לפני: | ||
כב' הנשיאה הדס יהלום | ||
התובע | רחמים לוי ע"י ב"כ עו"ד שלומית ברק | |
- | ||
הנתבע | המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד רועי הררי | |
פסק דין | ||
1. התובע הגיש תביעה להכיר במחלת ריאות ממנה הוא סובל, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.
2. בישיבת 13.2.19 הסכימו הצדדים על העובדות כדלקמן:
א. התובע יליד 1952, עובד במכון לרפואה משפטית משנת 1995.
ב. במהלך עבודתו נחשף התובע לפורמלין בריכוז גבוה כל שעות העבודה וזאת עד לשנת 2013.לאחר שנה זו החלה החשיפה לרדת בהדרגה, כאשר החל משנת 2014 יש חשיפה למעט פורמלין ובריכוז נמוך.
ג. כמו כן נחשף התובע לחומרים: גליצרין, אלכוהול, סודיום קרבונט וחומרי ניקוי.
ד. התובע טוען למחלה בריאות.
3. בית הדין מינה כמומחה יועץ רפואי את פרופ' ניר פלד.
להלן השאלות שהופנו למומחה:
א. מהו ליקויו של התובע בריאותיו?
ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).
4. להלן חוות דעת המומחה מיום 1.4.19:
"מהי מחלת הריאות ממנה סובל התובע?
התובע סובל ממחלת ריאות חסימתית כרונית COPD בדרגת חומרה קלה, כפי שעולה מתפקודי הנשימה. תלונותיו הנשימתיות החלו בשנת 2017 בלבד ועד אז ללא תלונות נשימתיות כלל.
תלונותיו של קוצר הנשימה אינן מיוחסות למחלתו הנשימתית כפי שעולה במבחן המאמץ וגם אינן משתפרות לאחר מרחיבי סמפונות. יתכן וקיים מרכיב מסויים של אלרגיה על בסיסו החל טיפול באריוס.
דרגת מחלת הריאות הינה קלה בלבד, כפי שמופיע לאורך תיקו הרפואי של הנ"ל וכפי שעולה בתפקודי הנשימה, וזאת בשונה לקביעתו של פרופ' פרוכטר.
מהו מנגנון מחלת הריאות ממנה סובל התובע?
התובע סובל ממחלת הנפחת COPD אשר יכולה לנבוע הן מעישון והן מחשיפתו התעסוקתית.
כפי שצויין בתיקו התעסוקתי, ניתן להניח בסבירות מעל 50%, כי קיים קשר סיבתי בין חשיפתו התעסוקתית לבין הפגיעה בריאות, וזאת בנוסף להיותו מעשן.
לסיכום, התובע סובל ממחלת ריאות חסימתית כרונית COPD ללא מרכיב הפין הקשורה קשי סיבתי לחשיפתו התעסוקתית בסבירות מעל 50%. תלונותיו הנשימתיות של התובע הן משמעותיות ומגבילות את תפקודו היומיומי, אך לגובה דרגת החומרה הקלה, כפי שעולה בבדיקות האובייקטיביות וחוות הדעת לאורך תיקו הרפואי, אני סבור כי מחלת הריאות לכשעצמה תורמת חלק קל בלבד שערכו נמוך מ-20% מכלל תלונותיו. יתכן כי תלונותיו הנשימתיות נובעות מסיבות אחרות הדורשות בידוד ומעקב הצוות המטפל".
5. התובע ביקש להפנות למומחה שאלות הבהרה.
בהחלטתי מיום 3.6.19 נאמר:
"מדובר בשאלות רלוונטיות ולכן יש להעבירן למומחה, אף שהבקשה הוגשה ללא נימוקים.
יחד עם זאת המונח "עובד כפיים" המופיע בשאלות, אם ברור, וב"כ התובע מתבקשת להבהירו, בהודעה בכתב שתוגש עד 20.6.19.
לאחר קבלת ההודעה אשקול האם לנסח מחדש חלק מהשאלות".
6. התובע הגיש תגובה בה נטען, כי בעבודתו במכון הפתולוגי, עסק התובע בניתוחי גופות, ניסור עצמות, חניטת גופות, שינוע והצגת הגופות למשפחות.
7. ביום 18.6.19 הופנו למומחה שאלות הבהרה כדלקמן:
1. בהמשך לעובדה שהסכמת עם טענת התובע בעניין קשר סיבתי בין מחלת הריאות החסימתית של התובע ובין תעסוקתו: האם נכון שלפי הנחיות GOLD 2019 עבור חולי COPD או GINA 2018 עבור חולי ASTHMA הטיפול בלוקים במחלות אינו נובע יותר לפי תפקודי הנשימה (ספירומטריה) אלא לפי התלונות היומיות בדבר קוצר נשימה ותדירות ההתקפים.
2. האם נכון לאור כך כי מר לוי אשר לוקה בתלונות נשימתיות מרובות על בסיס יום יומי עם הגבלה בתפקוד משתייך לקטגוריה B לפי GOLD או 3-STEP לפי GINA? (מבואה A-B).
3. האם נכון כי קיימת תסמונת "העובד הבריא" לפיה העוסקים בעבודת כפיים הם בעלי תפקודי נשימה טובים יותר מהנורמה באוכלוסיה ולפיכך ירידה קלה בשיעורי זרימה נשיפתיים אצלם משקפת ירידה חמורה באופן משמעותי מאשר באוכלוסיה הכללית? (מבואה C).
האם נכון כי ניתן להחיל כלל זה על הנבדק הנוכחי בסבירות גבוהה, לאור העובדה שבמסגרת עבודתו עסק בניתוח גופות, ניסור עצמות, חניטת גופות, שינוע גופות והצגתן למשפחות?
4. מצורף תפקודי נשימה של הבנדק מחודש יוני 2017 (מסומנים א').
האם נכון כי בתפקודי נשימה אלה מדגימים תנגודת גבוהה בדרכי האויר של הנבדק?
5. לאור שאלות אלה ובשקלול מצבו הקודם של מר לוי כעובד כפיים בריא (כמפורט לעיל) – מדוע מר לוי אינו משתייך לחולים הלוקים במחלת ריאה חסימתית בדרגה בינונית? אנא נמק.
6. לאור האמור בחוות דעתך בעניין הקשר הסיבתי בין מחלקת הריאות החסימתית ממנה סובל התובע לבין חשיפתו התעסוקתית, וככל שיקבע כי מחלת הריאות ממנה סובל הינה בדרגה בינונית, האם תואיל לאשר כי תלונותיו הנשימתיות הוחמרו משמעותית עקב מחלת הריאות?
7. מצורף מסמך מביקור של החולה אצל מומחה ברפואת ריאות בתאריך 1.2.19 (מסומן ב'). האם נכון כי המסמך ב' מתעד באופן ברור החמרה במחלת ריאות חסימתית שלוותה בירידה בינונית בשיעורי זרימה נשיפתיים שחייבה טיפול?
8. האם החמרה זו עולה בקנה אחד עם הקביעה לפיה, "מחלת הריאות של מר לוי תורמת חלק קטן מ-20% מכלל תלונותיו הנשימתיות".
8. להלן תשובות המומחה מיום 14.7.19:
"בחוות דעתי מתאריך 30.3.19 קבעתי, כי התובע סובל ממחלת ריאות חסימתית כרונית COPD ללא מרכיב הפיך הקשורה קשר סיבתי לחשיפתו התעסוקתית בסבירות מעל 50% התרשמתי מתיקו הרפואי, כי תלונותיו הנשמיתיות הן בדרגת חומרה קלה, וכל הייתי סבור כי מחלת הריאות לכשלעצמה תורמת לתחלואתו הכללית חלק קל בלבד שערכו נמוך מ-20% מכלל תלונותיו.
מתוך מעבר על החומר שהונח לפני כעת עולה כי:
התובע מטופל במשאפים לבאר כל יום וסובל מקוצר נשימה בהליכה של 500 מטר. מכוחן סובל משיעול יבש.
נזקק לטיפולים בסטרואידים פומיים בשל החמרות נשימתיות ואף טיפול אנטיביוטי בדוקסילין.
דיווח על ירידה ביכולת ההליכה לכדי 300 מטר בלבד בזןמ החמרה נשימתית של דרכי הנשימה הגבוהות URTI.
בתפקודי הנשימה בתאריך 1.2.19 החמרה בתפקודי הנשימה לכדי FEVI של 59% מהמצופה.
דיון
לנוכח הנ"ל להלן התייחסותי לשאלות ההבהרה:
העליה בתדירות תלונותיו עם הפרעה בתפקדו היומי מצדיקה הגדרה ש-GINA STEP דרגה 4 ויתר על כן אף דווח על שימוש בסטירואידים.
הנחת "תסמונת העובד הבריא" אינה נדרשת במקרה זה לנוכח ההחמרה אוביקטיבית בתפקודי הנשימה כמפורט מעלה.
אני מקבל את ההחמרה במצבו הנשימתי של התובע כפי שמדווח במסמך רופא הריאות שהוצמד לבקשת ההבהרה ופורט לעיל.
לסיכום, בנוסף לקביעתי כי ניתן להניח בסבירות מעל 50% כי קיים קשר סיבתי בין חשיפתו התעסוקתית של התובע לבין הפגיעה בריאותיו, אני מקבל את נתוני ההחמרה הנשימתיים וסבור כי מחלת הריאות לכשלעצמה תורמת ערך מעל 20% מכלל תלונותיו הרפואיות".
9. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.
10. בסיכומי התובע נטען כי לאור תשובת המומחה לשאלות ההבהרה, יש לקבל את התביעה.
11. בסיכומי הנתבע נטען כי על פי חוות דעת המומחה, מחלת הריאות ממנה סובל התובע הוא בדרגה קלה ויכולה לנבוע הן מעישון והן מתנאי העבודה. עוד הפנה ב"כ הנתבע לקביעת המומחה, לפיה לא הוכחה השפעה של מעל 20% לתנאי העבודה על מצבו של התובע.
עוד נטען כי במסגרת שאלות ההבהרה, הועברו למומחה עובדות החורגות מהסכמת הנתבע, וכי די בכך כדי לשלול את ההסכמה למינוי מומחה.
נטען כי נוכח השינוי העובדתי, חוזר בו הנתבע מהסכמתו למינוי מומחה ולחילופין, מבקש כי ימונה מומחה חלופי שיוצגו לו העובדות המוסכמות בלבד.
עוד נטען, כי קביעת המומחה לעניין 20% השפעה, אינה עונה על התנאים הקבועים בחוק.
12. ביום 28/11/19 ניתנה החלטתי כדלקמן:
"בבואי ליתן פסק דין, מצאתי כי המומחה השיב על השאלות שהופנו אליו, שלא בהתאם להנחיות הפסיקה בכל הנודע למידת ההשפעה של תנאי העבודה על מחלתו של התובע.
לפיכך, בכוונתי להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות, המתייחסות באופן מפורט לפסיקת בית הדין הארצי.
החלטה על משלוח שאלות ההבהרה תינתן ותשלח לצדדים.".
13. ביום 17/12/19 נשלחו למומחה שאלות הבהרה מטעם בית הדין כדלקמן:
"..
2. תשומת לב המומחה לכך כי בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, על מנת שפגיעה מסוג מקרוטראומה תוכר כפגיעה בעבודה, על התובע להוכיח שני תנאים.
האחד – קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין הליקוי ממנו הוא סובל, בסבירות של מעל 50%.
השני – השפעת עבודת התובע על הליקוי ממנו סובל התובע, ביחס לגורמים אחרים שהשפיעו על מחלתו. התנאי שנדרש הוא "השפעה משמעותית" של עבודת התובע על המחלה, כאשר לצורך כך, גם השפעה בשיעור 20% היא "השפעה משמעותית".
3. בחוות הדעת מיום 30/3/19 נכתב:
"מחלת הריאות כשלעצמה תורמת חלק קל בלבד שערכו נמוך מ- 20% מכלל תלונותיו ...".
ובתשובה לשאלות הבהרה, שניתנה לאחר הגשת מסמכים רפואיים נוספים, נכתב:
"מחלת הריאות כשלעצמה תורמת ערך מעל 20% מכלל תלונותיו הרפואיות".
4. בהתאם לאמור בסעיף 2 להחלטה זו, על המומחה לפרט ולהתייחס בתשובותיו לשאלה האם לעבודת התובע, כמפורט בפרק העובדות, יש "השפעה משמעותית" על מחלתו של התובע (ולא לשאלה של מידת ההשפעה של מחלת התובע על מצבו הרפואי הכולל).
5. לאור האמור, המומחה מתבקש להשיב פעם נוספת על שאלה 5 ד' להחלטת המינוי, וזו לשון השאלה:
"... (מהי) השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה)".
המומחה מתבקש להתייחס בתשובתו לכלל החומר הרפואי שהובא בפניו.
14. להלן תשובות המומחה, שהתקבלו ביום 5/1/20:
"עברתי שוב על מסמכיו של התובע ולהלן המענה לשאלת ההבהרה:
15. בעקבות תשובות המומחה, הגישו הצדדים השלמת סיכומים.
16. לאחר עיון בטענות הצדדים, להלן פסק הדין.
17. העובדות המוסכמות
העובדות שהועברו למומחה בהחלטת המינוי, הן עובדות מוסכמות.
לאחר מכן, במסגרת שאלות ההבהרה, הועברו עובדות נוספות לעניין אופי העבודה של התובע.
18. בטופס התביעה למל"ל (מצורף לכתב ההגנה) ציין התובע את תפקידו:
"נתיחת גופות, חניטות, העברת דגימות בצנצנות פורמלין".
לכתב התביעה צורף מסמך מאת המעסיק המפרט את אופי העבודה של התובע זאת בתשובה למכתב המל"ל למעסיק מיום 15.1.18.
כך נאמר בתשובת המעסיק מיום 4.2.18:
"הנדון: תביעה לדמי פגיעה ע"ש מר רחמים לוי ת.ז. 0516787
סימכוין 051678274-60-14 מתאריך 15.1.18
1. מועד תחילת העסקתו 24.10.95 בתפקיד עוזר ראשי לפרוסקטור.
2. טכנאות נתיחה – נתיחת הגופה, חיתוך, נטילת דגימות, ניסור עצמות, הוצאת איברים, תפירה ושחזור גופות, חניטת גופות עם חומרים משמרים כגון פורמלין, קבלה ושחרור גופות, שינוע גופות, הצגת גופות למשפחות וכו'.
3. מתחילת העסקתו כלומר מתאריך 24.10.94, 8 שעות עבודה ביום 5 ימים בשבוע.
4. חומרים להם היה חשוף והתשמש בעיקר: פורמלין, גליצירין, אלכוהול, סודיום קרבונט, וחומרי ניקוי. ריכוז הפורמלין הינו 4% לדברי הגורם המזמין. מידת החשיפה התשנתנה במשך השנים כאשר עד לפני 5 שנים, החשיפה יהתה רבה מאוד ובמהלך כל שעות העבודה.
5. ב-3.5 שנים האחרונות של עבודתו, היה חשוף למעט פורמלין ובריכוז נמוך. עד אז היה חשוף לריכוז גבוה מאוד של פורמילין ובמשך כל יום ובמהלך כל שעות העבודה.
6. לדברי אלי, כיום ובשנים האחרונות קיים שימוש באמצעי הגנה. לא כך היה בשנות העבודה הראשונות של מר רמי לוי. לדברי איציק, העבודה תבוצע עם ציוד מגן אישי הכולל: כפפות, מסכת פנים, משקי מגן, נעלי עבודה,, הכנת החומר תבוצע בזמן שהמנדף פועל ובעמדת העבודה של המנדף בלבד.".
19. העובדות הנוספות שהועברו למומחה, באשר לסוגי העבודות שביצע התובע, תואמות במדויק את האמור במכתב המעסיק, וכן בטופס התביעה שמילא התובע.
משהובהר כי העובדות הנוספות שהועברו למומחה עולות בקנה אחד עם אישור המעסיק, אינני מקבלת את טענת הנתבע לביטול הסכמתו למינוי מומחה.
20. קביעות המומחה
בעניין ברע (ארצי) 7293-03-13 המל"ל נ' סיטרוק (מיום 15/7/13) נקבעו הכללים להכרה בפגיעה מסוג מקרוטראומה כפגיעה בעבודה. נקבע כי על מנת להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה להן הפגיעה, יש לקבוע תחילה כי קיים קשר סיבתי של מעל 50% בין המחלה לתנאי העבודה. לאחר שלב זה, מתעוררת שאלת היחס בין השפעת הליקוי על מצבו של המבוטח, אל מול השפעת גורמים אחרים. בעניין זה נקבע כי יש להוכיח שההשפעה של תנאי העבודה היא "משמעותית" דהיינו – 20% לפחות ביחס לגורמי סיכום אחרים.
21. במסגרת חוות הדעת, קבע המומחה , כי קיים קשר סיבתי בשעור של מעל 50%, בין תנאי העבודה לבין מחלתו של התובע.
באשר לתנאי של השפעה "משמעותית " של 20% לפחות, קבע המומחה:
"מחלת הריאות כשלעצמה תורמת חלק קל בלבד שערכו נמוך מ-20% מכלל תלונותיו וכן כי תלונותיו הנשימתיות נובעות מסיבות אחרות הדורשות בירור ומעקב הצוות המטפל".
ואילו בתשובות הבהרה, שינה מסקנתו ואמר:
"אני מקבל את נתוני ההחמרה הנשימתיים וסבור, כי מחלת הריאות שלעצמה תורמת ערך מעל 20% מכלל תלונותיו הרפואיות".
22. בהמשך, בעקבות שאלות הבהרה מטעם בית הדין, הבהיר המומחה כי מתקיים התנאי של מידת השפעה בשעור 20% לפחות. לדבריו:
"חשיפתו התעסוקתית, הקשורה בקשר סיבתי לליקוי הריאתי, משפיעה באופן משמעותי (מעל 20%) על הליקוי הנשימתי וגם באופן משמעותי (מעל 20%) על מצבו הבריאותי הכללי".
23. את תשובותיו ביסס המומחה על מסמכים רפואיים שהוצגו בפניו – בדיקת תפקודי נשימה מחודש יוני 2019 וכן בדיקה של התובע על ידי מומחה ריאות. המומחה הבהיר במפורט בחוות הדעת מה גרם לו לשנות את דעתו:
"העליה בתדירות תלונותיו עם הפרעה בתפקדו היומי מצדיקה הגדרה ש-GINA STEP דרגה 4 ויתר על כן אף דווח על שימוש בסטירואידים.
...
אני מקבל את ההחמרה במצבו הנשימתי של תהובע כפי שמדווח במסמך רופא הריאות שהוצמד לבקשת ההבהרה ופורט לעיל".
24. ממילא, התשובה הרלבנטית לענייננו היא זו שנשלחה ביום 5/1/20, באשר תשובה זו מביאה למסקנה כי מתקיימים התנאים שנקבעו בפסיקה, להכיר במחלתו של התובע כפגיעה בעבודה.
25. תשובות המומחה הן ברורות וחד משמעיות ולפיהן מתקיימים התנאים על מנת להכיר במחלתו של התובע כפגיעה בעבודה, מכח הלכת המקרוטראומה.
לאור זאת, התביעה מתקבלת.
26. בשים לב לתוצאות ההליך ולצורך במינוי מומחה רפואי, הנתבע ישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪, צמודים כחוק מהיום.
ניתן היום, 16/4/20 , בהעדר הצדדים.
|
|
| |||
נציג ציבור (ע) מר משה כהנא | הדס יהלום, נשיאה | נציג ציבור (מ) מר איתן קירשנר |
| תפקיד | שם | בא כוח |
|---|---|---|
| תובע 1 | רחמים לוי | שלומית ברק |
| נתבע 1 | המוסד לביטוח לאומי | כפיר אמון |
| מבקש 1 | מדינת ישראל |
