תקנה 473 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעת כדלקמן:

"473. (א) בעל דין שמייצגו עורך דין רשאי להחליף את עורך דינו בכל תובענה או ענין, או לסלקו, ובלבד שנמסרה הודעה על כך לבית המשפט הדן בהם והומצא העתק ממנה לכל שאר בעלי הדין; כל עוד לא נעשה כן, ייחשב עורך הדין הקודם כעורך דינו של בעל הדין עד לסיומה הסופי של התובענה בערכאה שבה היא נדונה ובכל הערכאות שפורשו ביפוי הכוח שניתן לו.

(ב) בלא חילופין בדרך האמורה, אין עורך הדין רשאי להסתלק מן התובענה אלא ברשות בית המשפט או הרשם שלפניו היא תלויה ועומדת."

על-פי התקנה דלעיל, עו"ד תורג'מן הוא עורך-דינו של התובע עד לסיומה הסופי של התובענה, שכאמור הסתיימה בפסק-דין.

ואולם, מאחר ולא שולם שכרו של המומחה על-ידי התובע, ההליך לא הסתיים עד תום, שכן ההחלטה על תשלום שכר-טרחת המומחה היא החלטת בית-משפט זה, שלא קוימה כאמור.

מאחר שההליך טרם הסתיים עד תומו, עורך-הדין הנכבד אינו רשאי להסתלק מן הייצוג על דעת עצמו אלא ברשות בית-המשפט ורשות כזו לא ניתנה.

פסק-הדין שצוטט בבקשה [רע"א 15/05 עו"ד בלטר נגד אמיתי יגאלי (23.8.05)], מתייחס למצב שבו הלקוח לא משלם את שכר טרחת עורך-דינו, שאז נפגעים יחסי האמון בין השניים והמשך ההליך יפגע. פסק-הדין אינו מתייחס למצב בו ניתן פסק דין, שכר טרחת עורך-הדין ככל הנראה שולם (לא נטען בעניין זה אחרת), אין המשך להליך המשפטי ולתובע נותר חוב כלפי המומחה בלבד.

על כן, עו"ד תורג'מן יצור קשר עם התובע (פרטים שכבר מצויים בידו), ימציא לו את החלטת בית-המשפט בנוגע לחובתו לשלם את שכר המומחה ויודיע לבית-המשפט בתוך 7 ימים.

כבר עתה יצוין כי שכר הטרחה שלא שולם למומחה הוא חוב פסוק נגד התובע, אשר המומחה רשאי להוציאו אל הפועל.

ת.פ 18.8.20.

ניתנה היום, כ' אב תש"פ, 10 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.