1. התובעת הגישה תביעה ע"ס 30,437 ₪ בקשר לתאונת דרכים שארעה ביום 11.12.16 בכרמיאל.

2. לטענת נהגת התובעת פנתה ימינה בהתאם להוראות שוטר תנועה והשתלבה בנתיב. במקביל הגיח רכב הנתבעת שלא ציית לשוטר ופגע ברכבה בחלקו השמאלי .

3. מנגד טוענת הנתבעת כי נהגה נסע בנתיבו כדין, לפתע התובעת הגיחה מצד ימין של הכביש ממרכז קניות במקום בו עליה לתת זכות קדימה, התפרצה לנתיב וגרמה ברשלנותה לתאונה.

4. לאחר ששמעתי את הצדדים מצאתי לקבל את התביעה מהטעמים הבאים:

א. הנתבעת בכתב ההגנה כמו גם בהודעה של הנהג מטעמה על מקרה התאונה לא הזכירו קיומו של שוטר מכוון תנועה או כי הנהג פעל בהתאם להוראותיו, אלא סמכו על זכות הקדימה המסורה לנוסע בנתיב הראשי "ישנה יציאה ממתחם קניות שחובה על כל מי שמגיע משם לתת זכות קדימה ".

רק בדיון נהג הנתבעת הודה לראשונה בקיומו של השוטר שכיוון את התנועה במקום, ולמעשה יצר גירסה כי נסע בהתאם להוראות השוטר.

ב. עדות התובעת היתה אמינה, וכך העידה-

"היה שוטר שם. ברמזור ירוק רציתי לחצות את הצומת, המשטרה אמרה לי "סעי סעי", עשיתי שמאלה כי יש תאונה באמצע. אני הייתי בצד ימין והשוטר הפנה אותי שמאלה. שיצאתי הוא היה אחורה ודחף אותי. (מדגימה כיצד קרתה התאונה). העד מטעם הנתבעת אמר לי שלא ראה אותי. השוטר כיוון את שני הנתיבים ביחד. אני אמרתי לו "אני" אמר לי כן".

התובעת העידה כי הסתכלה במראה (עמ' 4 לפרוט') וצייתה להוראות השוטר.תקנה 23(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 קובעת:

"הציות כאמור חובה הוא אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו על ידי כל רשות מוסמכת לכך."

לפיכך, החובה לתת זכות קדימה נסוגה מפני החובה לציית להכוונת השוטר.

ג. נהג הנתבעת העיד כי לא ראה את רכב התובעת(עמ' 6 לפרוט'). ייתכן וסמך על כך כי נוסע בנתיבו והינו בעל זכות הקדימה כפי העולה מכתבי הטענות וההודעה על התאונה, ולכן לא שם ליבו לתנועה מימין או להכוונת השוטר.

ד. בהתאם לפגיעות ברכב התובעת חלקו הקדמי של הרכב עבר, וניכר סימן מעיכה בדופן שמאלית אחורית בחיבור לדלת. דבר המלמד כי נהג הנתבעת נכנס ברכב התובעת לאחר שמחציתו היה לפניו. למרות שיכול היה לראות את רכב התובעת, נהג הנתבעת לא בלם את המשאית ולא שמר מרחק.

5. מכל המקובץ הריני מקבל את התביעה. הנתבעת תשלם לתובע סכום בסך 30,437 ₪ וכן שכ"ט עו"'ד בסך של 5,341 ₪ והוצאות בסך של 1,000 ₪.

6. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.

ניתן היום, כ' חשוון תש"פ, 18 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.