1. לפני בקשה להורות על עיכוב ביצוע צווי הריסה מנהליים, הנוגעים לעבודות במקרקעין הידועים כגוש 3944 חלקות 7 – 11. הבקשה נוגעת לעיכוב ביצוע הריסה של מגדל מים, מבנים מודולריים ושבילי אספלט.
2. המבקשת הגישה בעבר בקשה דומה, אשר לגביה ניתנה החלטת בית המשפט (כב' השו' ארד) מיום 21.1.21 הדוחה בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע צווי ההריסה. בהחלטה נקבע בזו הלשון: "מאחר שלאורוות המודולריות ניתן היתר זמני, הרי שאין צורך בעיכוב של הצו. אשר לשבילי האספלט ולמבנים היבילים, לאור האמור בבקשה המשיבה ומשחלפו המועדים הקבועים בסעיף 254ט לחוק התכנון והבניה, הבקשה נדחית".
3. היום, כאמור, הוגשה בקשה נוספת לעיכוב ביצוע צווי ההריסה המנהליים.
4. לטענת המבקשת, צו ההריסה צפוי להתבצע ביום 17.3.21. לטענתה, המשיבה מבקשת להרוס: מגדל מים, אשר לגביו קיים היתר בניה. מבנים מודולרים, אשר לגביהם הוסכם בין הצדדים כי הריסתם תידחה לאחר קבלת טופס 4 למבנה האורוות. שבילי אספלט, אשר לגביהם המבקשת מעוניינת לעכב מועד ביצוע ההריסה ב – 60 יום, למניעת פגיעה אנושה בתפקוד החווה.
5. לטענת המשיבה, ביצוע צווי ההריסה החל כבר היום, ותוכנן להמשיך עד מחר (17.3.21) נוכח היקף ההריסה. לדבריה, מדובר בעלויות גבוהות וכספי ציבור המושקעים בעבודה.
6. אשר למבנים המוזכרים בבקשת המבקשת, מסרה המשיבה:
   1. לא מתוכנן להרוס את מגדל המים.
   2. אשר למבנים המודולרים (אשר לגביהם סוכם בין הצדדים כי הריסתם תידחה לאחר קבלת טופס 4 למבנה האורוות) טענה המשיבה כי בהסכמת הצדדים ובהחלטת בית המשפט, ההיתר הזמני ניתן עד לבניית האורוות הקבועות ואכלוסן. לטענת המשיבה, בפועל, אכלסה המבקשת את האורוות הקבועות, והותירה את המבנים המודולרים, וזאת אף שטרם נתקבל טופס 4.
   3. אשר לשבילי האספלט, נטען כי טענה זו לא הועלתה קודם, וכי המשיבה מתנגדת לבקשה לעיכוב ביצוע הריסתם.
7. עוד טענה המבקשת, כי החלטת בית המשפט מיום 21.1.21 (ר' ס' 2 לעיל) הנה חלוטה. משבחרה המבקשת להגיש הבקשה ברגע האחרון, אין לה להלין אלא על עצמה. עוד הודגשו הוראות סעיף 254ט לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק התכנון והבנייה") לפיהן לא ניתן לעכב ביצוע לאחר שחלפו המועדים הקבועים בחוק.
8. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. לא מצאתי כי יש מקום להורות על קיום דיון בבקשה.
9. ראשית, הצהירה המשיבה כי אין בכוונתה להרוס את מגדל המים. לפיכך אין מקום להחלטה בנושא.
10. שנית, טענות המשיבה הנוגעות למבנים המודולריים מקובלות עלי. משנבנו אורוות קבועות ואוכלסו, אין להותיר את המבנים המודולריים על כנם. זאת, אף ביתר שאת נוכח החלטת בית המשפט מיום 21.1.21 (כב' השופטת ר. ארד).
11. שלישית, הטענות שפורטו בבקשת המבקשת בנוגע לשבילי האספלט אינן מצדיקות עיכוב ביצוע צו ההריסה. החלטת בית המשפט מיום 21.1.21 הינה חלוטה.
12. הוראות סעיף 254ט לחוק התכנון והבנייה ברורות, ואין מקום להיעתר לבקשה ולחרוג מהן.
13. אציין מורת רוחי מהתנהלות המבקשת, אשר בחרה להגיש היום, בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה משהוברר כי ההריסה מיועדת להתחיל כעת. התנהגות זו אינה תואמת את לשון החוק.
14. נוכח כל האמור לעיל, אני מקבל את טענות המשיבה ודוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע צווי ההריסה המנהליים, על כל חלקיה.

ניתנה היום, ג' ניסן תשפ"א, 16 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.