הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך. לאחר ששמעתי את נהג רכב התובעת, מר ליאור הוך וכן את נהג אוטובוס הנתבעת, מר אלצ'ין ולייב, במסגרת דיון שהתקיים לפניי ביום 9.2.20 והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות, בהודעות הנהגים, בתמונות הנזק לרכב התובעת, וביתר הראיות, אני סבורה כי דין התביעה להידחות. לטעמי, התובעת לא הרימה את הנטל הרובץ לפתחה להראות כי התאונה התרחשה באחריות נהג אוטובוס הנתבעת. ראשית, לא הוצגו לעיוני תמונות הנזק שנגרם לרכב התובעת, ממועד התאונה. שנית, תמוהה העובדה כי נהג רכב התובעת אשר רכבו נפגע, לפי הטענה על ידי אוטובוס הנתבעת בחר רק לצלם את מספר הרישוי של האוטובוס, ולא העלה כלל על דעתו לסמן לנהג האוטובוס לעצור בצד. שלישית, בתאונה נפגעה, כך נחזה, מראה שמאלית, שהיא חיונית ביותר לנהיגה. יחד עם זאת רכב התובעת נבדק ותוקן רק ביום 26.12.17.

לכן, אני דוחה את התביעה. בנסיבות העניין כל צד יישא בשכר העד מטעמו.

נוכח סיום ההליך בפסד דין לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אני פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית משפט.

ניתן היום, ט"ו שבט תש"פ, 10 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.