לפניי תביעת שיבוב ע"ס של 45,768 ₪ שהגישה התובעת שהייתה המבטחת של רכב סוזוקי-להלן "הסוזוקי" נגד הנתבעת שהייתה המבטחת של רכב מזדה – להלן "המזדה" וזאת בעקבות וכתוצאה מתאונת דרכים בין שני כלי הרכב שארעה ביום 25.8.17 , כאשר התובעת טוענת בתביעתה ,כי האחריות לאירוע התאונה רובצת על שכמו של נהג הנתבעת.

התובעת מתארת את התרחשות התאונה בתביעתה כדלקמן:

"...במהלך נסיעתה הגיע הרכב המבוטח לצומת צלב לא מתומרר בו היא התכוונה להמשיך ישר. לפתע, הגיח הרכב הפוגע משמאל הרכב המבוטח...ופגע ברכב המבוטח ....".

התובעת צירפה לתביעתה חוות-דעת שמאי, קבלות , חשבוניות ואשורי תשלום למבוטחה.

הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי התאונה אירעה כדלהלן:

" ...הגיעה המזדה לצומת שאיננה מרומזרת או מתומררת במושב ברק. המזדה נסעה ישר וחצתה את הצומת, כאשר לפתע הגיח רכב התובעת במהירות מכביש גישה שנמצא מימין למזדה, פגע במזדה בדלת הקדמית ימנית ובגלגל הימני קדמי...".

הנתבעת צירפה מסמכים שונים ובעיקר הודעה על תאונה.

ביום 22.12.20 התקיים דיון הוכחות בפני שבמסגרתו העידו עדי שני הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם , באופן בלתי-אמצעי.

עדות גב' אוריאן- נהגת הסוזוקי:

העדה תיארה בעדותה את שהתרחש כדלקמן:

" הרכב שלי זה סוזוקי שחורה והרכב השני מזדה כסופה. אני באתי להיכנס לצומת לעשות נסיעה ישר, אני מדגימה ברכבי צעצוע, נכנסתי לצומת, הרכב השני הגיע משמאלי..."

בתשובה לשאלה ענתה העדה כי הרכב של הנתבעת לא היה בצומת ושהיא נכנסה לצומת כשהצומת היה פנוי.

העדה נשאלה לגבי מהירותה והיא השיבה -30 קמ"ש.

עוד טענה כי האטה שנכנסה לצומת ולגבי מצב הצומת היא טענה: " היה רכב משמאלי אך הוא לא היה בצומת, שאני נכנסתי לצומת הצומת הייתה פנויה".

העדה סימנה כיווני נסיעת הרכבים על התמונה נ/1

לעדה נאמר כי רכבה סטה ימינה ואז השיבה " אני בנסיעה ישרה. לא הסטתי שום דבר, הוא סובב אותי ימינה. ההסטה של הרכב שלי נגרמה עקב המכה שקיבלתי".

עדות מר מוללי גטהון:

עד הנתבעת מתאר את התרחשות התאונה כדלקמן:

" ...חזרתי מאיזה מקום...הגעתי מהדרך הראשית, התחלתי להגיע לכיוון הצומת, האטתי וראיתי שאין רכב ונכנסתי לצומת אחרי שאני בתוך הצומת עוד שנייה מסיים אותה הגיע הרכב שלה ונכנסה בי. היא הגיעה מצד ימין של הרכב ליד הנהג, הגלגל והדלת וכל הדופן שם. יכול להביות שהם שתו אני לא יודע...."

העד סימן על התמונה נ/3 את כיווני נסיעת הרכבים ושב וטען כי שקרתה התאונה הוא היה כבר בצומת

העד נשאל בחקירה נגדית אם ידע שזכות הקדימה היא לרכב המגיע מימין במקרה זה והוא אישר שאכן כן. בתשובתו לאמירה כי היה עליו לתת זכות קדימה אך לא היה לו שדה ראייה ענה העד כי זו הסיבה שהוא עצר.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בכתבי-הטענות , במסמכים שצורפו להם , במוצגים שהוגשו במהלך הדיון , בדברי העדים ובסיכומי הצדדים נחה דעתי כי יש לקבל את התביעה.

מאחר ועסקינן בדיון בסדר-דין מהיר אנמק בקצרה:

עדותה של עדת התביעה הייתה קוהרנטית סדורה ועשתה עלי רושם טוב והיא מתיישבת עם מוקדי הנזק ומיקום התאונה.

יש לציין כי אין מחלוקת כי מדובר בצומת ללא תמרורים , לפי עדויות שני העדים והתמונות שהוגשו וכי זכות הקדימה היא לרכב המגיע מימן ובמקרה זה הסוזוקי שהגיע מימן המזדה לפי אישור נהג המזדה בעדותו.

טענת נהג המזדה כי כבר עבר את הצומת ורק שהיה בתוך הצומת נכנסה הסוזוקי במהירות אינה מקובלת עלי. עדות עד זה לא עשתה עלי רושם טוב. אין אינדיקציה שהסוזוקי נסעה בצומת במהירות!

יתר-על-כן עוד בהודעה לחברת הביטוח טען המבוטח של הנתבעת כי נהגת התובעת הגיעה מכביש גישה ורצתה להשתלב וכשנשאל עד ההגנה לפשר הגרסה הוא טען כי הוא לא דיבר עם חברת הביטוח.

בעדותו בפני עד ההגנה טען פעם כי עצר ופעם אחרת שהוא האט עד כדי 15 קמ"ש.

עדות עד זה אינה סדורה ואינה מהימנה בעיניי.

הממצאים שראיתי לנכון לקבוע הם כדלקמן:

הסוזוקי בנסיעה לקראת צומת כשזכות הקדימה היא של הסוזוקי לגבי המזדה כי הסוזוקי הגיעה מימן למזדה, הסוזוקי נכנסה לצומת , נהג הנתבעת סבר כי מאחר והוא נוסע בכביש שנראה ראשי לעומת הכביש או הדרך ממנה הגיעה הסוזוקי והמתחברת לצומת ,אז זכות הקדימה היא שלו ,לכן לא האט והמשיך בנסיעה בצומת ופגע בסוזוקי.

סוף דבר:

אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום התביעה סך של 45,768 ₪ , הוצאות משפט סך של 1,500 ש"ח ושכ"ט עו"ד סך של 5,350 ₪ ובסך הכול 52,618 ₪.

ניתן היום, ו' שבט תשפ"א, 19 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.