לפניי בקשת המבקשת, היא הנתבעת, לדחיית התביעה על הסף, מחמת מעשה בית דין בשל פסק דין שניתן ע"י כב' השופטת רבקה גלט בבית משפט השלום ברמלה, בתא"מ 36371-12-16 (להלן: "פסק הדין בהליך המקביל").

בפסק הדין נדחתה תביעת המשיבה , היא התובעת, בגין התאונה מושא תביעה זו, מחמת שהתובעת לא הביאה ראיות המבססות את תביעתה הן מהבחינה העובדתית הפשוטה, הן מהבחינה הפיסיקאלית והן מבחינה משפטית.

לאחר שבית המשפט שמע עדויות הצדדים והובאו ראיות, ניתן פסק דין מנומק, בו נקבע כי לא נמצאה כל עילה להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעים מהטעמים שפורטו לעיל.

הכלל בדבר השתק פלוגתא מחייב כי ההכרעה בפלוגתא תהיה בקביעת ממצא עובדתי או מסקנה משפטית לחובתו של בעל הדין שנגדו מועלית טענת ההשתק (ע"א 246/66 קלוזנר נ' שמעוני פ"ד כב(2) 561). על פי ההלכה הפסוקה, יחול השתק פלוגתא רק במקרה של ממצא חיובי, להבדיל מממצא של חוסר הוכחה (ע"א 126/51 פלמן נ' שהב פ"ד ו 313).

פרופ' נינה זלצמן בספרה, "מעשה בית דין בהליך האזרחי (תל אביב, 1991)", מבהירה כי מקום בו נדחתה תביעה מחמת אי הרמת נטל השכנוע, מדובר בקביעת ממצא חיובי:

"...לעניין זה אין נפקא מינה אם קבע בית המשפט, בהתדיינות הקודמת, כי הנקודה או הטענה הוכחה באופן פוזיטיבי, לחיוב או לשלילה, כגרסת בעל הדין האחד או כגרסת בעל הדין האחר, או אם קבע בית המשפט שהוא דוחה את טענתו של בעל הדין משום שלא הצליח להוכיחה. אף במקרה האחרון תהא קביעתו של בית המשפט מחייבת את בעלי הדין בהתדיינות נוספת ביניהם ביחס לאותה שאלה..."(בעמ' 191). ראה עוד תא"מ (הרצ') 4987-08-16 קשר רנט א קאר בע"מ נ' רפאל אבקסיס , ניתן ביום 6.6.18 והאסמכתאות שם).

בענייננו כאמור, פסק הדין אשר דחה את תביעת התובעת, ניתן מחמת אי הרמת הנטל המהווה ממצא פוזיטיבי לעניין הפלוגתאות שבין הצדדים, ומשכך הוא מקים מעשה בית דין.

לאור כל האמור לעיל, עתירת הנתבעת לדחיית התביעה מחמת מעשה בית דין מתקבלת.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בגין בקשה זו בסך של 1,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

המזכירות תמציא החלטתי לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ח אדר ב' תשע"ט, 25 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.