בפני תביעה כספית, על סך של 8,658 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים. בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש.

בקליפת אגוז: בצומת קמץ בין שני כבישים משופעים (רכב התובעת בעליה, פונה שמאלה אל ה"רגל", גם שם בעליה, ורכב הנתבעת בירידה מה"רגל", פונה ימינה), נפגשו כלי הרכב (רכב התובעת בחזית, שמאלה מהמרכז, ורכב הנתבעת ככל הנראה בחזית, ימינה מהמרכז). שדה הראיה מוגבל לשתי הנהגות, ומהעדויות במקובץ עולה כי הפגיעה היתה ב"רגל", דהיינו, לאחר שרכב התובעת כמעט השלים את הפניה. המחלוקת היא בזיהוי הנתיב בו ארעה הפגיעה, לאמור: מיהי הנהגת שסטתה מנתיבה. שילוב של עיון בתמונות הצומת, ואינדיקציות העולות מהעדויות עצמן, היטו את הכף (לא במובהק, אך באופן מספיק) לטובת גרסת נהגת התובעת.

לאחר ששמעתי את העדויות, ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, לרבות רכיבי הנזק השונים, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 8,658 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 374 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום; וכן את שכר העדה בסך 400 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יצברו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ט' טבת תש"פ, 06 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.