ובעניין:

מתנגדים 1. זיו גלסברג

2. אל ספאם

ע"י עו"ד זיו גלסברג ו/או חנא עודה ו/או נדב אפלבאום

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה, בהתאם לסעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") .

בבסיס בקשת האישור, טענה להפרת הוראות הדין לעניין דיוור פרסומי.

בקשת האישור

1. ביום 20.6.2018 הגיש המבקש תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית כנגד המשיבות (להלן בהתאמה: "התובענה" ו"בקשת האישור").

המשיבה 1, חברה פרטית שמפעילה רשת מרכולים; משיבה 2, היא חברת הפרסום של משיבה 1.

בבקשת האישור נטען כי המבקש ביקש מהמשיבה 1, לפני שנים רבות, להסיר את שמו מרשימת התפוצה, בכל הנוגע לדיוור פרסומי, דוא"ל ומסרונים, ואכן, במשך תקופה ארוכה הוא לא קיבל דיוור שכזה.

עם זאת, ביום 6.6.2018 שב וקיבל המבקש הודעת דיוור פרסומי לגבי מבצעים שעורכת המשיבה ללקוחותיה. בהודעה לא הייתה אפשרות הסרה בהתאם להוראות הדין.

המבקש יצר קשר עם המשיבה 1 וזו הפנתה אותו למשיבה 2, הגם שלא ניתן לו כל הסבר בגינו נשלחה הודעה זו ללא הרשאה. המשיבה 2 הודתה במשלוח ההודעה.

1. בבקשה נטען כי המשיבה הפרה את ס' 30 לחוק התקשורת; הפרה חובה חקוקה לפי ס' 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; ופגעה באוטונומיה.
2. חברי הקבוצה הוגדרו ע"י המבקש כ-"כל מי שקיבל מהמשיבה דברי פרסום כהגדרתם בחוק התקשורת, אשר אינם עומדים בדרישות החוק, ולמרות שביקש להסירו מרשימות התפוצה של הדיוור הפרסומי כאמור, וזאת עד לשבע שנים אחורה ממועד הגשת התובענה דנן".
3. הסעד המרכזי לו עתר המבקש בבקשת האישור הוא, לקבוע פיצוי כספי בגין הנזק האישי שנגרם למבקש על סך 1,000 ₪; וכן סך של 10,000,000 ₪ לחברי הקבוצה, תוך שצוין כי בשלב זה לא ניתן להעריכם במדויק.

תמצית תשובת המשיבות

1. המשיבות לא הגישו תשובות.

לצד זאת, במסגרת הסדר הפשרה, שיוצג להלן, טענו המשיבות כי לא הייתה כל הפרה מצידן. משלוח ההודעה נעשה בשוגג. הוסבר כי ביום 30.5.2018 הועברה רשימת הדיוור של הניוזלטר של המשיבה 1 אל משרד פרסום שהיה אמור לבצע הדיוור ממועד זה.

אולם, עקב טעות, המשיבה 2 העבירה למשיבה 1 קבצי דיוור שאינם פעילים. וכך, 110,000 לקוחות אשר נחסמו או הוסרו בעבר, קיבלו דיוור פרסומי בשוגג. לאחר האירוע, תוקנה התקלה ועודכנו הקבצים.

פרסום הסדר הפשרה

1. ביום 28.11.2018, בטרם הוגשו תשובות המשיבות, הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית (להלן: "הסדר הפשרה").
2. ביום 3.12.2018 פורסמה בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו-"הארץ" הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה.
3. ביום 20.1.2019 הודיע היועמ"ש כי לא מצא לנכון להתנגד לבקשה לאישור הסדר הפשרה, מבלי להביע עמדתו לגופה.
4. ביום 16.1.2019 הוגשה התנגדות מטעם מר זיו גלסברג ועמותת "אל ספאם" (להלן: "המתנגדים"). עמדת המתנגדים תפורט בהמשך.

עיקרי הסדר הפשרה

1. וזו תמציתו של הסדר הפשרה:
   1. מנתוני המשיבות עולה, כי דבר הפרסומת נשלח בטעות לכ-110,000 לקוחות שלא היו אמורים לקבלו.
   2. המשיבות טיפלו בתקלה ועדכנו קבצי הדיוור הפרסומי כדי למנוע הישנות של התקלה.
   3. המשיבות יתרמו סך של 25,000 ₪ לעמותת "לא מפקירים פצועים בשטח" ( עמותה לטיפול נפגעי הלם קרב).
   4. לטענת הצדדים, בקשת האישור טרם נדונה ואף טרם הוגשה תשובה לבקשת האישור.
   5. הסיכונים והסיכויים בהמשך ניהול התובענה משתקפים במהות המחלוקת בין הצדדים, שמסתברת לכל היותר כטעות נקודתית.
   6. הצדדים סבורים כי סיום התיק בהסדר זה הוא הדרך הראויה שמבטיחה תוצאה מיידית עבור הצרכנים וחוסכת ניהול התדיינות ארוכה שתוצאותיה אינן מובטחות.
   7. מינוי בודק – לטענת הצדדים, בנסיבות המקרה ומאחר וההסדר לא מצריך עניין שבמומחיות, אין צורך למנות בודק חיצוני, שכן המדובר בהסדר המבוסס על טיעונים משפטיים ועובדתיים פשוטים הגלויים לבית המשפט באופן שלא מצריך מומחיות כלשהי לבחינת סבירות ההסדר.
   8. עילות התביעה: הפרת חובת תום הלב לפי חוק החוזים (כללי), התשל"ג-1973; עשיית עושר ולא במשפט; הפרת חוק התקשורת לעניין משלוח דבר פרסומת מבלי שניתנה הסכמה מפורשת בכתב בניגוד להוראות החוק.
   9. גמול ושכר טרחה: הצדדים המליצו כי המשיבה תשלם למבקש גמול בסך של 5,000 ₪; וכן שכר טרחה לבא כוחו בסך של 15,000 ₪, בתוספת מע"מ. התרומה, הגמול ושכר הטרחה ישולמו על ידי המשיבה בתוך 30 יום מאישור הסדר הפשרה בפסק דין חלוט;
   10. וויתור ומעשה בית דין: עם אישור בית המשפט להסדר פשרה זה, יתגבש ויתור וסילוק חברי הקבוצה ביחס לעילות הבקשה שהתקבלו וייווצר אוטומטית מעשה בית דין כלפי כל חברי הקבוצה ביחס לעילות אלו.

התנגדות להסדר הפשרה – השתלשלות העניינים:

תמצית טענות ההתנגדות

1. המתנגד 1 הוא חבר הקבוצה בשמה הוגשה הבקשה לאישור הסדר הפשרה (להלן: "המתנגד"); המתנגדת 2 היא עמותה הפועלת לקידום מטרה ציבורית לעניין מיגור משלוח הודעות "ספאם". (להלן: "המתנגדת").
2. ביום 25.7.2016 קיבל המתנגד דבר פרסומת מהמשיבה 1. בו ביום פנה אליה והודיע על התנגדותו למשלוח דברי פרסומת וכן ביקש להסירו מרשימת התפוצה ועל כך נענה בחיוב.

דא עקא, כעבור יותר משנה החל לקבל דברי פרסומת נוספים, ועל כן שב ודרש מהמשיבה 1 להסירו מרשימת התפוצה. על אף המגעים בין הצדדים, הדבר לא הבשיל להסכם.

במקביל, שיגרה המשיבה 1 למתנגד את הודעת הדוא"ל מיום 6.6.2018, נשוא התובענה דנן. בהיעדר הסכמה, עילת התביעה של המתנגד נותרה בעינה.

1. בהתנגדותם, ציינו המתנגדים כי הסדר הפשרה לא מקדם את מטרות החוק במיגור תופעת משלוח הודעות דוא"ל שאינן רצויות ואף לא מפצה את חברי הקבוצה בדין הנזק שנגרם להם.
2. בין היתר, נטען כי הסדר הפשרה אינו מיטיב עם חברי הקבוצה, עת לא יזכו בכל פיצוי; מעבר לכך, הפיצוי המוצע, בדמות תרומה בגובה 25,000 ₪ נמוך ביחס לנזק שנגרם, ועומד על סך של 22 אגורות לכל חבר בקבוצה. בנוסף, מתן התרומה לעמותה שהוצעה נוגדת את הוראות הדין, המחייבות מתן תרומה לטובת תחום הקרוב לנושא התובענה הייצוגית שהוגשה.
3. על כן, ביקשו המתנגדים לדחות את הסכם הפשרה ולהורות על ניהול בקשת האישור לגופה. כן, בקשו לשקול את החלפת המבקש, בצל החשש כי איננו מייצג הולם. ככל שההתנגדות לא תתקבל, הרי שהמתנגד יבקש כי הסכם הפשרה לא יחול עליו.

תמצית טענות המשיבות

1. המשיבות מצידן, דחו את טענות המתנגדים. באשר לזכות העמידה, טענו כי המתנגד הגיע להסדר בינואר 2018 עם המשיבה לעניין משלוח הודעות שאינן קשורות לתובענה דנן, אולם, החליט להתנער מכך מתוך מטרה להגיש בקשת אישור בגין ההודעה דנן.

המשיבות ציינו כי בית המשפט לא מצא לנכון לדחות על הסף את הבקשה לאישור הסדר הפשרה ואף היועמ"ש לא הביע התנגדותו לכך.

לגופן של הטענות, ציינו כי משלוח דבר הפרסומת נעשה עקב טעות אנוש, בניגוד למקרים אחרים, ולא כתוצאה ממדיניות מכוונת מטעם המשיבות. מכל מקום, התקלה תוקנה. בכך יש כדי להמעיט מסיכויי הצלחת בקשת האישור.

מעבר לכך, חברי הקבוצה לא ניזוקו, וחלקם הגדול כלל לא פתח את הקובץ המדוור. פחות מעשרה מחברי הקבוצה פנו למשיבה במטרה לקבל פיצוי על משלוח הדוא"ל.

לעניין מתן פיצוי ישיר לחברי הקבוצה – הרי שצעד שכזה איננו פרקטי, שכן המדובר בסכום פעוט וזניח עבור כל חבר קבוצה.

באשר לזהות העמותה, טענו כי המדובר בגוף העוסק בפעילות מבורכת הנוגעת כמעט לכל בית אב בישראל. מכל מקום, המשיבות משאירות סוגייה זו לפתחו של בית המשפט.

תיקון הסדר הפשרה

1. בדיון שנערך ביום 12.6.2019 חזרו הצדדים על עמדותיהם.

מעבר לכך, ציין ב"כ המתנגדים כי הוא "לא כאן בגלל הכסף" וכי אין בכוונתו לפתוח בהליך ייצוגי אחר בקשר לאותה הודעה. הוא הציע כי הסדר הפשרה יומר לבקשת הסתלקות, ולחילופין כי יוגדל סכום הפיצוי.

נציג המשיבה 2 ציין כי המדובר היה בכשל טכני שנגרם עקב טעות אנוש נקודתית, האירוע היה נקודתי והלקח נלמד.

1. לאחר הדיון, הודיעו המשיבות כי לא הצליחו להגיע להסכמות עם המתנגדים.

לצד זאת, ציינו כי הסכימו להגדיל סכום התרומה הניתנת ב-25,000 ₪ נוספים, אשר יינתנו בדמות שירותים שתעניק המשיבה בתחום העיסוק שלה לכל עמותה ו/או גורם, כפי שבית המשפט ימצא לנכון (להלן: "הסדר הפשרה המתוקן").

המבקש הביע הסכמתו לעמדת המשיבות.

המתנגדים חזרו על התנגדותם גם להסדר הפשרה המתוקן וטענו, כי ההטבה הרעיונית לכל נמען בקבוצה תעמוד על 45.5 אגורות בלבד, הטבה שאיננה סבירה. לדבריהם, לא ניתן לקבוע את מידת התאמת ההיקף הכספי בהסכם הפשרה לגודל הקבוצה ולהיקף ההפרה, שכן המשיבות סירבו להציג מידע בדבר ההודעות שנשלחו בהצלחה לחברי הקבוצה, אלו שהשליחה אליהם נכשלה וכן מספר ההודעות שנפתחו בפועל.

1. בדיון נוסף שנערך ביום 2.7.2020, הוסכם כי הגדרת הקבוצה תהיה:

"לקוחות המשיבה 1 אשר קיבלו את ההודעה מושא הבקשה שנשלחה ב-6.6.2018."

כמו כן, הוסכם כי הפיצוי בסך 50,000 ₪ יהיה על ידי קניית שטחי פרסום עבור עמותת "לא מפקירים פצועים בשטח".

לעניין גודל הקבוצה, הוסכם כי ניתן להעריך שהמדובר בממוצע של כ- 15% אשר פתחו את ההודעות, מתוך 110,000 לקוחות אליהם נשלחה ההודעה.

בנוסף, ציין ב"כ המתנגדים כי בכוונתם לתרום כל שכר טרחה וגמול שיתקבלו.

1. כפועל יוצא, לאחר הדיון, בהודעה מטעם המתנגדים נמסר כי נוכח שיפור הסכם הפשרה בדמות הטבה בשווי של כ-3 ₪, ובשים לב למצבה הכלכלי של המשיבה 2, הסכימו המתנגדים להסיר את התנגדותם. המתנגדים הוסיפו כי ההתנגדות הובילה לשיפור משמעותי בהסכם הפשרה ועל כן הם זכאים לגמול ולשכר טרחה ראוי, אשר יועברו לתרומה.
2. על כן הסדר הפשרה יעודכן בכל הנוגע להגדרת הקבוצה וכן לגובה הפיצוי המוצע ואופן ביצועו, כפי שהוסכם על הצדדים בדיון מיום 2.7.2020.

כך, הגדרת הקבוצה תהא:

"לקוחות המשיבה 1 אשר קיבלו את ההודעה מושא הבקשה שנשלחה ב-6.6.2018."

הפיצוי יעמוד על סך של 50,000 ₪. סכום זה יועבר כתרומה לטובת עמותת "לא מפקירים פצועים בשטח", על דרך קניית שטחי פרסום עבור עמותה זו (להלן: "הסדר הפשרה המעודכן").

השיקולים - המסגרת הנרמטיבית

1. השיקולים שעל בית המשפט לבחון בבואו להכריע אם לאשר הסדר פשרה, מעוגנים בסעיפים 19(א) ו- 19(ג) לחוק התובענות הייצוגיות:

"(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין...

"(ג) (1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:

(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;

(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;

(ג) עיקרי הסדר הפשרה.

(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:

(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;

(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;

(ג) השלב שבו נמצא ההליך;

(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);

(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;

(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר."

עיקר הטעמים לאישור הסדר הפשרה

1. לאחר ששקלתי את הדברים, סבורתני כי הסדר הפשרה המעודכן הינו ראוי, מאוזן ומיטיב עם קבוצת התובעים, וכי הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, וזאת מהטעמים המפורטים להלן.
2. תכלית ס' 30א לחוק התקשורת היא למנוע פגיעה בפרטיות המשתמש והטרדתו באמצעות משלוח ספאם במספר דרכים המצויינים בחוק זה:

"ב) לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת...

...ד) (1) הסכים הנמען לקבל דברי פרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לא הודיע על סירובו לקבלם לפי הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הוא, בכל עת, להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת, דרך כלל או מסוג מסוים, ולחזור בו מהסכמתו, ככל שניתנה (בסעיף זה – הודעת סירוב); הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה; הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען;..."

הסרת פרטי הלקוח מרשימת התפוצה, מטרתה איננה להגן על משתמשים מכל דבר פרסומת, אלא לחסוך מהם את הפגיעה והטרדה שכרוכה בטיפול בדבר פרסומת, כאמור (ע"א 534/17 עו"ד רונן לפיד נ' סלקום ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 6.3.2019); ו-רע"א 1954/14 חזני נ' הנגבי (פורסם בנבו, 4.8.2014).

1. על פני הדברים, בקשת האישור גילתה עילת תביעה, באשר אין מחלוקת בדבר משלוח ההודעות, באופן המנוגד להוראות הדין.

המשיבה 2 הודתה במשלוח ההודעות ביום 6.6.2018 והבהירה כי המדובר היה בטעות אנוש, וכי התקלה טופלה.

1. נראה כי קיימות שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ובהן, בחינת השאלה האם התנהלות המשיבה 2 עולה כדי הפרת הוראות הדין, עת שיגרה הודעות דוא"ל לחברי הקבוצה, ביום 6.6.2018.
2. כאמור, הסדר הפשרה כולל מתן תרומה לעמותת "לא מפקירים פצועים בשטח" על סך 50,000 ₪, בדמות קניית שטחי פרסום עבורה.
3. ס' 20 (ג) לחוק תובענות ייצוגיות דן במתן הפיצוי הכספי לטובת כלל הציבור:

"(1) מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות הענין, בין משום שלא ניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת, רשאי הוא להורות על מתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, או לטובת הציבור, כפי שימצא לנכון בנסיבות הענין;

(2) הורה בית המשפט על מתן סעד כספי לטובת הציבור, יורה על העברת הכספים המיועדים לכך לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א; בית המשפט ייעד את הכספים לתחום הקרוב לנושא התובענה הייצוגית שהוגשה; נוכח בית המשפט כי העברת הכספים לתחום קרוב כאמור אינה מתאפשרת בנסיבות העניין, רשאי הוא להורות כי הכספים ייועדו לתחום אחר, הקרוב ככל האפשר לנושא התובענה."

1. כאמור, בדיון מיום 2.7.2020 עלה כי מתוך 110,000 לקוחות, פתחו את ההודעה כ- 15%, דהיינו מדובר בכ-16,500 חברי קבוצה. בהינתן סכום הטבה על סך 50,000 ₪, משמעות הדברים היא הטבה של כ- 3 ₪ לכל נמען.

אכן, סכום ההטבה לכל נמען הינו נמוך יחסית למקובל בתביעות מסוג זה, אולם נוכח נסיבותיו הייחודיות של מקרה זה , מצאתי לנכון לאשרו.

1. לעניין זה הבאתי בחשבון כי המשיבה 2 באמצעות מנהלה, מר אביתר סעדון, הודתה כי היא הנושאת במלוא האחריות לקרות התקלה אשר גרמה למשלוח ההודעות.

בשני הדיונים שהתקיימו, דיבר מר סעדון מדם ליבו.

בדיון מיום 12.6.2019 העיד מר סעדון כי:

"בתהליך הזה אני בעצם הפסדתי פעמיים. התהליך קרה כשנפרדתי ממגה שהיה לקוח משמעותי מאוד בתוך המשרד, ובאותה פעולה גם נוצרה הטעות הנקודתית הזאת.

קרה כשל טכני שניהלנו אותו בצורה הטובה ביותר וקרתה טעות אנוש נקודתית.

בסופו של דבר אני זה שלוקח את האחריות והלקח נלמד.

התהליך הזה גרם לי לעלויות מאוד גבוהות, לצערי"

בדיון מיום 2.7.2020 ציין מר סעדון את הקשיים הכלכליים אליהם נקלעה המשיבה 2, אשר התעצמו באופן דרסטי מחמת משבר הקורונה.

מהתרשמותי מדבריו של מר סעדון, נחה דעתי כי לא היה מדובר במדיניות מכוונת ומתמשכת מצד המשיבה 2, אלא בתקלה חד פעמית, אשר טופלה, תוך לקיחת אחריות והפקת לקחים.

בנסיבות האמורות, הריני מאשרת את סכום הפיצוי ע"ס 50,000 ₪.

1. אכן, ככלל יש להעדיף פיצוי לחברי הקבוצה, ברם בענייננו קיימות נסיבות המצדיקות מתן תרומה על פני פיצוי פרטני.

בשים לב לגודל הקבוצה ולנזק המינורי לכל נמען, אין טעם במתן פיצוי מזערי לחברי הקבוצה, ויש לבכר מתן תרומה (ר' אלעד אופיר תובענות ייצוגיות בישראל 243, 275-278, 343-344 (2017).

1. העמותה שהוצעה על ידי הצדדים, הגם שאינה משרתת ישירות את ההליך הייצוגי דנן , עוסקת בפעילות מבורכת ובעלת חשיבות ציבורית, ומצאתי לנכון לאשרה.
2. בהינתן כי קיים קושי להוכחת הנזק ושיעורו המדוייק, הרי שמתן התרומה כאמור, מהווה פתרון ראוי והוגן.
3. בנסיבות המתוארות לעיל ובהתחשב בטענות המשיבה 2, הסעד הניתן בדמות הפיצוי, ראוי והוגן, זאת, אף ביחס לסעד אשר היה ניתן, באם היה נדרש בית המשפט להכריע בתובענה לטובת הקבוצה.
4. נחה דעתי כי הסדר הפשרה משקף את הסיכויים והסיכונים בהמשך ניהולה של התובענה הייצוגית. הסדר הפשרה הוגש עוד בטרם הוגשה תשובה לבקשת האישור, כך שבגיבוש הסדר זה חסכו הצדדים הליך ארוך ויקר וסייעו להשגת תוצאות ראויות באופן יעיל, תוך חיסכון בזמן שיפוטי.
5. היועמ"ש לא הביע התנגדות ביחס להסדר הפשרה (אף לא להסדר הפשרה המקורי בטרם עדכונו).
6. בכל הנוגע להתנגדות, הרי שהמתנגד 1, על פי האסמכתאות השונות שצירף, מצטייר כחבר הקבוצה וכמי שאף קיבל את ההודעה מיום 6.6.2018, נשוא תובענה זו. לאחר ובעקבות עדכון הסדר הפשרה, הודיעו המתנגדים על הסרת התנגדותם. על כן, ההתנגדות נדחית.
7. בנסיבות העניין, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, הריני סבורה כי הסדר הפשרה מהווה מענה ראוי, הוגן וסביר לעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
8. הגדרת הקבוצה, עילות התובענה, הסעדים שנתבעו, ועיקרי הסדר הפשרה המעודכן, הם כמפורט לעיל.

מינוי בודק

1. בסעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות נקבע כדלקמן:

"(ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר".

בנסיבות העניין, מינוי בודק אינו מחוייב בשים לב למחלוקות המבוססות עובדה ומשפט בלבד, ואינן מחייבות מומחיות מלבד זו של בית המשפט. מה עוד שהנזק שנגרם, לכאורה, אינו בהכרח נזק הניתן לכימות מדוייק. לאור האמור, ועל מנת שלא לסרבל את הדיון באישור הסדר הפשרה ולא להכביד על הצדדים בעלויות מיותרות, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה שלא למנות בודק.

גמול ושכר טרחה

1. השיקולים בהם יתחשב בית המשפט בבואו לפסוק גמול לתובע המייצג במסגרת הכרעה בתובענה ייצוגית מנויים בסעיף 22 לחוק תובענות ייצוגיות ובהם: הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית וניהולה, התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה, ומידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית.
2. הגמול לתובע המייצג נועד להוות תמריץ להגשת תובענות ייצוגיות.

כך נקבע כי "התכלית העיקרית של הגמול לפצות את התובע הייצוגי על הטרחה שטרח, ועל הסיכון שנטל על עצמו נוכח האפשרות כי התובענה הייצוגית שהגיש תדחה, והוא יחויב בהוצאות הנתבע. גמול זה משמש גם מעין פרס לתובע המייצג, אשר נועד להגביר את הכדאיות בהגשת תובענות ייצוגיות ראויות, במיוחד במקרים שבהם אין די בפיצוי על הנזק הקונקרטי כדי להפוך את הגשת התובענה לכדאית" (עע"מ 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל (27.12.2010), פיסקה 20).

במסגרת הוראותיו של סעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות, התווה המחוקק מסכת שיקולים אותם ייקח בית המשפט בחשבון בקביעת שכר הטרחה לבא-כוח המייצג.

בהתייחס לשיקולים אלה נאמר כי:

"קריטריונים אלו מציירים קווים מנחים אשר מהם ניתן ללמוד על מגמתו של החוק ועל המטרות אותן ביקש להשיג באמצעות מוסד שכר הטירחה בתובענות ייצוגיות" (ע"א 9134/05 לויט נ' קו אופ צפון אגודה שיתופית לשירותים בע"מ (7.2.2008), להלן: " עניין לויט")

בעניין לויט סיווג בית המשפט את השיקולים כדלקמן:

"דומה, כי ניתן להצביע על שלושה סוגי שיקולים המשתקפים בקריטריונים המנויים בסעיף. סוג שיקולים אחד נוגע לסוגיית התמריץ להגשת תביעה ייצוגית. בעניין זה קיים מתח בין שני שיקולים נוגדים אשר יש לאזן ביניהם: יצירת תמריץ חיובי להגשת תביעות ייצוגיות ראויות אל מול הצורך למנוע הגשתן של תביעות סרק ייצוגיות או מנופחות יתר על המידה.... סוג שיקולים שני עניינו הכוונת התנהגות "בא כוח מייצג", כהגדרתו בסעיף 2 לחוק, בנוגע לאופן ניהול התובענה והבקשה לאישורה. החוק מבקש ליצור תמריץ לכך שהדיון בבקשה לאישור התובענה הייצוגית ובתובענה עצמה ינוהל ביעילות ובהגינות. לאור מטרה זו קובע החוק, כי בקביעת גובה שכר הטירחה יש להתחשב באופן בו ניהל בא הכוח המייצג את התובענה הייצוגית ...

סוג שיקולים שלישי המשתקף בסעיף הינו השאיפה כי יהיה יחס הולם בין שכר הטירחה לבין התובענה הייצוגית. היינו, כי שכר הטירחה יהיה סביר והוגן בהתחשב בכלל מאפייניה של התובענה הייצוגית. חלק מהגורמים המשפיעים על סבירותו של גובה שכר הטירחה הינם המאמץ שהושקע בה והתועלת שהיא הניבה לקבוצה" (פסקה 12 לפסק דינו של כב' השופט (כתוארו אז) גרוניס).

אמות המידה והשיקולים שנקבעו בסעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות, יחולו אף במקרה בו "אישר בית המשפט הסדר פשרה", כאשר לפי הוראת סעיף 19 (ו) לחוק "... רשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לענין זה".

1. בענייננו, הצדדים המליצו לאשר גמול למבקש 5,000 ₪; וכן שכר טרחה לבא כוחו על סך 15,000 ₪, בתוספת מע"מ.
2. בנסיבות העניין, נוכח נימוקי הצדדים כפי שהובאו בהסדר הפשרה, ולאחר שהבאתי בחשבון את מכלול השיקולים, כפי שמצאו ביטוי בהלכה הפסוקה, מצאתי לנכון לאשר את שיעורי הגמול ושכר הטרחה המומלצים, תוך קביעה כי אלה יחולקו בין המבקש ובא כוחו לבין המתנגדים ובאי כוחם, כפי שיפורט להלן.
3. כאמור, המשיבה הודתה בקיומה של טעות ופעלה לתקנה. בכך, יש כדי ללמד כי בקשת האישור הייתה ראויה ולכאורה מוצדקת.

בעקבות ההליך, קבלה המשיבה 2 על עצמה להרים תרומה על סך 50,000 ₪, אשר תופנה לטובת העמותה שנבחרה, כאמור לעיל. בכך יש כדי ללמד על התועלת שהניב ההליך לחברי הקבוצה ולציבור בכללותו.

עוד יש להביא בחשבון את חשיבות הסוגיה שהועלתה במסגרת ההליך.

ברי, כי הגשת התובענה והבקשה לאשרה כתובענה ייצוגית הצריכו מהמבקש ובא כוחו השקעת זמן ומשאבים, המזכים אותם בגמול ובשכר טרחה.

1. לעניין גמול ושכר טרחה למתנגדים, כבר נקבע ב-ס' 18(ד1)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, כי אם:

"קיבל בית המשפט את טענות ההתנגדות, כולן או חלקן, רשאי הוא לפסוק גמול לאדם או לארגון שהגיש את ההתנגדות; בהחלטתו אם לפסוק גמול כאמור ישקול בית המשפט את התועלת שהביאה ההתנגדות לחברי הקבוצה."

במקרה דנן, התנגדותם של המתנגדים הביאה לעדכון הסכם הפשרה, באופן ששיפר משמעותית את שיעור הפיצוי לטובת הציבור, וסייעה לחדד את הגדרת הקבוצה.

משכך, מצאתי לנכון לאשר תשלם גמול ושכר טרחה למתנגדים ובא כוחם.

1. בנסיבות הענין, הגמול ושכר הטרחה למתנגדים ובא כוחם, ייגרעו מן הגמול ומשכר הטרחה שישולמו למבקש ובא כוחו ולא יינתנו בנוסף להם (ר' עוד אביאל פלינט וחגי ויניצקי תובענות ייצוגיות 631 (הוצאת נבו, 2017)).

סוף דבר

1. הריני מאשרת את הסדר הפשרה המעודכן ונותנת לו תוקף של פסק דין.
2. הגמול למבקש יועמד ע"ס 2,000 ₪. שכר טרחתו של ב"כ המבקש יועמד ע"ס 10,000 ₪ בצירוף מע"מ.

הגמול למתנגדים יועמד ע"ס 3,000 ₪. שכר טרחתם של ב"כ המתנגדים יועמד ע"ס 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.

הגמול למבקש ולמתנגדים ישולם בתוך 14 יום. מחצית שכר הטרחה לב"כ המבקש ולב"כ המתנגדים תשולם בתוך 14 יום. יתרת שכר הטרחה תשולם לאחר שתוגש הודעה כי המשיבה 2 ביצעה התחייבויותיה, תוך הצגת אסמכתאות לעניין הרמת התרומה, כאמור.

1. בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, הריני מורה על פרסום אישור הסדר הפשרה בשני עיתונים יומיים נפוצים. בהודעה יפורטו הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו- (2) לחוק תובענות ייצוגיות, תוך הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות, שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסדר הפשרה כאמור בסעיף 25(ד) לחוק.

המשיבות תישאנה בעלויות הפרסום.

נוסח הודעת הפרסום יובא לאישור בית המשפט בתוך 10 ימים מהיום.

1. בהתאם להוראת סעיף 19(ה) לחוק תובענות ייצוגיות, הצדדים ימציאו העתק מפסק הדין בצירוף הסדר הפשרה ובצירוף ההודעה למנהל בתי המשפט לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות. כמו כן, בהתאם לתקנה 16 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, יישלח העתק מההודעה ליועץ המשפטי לממשלה.

ניתן היום, כ"ט תמוז תש"פ, 21 יולי 2020, בהעדר הצדדים.