החייב, יליד 1994, לבקשת הנושה - חברת אס. אר. אקורד בע"מ, היא המבקשת שלפנינו (להלן: "המבקשת").
2. המבקשת היא חברה ציבורית הרשומה כדין בישראל המספקת שירותים פיננסיים. בתקופה הרלוונטית שימש החייב כמפעיל של חברת שביל בטבע עפר ופיתוח בע"מ (כעוסק מורשה) וכבעלים של חברת חוצבי שביל בטבע בע"מ, ובתור שכזה היה לקוחה של המבקשת וקיבל ממנה שירותי מטבע וניכיון שיקים.
3. ביום 28.02.2019 התקיים דיון במסגרתו הוכרז החייב כפושט רגל ומונה נאמן לנכסיו.
4. ביום 30.11.2021 התקיים דיון נוסף בהליך במסגרתו נקבעה, בהסכמה, תכנית פירעון, לפיה יהא החייב זכאי להפטר מחובותיו כנגד העשרת הקופה בסכום נוסף של 351,545 ₪ אשר ישולם בתשלומים חודשיים שלא יפחתו מ- 7,000 ₪ בנוסף לנכסים המוקנים לקופה והצבורים בה (להלן: "תכנית הפירעון"). נושי החייב, לרבות המבקשת, לא התייצבו לדיון, על אף שזומנו אליו, ולא התקבלה כל התנגדות מצדם.

ודוק, כעולה מן ההחלטה שניתנה בתום הדיון, בית המשפט אישר את תכנית הפירעון לאחר שהתרשם מסבירותה בראי נסיבות העניין ובאיזון בין כלל האינטרסים המונחים על הכף.

1. ביום 15.02.2022 ניתן לחייב הפטר לאחר שעמד בתכנית הפירעון בסיוע בני משפחתו.
2. הבקשה נושא החלטה זו הוגשה ביום 23.03.2022, ועניינה, כאמור, החרגת חובו של החייב כלפי המבקשת מצו ההפטר שניתן בעניינו.

תמצית טענות הצדדים

1. המבקשת עתרה , כאמור, להחרגת חובה מצו ההפטר של החייב, והיא מבססת הבקשה על שני אדנים עיקריים:

האחד, טענתה כי חובו של החייב כלפיה נוצר במרמה, ומשכך ועל יסוד הוראת סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") אינו בר הפטר.

השני, נעוץ בטענות פרוצדורליות במסגרתן נטען על ידה, כי עקב שגגה או בנסיבות שאינן ידועות הוסר שמו של בא כוחה מהתיק האלקטרוני כמייצגה, כך שהחלטות בית המשפט לא הגיעו לידיו, וכפועל יוצא מכך הוא לא התייצב לדיון שנקבע לשם בחינת מתווה להפטר. לפיכך, לשיטת המבקשת, צו ההפטר אינו עומד בדרישות סעיף 61(ב) לפקודה וניתן בניגוד לדין.

1. לדידו של החייב, דין הבקשה להידחות. החייב טוען, בין השאר, כי גרסת המבקשת משוללת יסוד והומצאה לצורך הבקשה בלבד; כי התנהלות המבקשת נגועה בחוסר תום לב; כי ההליך נפתח ביוזמתה ומשכך, מחובתה להיות פעילה בו ולעקוב אחר הנעשה בו – דבר שלא נעשה כלל ועיקר; כי בניגוד לנטען ע"י המבקשת, חובו כלפיה נוצר בתום לב, וכי התלונה שהוגשה על ידה כנגדו נחקרה, הסתיימה בלא כלום ותיק המשטרה נסגר לפני למעלה משש שנים; כי אין עילה לביטול ההפטר משאין המדובר בעובדה חדשה שנתגלתה לאחר שניתן; כי הוא קיים בקפידה מלוא חובותיו בהליך ושיתף פעולה עם בעל התפקיד, ובדין קיבל ההפטר.
2. הנאמן מצטרף, למעשה, לעמדת החייב ואף לדידו יש לדחות הבקשה. לשיטתו, יש לתת הדעת לנסיבות ההסתבכות הכלכלית של החייב שהביאוהו אל ההליך דנא, ובתוך כך העובדה שהוא נפל קורבן למעשי אביו ולמעשי המבקשת עצמה אשר העמידה לרשותו הלוואות בהיקף של מאות אלפי שקלים בהיותו בן 21 שנים בלבד וחסר כל ניסיון עסקי; תכנית הפירעון היא יותר מסבירה ואף מחמירה עם החייב, משנלקחו בחשבון בעת שנקבעה כל טענות המבקשת בבקשה נושא החלטה זו; לא הוצג במסגרת הבקשה כל מידע חדש בגינו ראוי להחריג חובו של החייב כלפי המבקשת מצו ההפטר שניתן; טענות המבקשת בדבר השגיאה בעדכון הייצוג אין בה כדי להועיל לה משבא כוחה, עו"ד מנגל, הופיע כבא כוחה במערכת "נט המשפט" מאז ומתמיד.
3. יוטעם, כי באשר לטענת המבקשת בדבר הסרת הייצוג בידי בא כוחה, מגיש הבקשה, ממערכת "נט המשפט" בידי בא כוחה מגיש הבקשה מפנים החייב והנאמן בתגובתם להחלטת בית המשפט מיום 03.03.2022 שניתנה בהתייחס לבקשת ב"כ המבקשת, עו"ד רז מנגל, והוכתרה כבקשה ל-"מתן גישה למערכת נט המשפט", בה נקבע כי: "המבקש מוגדר במערכת".

הנאמן הוסיף, כי מבירור שערך מול מזכירות בית המשפט התברר, כי ביום 20.02.2019 בטעות, אשר תוקנה בהמשך, התווסף לייצוג המבקשת עו"ד אבו סיאם, אולם עו"ד רז מנגל היה מוגדר במערכת "נט המשפט" כבא כוחה מראשית ההליך ועד סופו.

דיון והכרעה

1. לאחר עיון באשר מונח לפניי מצאתי לדחות הבקשה על הסף, על יסוד החומר המונח לפניי ובלא צורך בבירור עובדתי נוסף, והכל מהנימוקים שיפורטו להלן.
2. ראשית יצוין, כי לא ניתן להידרש להכרעה שלפנינו מבלי להזכיר תכליתו של הליך פשיטת הרגל, שהיא כידוע כפולה: האחת, להביא לכינוס נכסי החייב ולחלוקתם בין נושיו באופן שוויוני ויעיל; והשנייה, לאפשר לחייב שאין בידו לפרוע מלוא חובותיו להשתקם כלכלית ולפתוח דף חדש בחייו ע"י קבלת הפטר מחובותיו.

בית המשפט נדרש לא אחת לאיזון בין שתי התכליות האמורות או במילים אחרות בין אינטרס החייב לזה של הנושים.

1. הנה כי כן, החרגת חוב מן ההפטר מחמת מרמה היא החריג לכלל משהיא עלולה לפגוע בעקרון השוויון בין הנושים, שהוא אחד מעקרונות היסוד עליהם מושתת הליך פשיטת הרגל, ועל כן מצווים אנו ליתן סעד זה במשורה ובזהירות רבה.

צא ולמד, כי החרגת חוב בר תביעה בהליך מן ההפטר מחמת מרמה אינה עניין של מה בכך ואינה מעשה של יום ביומו בהליך פשיטת רגל.

1. הבקשה נשענת, כאמור, על הוראת סעיף 69 (א) לפקודה בה נקבע לאמור:

"69. (א) צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:

(1) חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;

(2) חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור;

(3) חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה".

1. בהתאם להוראת סעיף 69 (א)(2) לפקודה הנטל להוכיח שהתקיימו התנאים להחרגת החוב מן ההפטר כיוון שנוצר במרמה מונח על כתפי הנושה הטוען להחרגתו. באשר לטיבו של נטל זה נקבע בפסיקה, כי הגם שמדובר במידת ההוכחה הדרושה בהליך אזרחי, דהיינו של מאזן ההסתברויות, נחוצות ראיות כבדות משקל. כך, למשל נקבע בע"א 7456/11 בר נוי נ' מלחי (פורסם במאגרים האלקטרוניים) מפי כב' השופט י. דנציגר לאמור: "כאשר אחד הצדדים להליך מעלה טענת מרמה או זיוף, מוטל עליו נטל השכנוע להוכחת טענתו, בין אם מדובר בתובע או בנתבע. הגם שהנטל הוא של מאזן ההסתברות, כמקובל במשפט האזרחי, הרי שכמות הראיות ורף הראיות הנדרש לגבי טענת מרמה, אשר לה גוון פלילי, הם גבוהים יותר ועל בית המשפט לבחון את הראיות בזהירות ובקפדנות".

1. ישנם גם קולות בפסיקה לפיהם הנטל הראייתי להוכחתה של עילת מרמה בהליכים אזרחיים שונים עשוי להיות אף כבד ממאזן ההסתברויות וכי ביסוסה של טענת מרמה מחייבת, בין היתר, הוכחת קיומה של כוונת מרמה (ראו למשל: ע"א 523/12 אסמאעיל נ' לשכת הסדר המקרקעין, פורסם במאגרים האלקטרוניים).
2. עוד יש להביא בהקשר זה את שנקבע ע"י בית המשפט העליון בע"א 2434/19 משה קיירה נ' יוחנן שלומי ואח' (פורסם במאגרים האלקטרוניים): "החרגתו של חוב מתחולת ההפטר, לפי סעיף 69(א)(2) לפקודה, יכולה להיעשות בנסיבות חריגות מסוימות לא רק בגין נסיבות היווצרות החוב, אלא אף בגין ניהול 'מרמתי' של הליכי פשיטת הרגל. ואולם הרף הראייתי הדרוש להוכחת מרמה שמצדיקה החרגת חוב כאמור, הוא גבוה".
3. מעיון בכתבי הטענות שלפניי לא מצאתי ממש בטענות המבקשת לפיהן חובו של החייב כלפיה נוצר במרמה. עסקינן בטענות כלליות שאינן נתמכות במאום, לפיהן החייב ביצע מעשי זיוף תוך הצגת מצג שווא על מנת להונות אותה. ודוק, המבקשת סומכת ידיה על אישור הגשת תלונה שצורף על ידה לבקשה, עת נהיר, כי אין בעצם הגשת התלונה על ידה למשטרת ישראל (ביום 04.01.2018) כדי להעיד על יצירת החוב במרמה.

יוער, כי מעיון באישור על הגשת התלונה עולה, שהיא הוגשה ע"י מר פנחס שאלתיאל ועניינה גניבת רכב וזיוף מסמכי רכב. מן האישור לא ברור כלל, כי היא הוגשה כנגד החייב ורק לאחר שנתבקשה הבהרה בעניין מפי המבקשת צוין, כי המתלונן הוא נציגה, וכי סטטוס התלונה הוא "פתוח" משהרכב נושא התלונה לא נמצא. יוער, כי לא צורפה על ידה כל אסמכתא לתמיכה בטענה אחרונה זו.

החייב מצדו טוען, כי החקירה הסתיימה וכי התיק שנפתח כנגדו נסגר.

מכל מקום, אין חולק כי חזקת החפות עומדת לימין החייב, כי חרף חלוף הזמן מאז הגשת התלונה (ככל שאכן הוגשה כנגדו) הוא לא הועמד לדין וממילא לא הורשע בשום עבירת מרמה כלפי המבקשת.

1. זאת ועוד, כבר במעמד הדיון שהתקיים ביום 30.11.2021 (עמ' 7 לפרוטוקול הדיון) הודיע הנאמן, כי תביעת החוב של המבקשת הוכרעה והיא חלוטה. דהיינו, המועד להבאת ראיות ולחקירת נסיבות יצירת החוב חלף עבר. לעובדה זו משנה תוקף, שעה שהמבקשת אינה מצביעה על שינוי נסיבות מהותי אשר יש בכוחו להצדיק חידוש ההתדיינות בהליך, והטענות המובאות על ידה במסגרת הבקשה נשענות לכאורה על מסד עובדתי אשר היה בידיעתה כבר במועד בו הוגשה על ידה תביעת החוב.
2. ואם לא די בכך, הרי שעסקינן כידוע בהליך שהולדתו ביוזמת המבקשת ובבקשתה למתן צו כינוס לנכסי החייב ולהכרזתו כפושט רגל, על כל המשתמע מכך.

ברי, כי הייתה בידי המבקשת גם האפשרות לנקוט בהליכי גביה פרטניים כנגד החייב שלא במסגרת הליך פשיטת רגל. לפיכך, ומשבחרה היא לצעוד בנתיב זה, האחריות להשלכות שיש לבחירתה ולהתנהלותה בהליך רובצת לפתחה בלבד.

1. למעלה מן הצורך יובהר, כי שני הנאמנים לנכסי החייב אשר מונו בהליך דנא (משהנאמן הוחלף במהלך ניהול ההליך) ופעלו תחת פיקוח הכונ"ר ערכו בירורים וחקירות מקיפות ויסודיות מאד, והגיעו למסקנות דומות בעניין נסיבות יצירת החובות, לרבות כלפי המבקשת, ובעניין יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע חובותיו; הדו"ח המסכם והמסקנות שהוגשו לבית המשפט היו על דעת הכונ"ר ובהסכמתו. כן ציין הנאמן, כאמור, כי תכנית הפירעון שהוצעה ואשר התקבלה בסופו של יום היא סבירה מאד ואף מחמירה עם החייב, ומביאה בחשבון טענות המבקשת באשר הועלו על ידה כבר בבקשה למתן צו הכינוס לנכסי החייב.
2. הנה כי כן, כלל לא עלה בידי המבקשת לצלוח המשוכה הניצבת בפניה ולשכנע, הן ברובד המשפטי והן ברובד העובדתי, כי יש בידה להרים הנטל הרובץ לפתחה להוכחת הטענה, כי חובו של החייב כלפיה נוצר במרמה ו/או כי הליך פשיטת הרגל נוהל על ידו במרמה.
3. באשר לטענת המבקשת בדבר הסרת שמו של בא כוחה מהתיק האלקטרוני והעדר אפשרות לעקוב אחר הנעשה בהליך – כידוע, להליך פשיטת הרגל שנפתח לבקשת נושה מעצם טבעו וטיבו פן רצוני-וולונטרי של הנושה- היוזם. משכך, בהליכים ממין אלה גוברת הציפייה מן הנושה כי ישתתף באופן אקטיבי ורצוני בהליך. לפיכך, לכתחילה היה על הנושה – המבקשת לעקוב אחר התפתחות ההליך ללא צורך בתזכורות או יידוע פרטני נוסף מטעם בית המשפט או מטעם מי מהצדדים.
4. יתר על כן, ב"כ המבקשת נכח בדיון מיום 03.07.2018 בסופו הורה בית המשפט, בין היתר, על קיום דיון נוסף ביום 28.02.2019 בשאלת הכרזתו של החייב כפושט רגל. ישאל, אפוא, השואל ובצדק, מדוע בחרה המבקשת אשר היו באמתחתה טענות בעניין נסיבות יצירת חובו של החייב (שעמדו, כאמור, בפני בית המשפט למן ראשית ההליך) להדיר רגליה מן הדיון שנקבע ובכך ויתרה, למעשה, על הזכות להביא בפני בית משפט בעת הדיון בשאלת הכרזתו של החייב כפושט רגל טענתה להחרגת חובו כלפיה?! ומדוע לא עקבה אחר הנעשה בהליך?!

למבקשת הפתרונים.

1. בנסיבות אלו ובהינתן אופי ההליך, מעמדה של המבקשת בו ואופייה שלה כמוסד פיננסי, על כל המשתמע מכך, בהיותה מוחזקת כבעלת מיומנות בגביית חובות, ניסיון ובקיאות בניהול הליכי פשיטת רגל וברזי הדין, אין היא יכולה לתמוך יתדות בקשתה בטענת אי הידיעה באשר לנעשה בהליך לכאורה.

נהיר, כי לו ביקש ב"כ המבקשת להתעדכן באשר לנעשה בהליך, יכול היה במאמץ מינימלי ובלא השקעה יתרה של משאבים לעשות כן.

1. למעלה מן הצורך יצוין, כשם שנטען ע"י החייב והנאמן, כי אכן עולה מהחלטת בית המשפט מיום 03.03.2022 שייצוג המבקשת בידי עו"ד רז מנגל מעולם לא הוסר ממערכת "נט המשפט". כן יצוין, כי אפילו היה ממש בטענת המבקשת בדבר החלפת ו/או הסרת הייצוג והעדר גישה להליך במערכת "נט המשפט", וודאי שאין בטענה זו כדי להצדיק החרגת החוב מן ההפטר בהתבסס עליה, נוכח האמור לעיל ובהינתן נסיבות המקרה דנא, ובתוך כך אופי ההליך, נגישותו לציבור והעובדה שהוא נפתח לבקשת וביוזמת המבקשת.

כן יאמר בהקשר זה, כי מצאתי טעם גם בטענת הנאמן לפיה ב"כ המבקשת לא ציין המועד והאופן בו נודע לו על השינוי, לכאורה, ברישום הייצוג במערכת "נט המשפט", ולא הסביר פשר השיהוי בהגשת הבקשה – עובדה המטילה צל כבד על רצינות טענות המבקשת ועל תום לבה.

1. באשר לשאלת תום הלב של המבקשת יצוין עוד, כי מצאתי לקבל גם טענת הנאמן, אשר אין צורך להכביר מילים בדבר מעמדו בהליך ועל פעולות החקירה שננקטו על ידו, לפיה החייב נפל קורבן בידי אביו ובידי המבקשת עצמה, אשר העמידה לו הלוואות בסכומי עתק על אף גילו הצעיר והעדר ניסיון עסקי – אשר גם בה יש כדי להטיל דופי בהתנהלות המבקשת.
2. אין צורך להכביר מילים בדבר, אך מושכלות יסוד הן, כי חובת תום הלב היא כיריעה הפרושה מעל פני כל הליך משפטי שהוא, עת גם אופן ניהולו טעון עמידה בה (ראו למשל: בג"צ 5918/07 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד סג(2)247; רע"א 11183/02 כלפה נ' זהבי, פ"ד נח(3)49).
3. לא ניתן להתעלם במקרה דנא גם ממימד הזמן, שעה שהחרגת החוב לאחר מתן צו הפטר לחייב בנסיבות בהן לא הוכח, כאמור, מעשה מרמה ו/או ניהול ההליך במרמה ע"י החייב פוגעת בעיקרון סופיות הדיון שהוא יסוד מוסד בשיטתנו ובעיקרון השוויון בין הנושים שהוא מנשמת אפו של הליך פשיטת רגל. ראו למשל את שנפסק ב- בע"א 8158/21 שוקחה נ' אופיר דידי (פורסם במאגרים האלקטרוניים): "החרגת החוב למבקשת בנסיבות העניין, גם מנוגדת לכלל סופיות הדיון ומעשה בית דין...החרגת החוב גם תפגע בעקרון השוויון בין הנושים – שהינו 'עיקרון על' בדיני פשיטת רגל".
4. עוד ובנוסף יצוין, כי עסקינן בחייב אשר עמד בהתחייבויותיו בהליך, ואשר טענותיו לפיהן טרם פתיחת ההליך נעשו ניסיונות מצדו להגיע להסדרים עם נושיו לא נסתרו. הנה כי כן, משנוהל בעניינו הליך פשיטת רגל לאורך שנים מספר, ניטעה בלבו ההסתמכות לגיטימית כי עם קבלת ההפטר, סולקו חובותיו בני התביעה בהליך, ובנסיבות המקרה דנא יש ליתן משקל של ממש לאינטרס ההסתמכות שלו.

1. העולה מן המקובץ הוא, אפוא, כי לא עלה בידי המבקשת להרים הנטל המוטל עליה לצורך קבלת הבקשה והחרגת חובו של החייב כלפיה מן ההפטר שניתן לו; יתר על כן, הבקשה נגועה בחוסר תום לב ואינה עולה בקנה אחד עם התשתית הראייתית המונחת בפני בית המשפט, עם עובדות שאינן שנויות במחלוקת, עם הוראות הדין ועם עקרונות היסוד של השיטה בכלל ושל הליך פשיטת הרגל בפרט.
2. לפיכך הבקשה נדחית.
3. המבקשת תישא בהוצאות החייב והנאמן בסך 1,500 ₪ כל אחד וזאת תוך 14 יום.

ניתנה היום, י"א אלול תשפ"ב, 07 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.