לפניי תביעה עיקרית ותביעה שכנגד שעניינן תאונת דרכים אשר אירעה ביום 11.4.18 בין כלי רכב נושא מספר רישוי 38-517-55 ובין כלי רכב נושא מספר רישוי 75-021-09 (להלן: "התאונה").

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כוח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79א. לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה כי מלוא האחריות לתאונה רובצת על נהג רכב התובעת (הנתבעת שכנגד).

נוכח האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן:

התביעה העיקרית נדחית.

התביעה שכנגד מתקבלת במלואה, ולפיכך הנתבעת שכנגד תשלם לתובעים שכנגד סך של 22,622 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה שכנגד ועד ליום התשלום המלא בפועל, אגרת בית משפט ששולמה, שכר כלל העדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 3,970 ₪.

כמו כן, ניתן לתובע שכנגד 2 היתר לפיצול סעדים בגין ראש נזק של הפסד הנחת היעדר תביעות ככל שייגרם לו נזק כזה כתוצאה מהתאונה מושא הליך זה, כפוף להצגת אסמכתאות אודות גרם נזק בפועל.

הסכומים הכוללים ישולמו בתוך 30 ימים.

ניתן בזאת פטור מתשלום מחציתה השנייה של האגרה בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי-כוח הצדדים.

ניתן היום, כ"ח תמוז תש"פ, 20 יולי 2020, בהעדר הצדדים.