1. עניינה של תביעה זו עיכוב ברישום דירה שנרכשה על ידי התובע לפני למעלה מ-14 שנה.

2. ביום 3/2/04 התקשר התובע עם החברות "מעונות דיור ופיתוח ברחובות בע"מ" ו-"אס. סי. אר בניה והשקעות בע"מ" (להלן: "החברה") בהסכם לרכישת דירת ארבעה חדרים בבנין מגורים בחולון.

3. התובע טוען כי במעמד חתימת החוזה, שילם לנתבע – עורך הדין מלווה העסקה מטעם החברה, שכר טרחה הכולל התחייבות לרישום הדירה על שמו בעתיד. לדברי התובע, בפועל לא נעשה דבר לצורך רישום הדירה, ועד היום, למעלה מ-14 שנה לאחר חתימת ההסכם, הדירה אינה רשומה על שמו בספרי המקרקעין. התובע טוען כי חזר ופנה לנתבע בנסיון לקדם הרישום ללא הועיל, הנתבע אינו טורח להשיב לטלפונים וכל פניה למשרדו נענית בלך ושוב. כתוצאה מהתנהלות הנתבע ומחדליו נגרמו לו נזקים ועגמת נפש, ועל כן זכאי הוא לפיצוי.

4. הנתבע אינו חולק על כך שרישום הדירה לא בוצע משך שנים ועד היום, אולם לטענתו אין לו כל יריבות עם התובע, ועל כן דין התביעה להידחות. הנתבע טוען כי התובע התקשר עם החברה, היא זו שהתחייבה כלפיו במסגרת ההסכם לפעול לרישום הדירה, ואילו הוא לא התחייב לדבר.

5. לגופו של ענין טוען הנתבע כי החברה פעלה כדין, שכן סעיף 11 להסכם העוסק ברישום הדירה מתנה את רישום הדירה ברישום הבנין ובנין נוסף כבית משותף. מאחר ועד היום נבנה בנין אחד בלבד, לא התמלאו כלל התנאים לצורך ביצוע הרישום, ולא הופרה כל התחייבות. הדבר נכתב באופן ברור ומפורש בהסכם המכר, התובע היה מודע לכך, חתם על ההסכם בעיניים פקוחות, ולכן יש לדחות טענותיו.

6. לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי במסמכים שהובאו בפני, ושקלתי את נסיבות המקרה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות בשל העדר יריבות.

7. סעיף 11 להסכם שנחתם בין התובע לחברה קובע כדלקמן:

"א. החברה תפעל, לכשיתאפשר הדבר, לרישום תכנית איחוד וחלוקה של המגרש...

ב. החברה תרשום לטובת הקונה, לכשיתאפשר הדבר, הערת אזהרה לאחר שהקונה ישלם לחברה את מלוא התמורה ויחזיר לחברה ו/או לעוה"ד קודם לכן את הערבויות הבנקאיות אותן קיבל – אם קיבל...

ג. החברה תרשום את הבית כבית משותף לבדו או יחד עם הבית המשותף הסמוך לו שיבנה על מגרש 1005 בהתאם להוראות חוק המקרקעין תשכ"ט – 1969 תוך ארבע שנים ממועד מסירת החזקה בדירה לקונה או מגמר רישום תכנית האיחוד והחלוקה של המגרש בלשכת רישום המקרקעין או מגמר בניית שני הבניינים הנ"ל – לפי המאוחר מביניהם ואת הדירה ע"ש הקונה תוך שנה מיום רישום הבית כבית משותף כאמור לעיל ...

ד. מוסכם על הצדדים כי איחור בביצוע הרישומים הנ"ל שלא באשמת החברה לא יהווה הפרה של חוזה זה. איחור שיהיה באשמת החברה יזכה את הקונה אך ורק בפיצוי בגין הנזקים הממשיים שיגרמו לו, אם יגרמו..."

בסעיף 2 לנספח התמורה צוין עוד:

"בנוסף לתמורה כמוגדר לעיל ישלם הקונה ביום חתימת החוזה סכום השווה ל-1.5% מהתמורה בתוספת מע"מ, שהיינו סכום של 15,186 ₪ ... וזאת כהשתתפותו בהוצאות החברה בקשר עם הטיפול המשפטי".

מלשון ההסכם ברור שהחובה לרשום את הדירה חלה על החברה, ויש טעם בטענת הנתבע כי אין כל יריבות בינו ובין התובע. אכן, התובע הציג קבלה בגין השתתפות בהוצאות הטיפול המשפטי עליה מתנוסס שם הנתבע, אולם לא די במסמך זה בכדי להחיל את החובות הנובעות מחוזה המכר בין התובע והחברה על הנתבע שהינו עורך הדין מלווה העסקה, ולא לקח על עצמו מעולם את התחייבויותיה.

8. מאחר ואין מחלוקת כי התובע לא התקשר בהסכם עם הנתבע, אין מנוס מלקבוע כי בין הצדדים אין יריבות, ולפיכך דין התביעה שהגיש התובע נגד הנתבע להידחות.

9. במאמר מוסגר מצאתי לציין כי אף שהגעתי למסקנה כי דין התביעה דחיה, ולאחר שמיעת עדות הנתבע לגוף הענין, הרושם שקיבלתי הוא כי יש טעם בטענה לפיה לא נעשה הרבה בחלוף השנים לצורך קיום ההתחייבות לרישום הדירה. הטענה כי סעיף 11 להסכם המכר אינו תוחם את מסגרת הזמן לביצועו אינה תואמת את כוונת הצדדים ומרוקנת מתוכן את ההתחייבות לביצוע הרישום, ולא הוכח כי במקרה זה מצדיקות הנסיבות עיכוב כה רב (הרחבה לעניין זה ראה בע"א 3807/12 מרכז העיר אשדוד ק.א בע"מ נ' שמואל שמעון (22.1.15)). טענת הנתבע כי עד היום לא ניתן היה לקדם את תהליך הרישום בשל בנין נוסף שטרם נבנה, אינה עולה בקנה אחד עם סעיף 11ג להסכם שלא שלל אפשרות לרישום הבנין כבית משותף לבדו. מכל מקום, הנתבע לא הציג מסמכים מהם עולה כי נעשו פעולות כלשהן לקידום הליך הרישום, והתמונה המצטיירת מהראיות שהוצגו היא כי לא נעשה דבר לצורך כך.

10. סוף דבר, התביעה נדחית בשל העדר יריבות.

בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, כ"ד חשוון תשע"ט, 02 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.