בפני בית הדין תביעת התובע לביטול חוב קצבת ילדים ולתשלום קצבת ילדים ומענק לידה. התובע טען כי התגורר בתוך התחום כל התקופה.

הנתבע טען כי כדין נשללה תושבותו בשל מגורים בא-ראם שמחוץ לתחום ומכל מקום תביעתו של התובע התיישנה, ככל שנוגע לתקופת התושבות לפני נומבמבר 2012. הנתבע טען כי מכוח שלילת התושבות נזקפה קצבת הילדים לחובתו אשר קוזזה במהלך כל השנים, לפיכך, היה הדבר בידיעת התובע וחרף זאת חדל.

העובדות

1. התובע תושב לפי החלטת הנתבע מחודש 10/12 (לטענת התובע כל העת היה תושב).

2. הנתבע בהחלטה מ-27.7.12 שלל את תושבות התובע מחודש 6/95

המחלוקת

1. האם קיבל התובע את ההודעה וההחלטה משנת 2012 על שלילת התושבות רטרואקטיבית מחודש יוני 95 (אם בכלל).
2. האם תביעת התובע התיישנה בשים לב להודעות שנשלחו לו והתקבלו על ידו לטענת הנתבע משנת 2012 ובפרט ההחלטה על שלילת התושבות משנת 2012.
3. האם היה התובע תושב מ- 6/95 (לאחר נישואיו) ועד 10/12 כטענתו לפיה גר בבית הוריו בעיר העתיקה. לטענת הנתבע לא היה התובע תושב בתקופה זו אלא גר בשכונת אלראם.
4. האם כדין נוצר החוב לאור שלילת התושבות.

הכרעת הדין

התיישנות

1. התובע טען כי הוא ומשפחתו גרים בכפר עקב בירושלים. לטענתו מיום שנישאו בשנת 1996, גרו לסירוגין בבית הוריו, הנמצא בעקבת א-סרייה 48 בעיר העתיקה בירושלים ואצל חמיו בא-טור. לטענתו, נולדו להם 5 ילדים אשר למדו, התחסנו וגרו בירושלים. לטענתו עבר לגור בכפר עקב שבתחום ירושלים ומאוקטובר 2012 ועד היום הוכרה תושבותו.
2. לטענתו, מאז לידת הילד הראשון ב -1997 קיבל קצבת ילדים עד ל-10/2012. מ-10/2012 ואילך הופסקו הביטוח הרפואי ותשלומי הקצבה.
3. לגרסתו פנה למוסד כדי לבדוק את העניין, וזכאותו לביטוח רפואי וקצבה הושבו.
4. לגרסתו לא התבקש להשיב תשלומי קצבה ששולמו לתקופה בה לא היה תושב, והיא קוזזה ללא ידיעתו מהקצבאות ששולמו לו. לטעמו נודע לו על הקיזוז בתחילת שנת 2017 (סך החזר החוב 87,000 ₪).
5. עוד טען התובע, כי לא גר באל ראם כטענת הנתבע וכי הוכיח בהסכם המכר שהבית נמכר, לא היה מאוכלס והיה ללא צריכת מים או חשמל כפי שעולה מחקירת החוקר ניזאר אבו גוש. לפיכך לטענתו הוכיח כי התגורר בעיר העתיקה בין 1997 ל-2003.
6. עוד טען התובע כי התכתבותו מול המוסד לא נענתה, וכי טענת ההתיישנות דינה להידחות מחמת שהתובע פנה למוסד פעמים רבות ולא נענה ואף לא התבקש להשיב את הסכומים.
7. הנתבע טען כי לתקופה שקודמת לנובמבר 2012 הגיש התובע לנתבע כתובת של בני משפחה רבים שהוגשה למוסד (אף שאינם באותו תא משפחתי גרעיני), ובפועל לא התגורר בה. החלטה זו בדבר העדר תושבות הינה החלטה חלוטה וישנה אשר נשלחה לתובע, התובע השיג עליה ואף נשלחה לו תשובה שאף היא התיישנה. יתר על כן, קיזוז החוב מקצבת ילדים נעשה כבר בחודש 8/2013 מדי חודש בחודשו והתובע קיבל הודעות על כך. על כן גם בעניין השגתו ההחלטה חלוטה והתיישנה.
8. עם היוודע מקום המגורים לגרסת הנתבע, קם לחובת התובע חוב בגין מקום מגוריו מחוץ לתחום.
9. הנתבע טען כי התובע אינו תושב ישראל בתקפה שמ-6/95 -10/12. בשל הטעיית הנתבע קיבל קצבת ילדים בחודש 8/97 ומיום 28.11.12 נוצר חוב על קבלת קצבה שלא כדין, לתקופות: 8/97-11/12 בסך 144,269 ₪ (חוב זה כולל הצמדה בסך 18,153 ₪) ובתאריך 14/7/13 קיבל סך של 12,073 ₪ רטרואקטיבית עבור התקופה 11,12-7/13. ויתרת הזכות ק וזזה לטובת חובו.
10. מחודש אוגוסט 2013 ואילך מקוזזת קצבת ילדיו לטובת החוב בשיעורים המפורטים מטה.

בחודשים 8/13 עד 7/15 סך 872 ₪ כל חודש.

בחודשים 8/15 עד 11/15 סך של 700 ₪ כל חודש.

ביום 24/11/15 קוזז סך של 541 ₪.

בחודשים 12/15 עד 10/16 קוזז סך של 864 ₪ כל חודש.

בחודשים 11/16 עד 04/17 קוזז סך של 1,004 ₪ כל חודש.

בחודשים 05/17 עד 12/17 קוזז סך של 864 ₪ כל חודש.

מחודש 01/18 עד בכלל קוזז סך של 867 ₪ כל חודש.

למועד התביעה 8/18 יתרת חובו עומדת על 81,013 ₪ שאותם קיבל לטענת המוסד בלא כל זכאות.

1. לטענת הנתבע הגם שידע על חובו מ-2012 ועל הקיזוז מ-2013 פנה ב-2017 בלבד. התובע נחקר : "ש. ב-2012 מתי שכבר הבראת והיה לך כוח באת ישר לברר את העניינים וסידרת את העניינים בביטוח לאומי, לקחת את עו"ד אבו קטיש. ת. עוה"ד לא עשה כלום, ראיתי שלא עשה כלום, אז אני הבאתי לביטוח לאומי. ש. מ-2012 התחלת ללכת לבד וראית שאתה לא מקבל קצבאות ילדים? ת. ראיתי שאני לא מקבל. הלכתי לבד לביטוח לאומי. אשתי הלכה לבד" (עמ' 10 שו' 26-29)(דגש ש.ש.).
2. הוכח מדברי התובע כי ידע כבר ב-2012 על הפסקת הקצבה אף היה לו עו"ד שלא עשה דבר. כלומא התובע היה מיוצג כבר אז.
3. הנתבע הגיש את כל המכתבים שנשלחו לתובע.(הודעה מיום 16/12/18) נציין רק חלק מהם אף כי מכולם עולה שהנתבע יידע את התובע, ואף התייחס ספציפית להשגותיו, אלו שהוגשו- אף הן בהתיישנות.
4. טוען התובע כי פנה במכתב ביום 4/1/17, ומיום 23/5/17 ואשר נענה רק ביום 21/6/17. לטענתו עיכוב זה צריך לפעול לחובת הנתבע. אולם ממסמכי המוסד עולה כי פנה כבר ב2012 , פניית ב"כ התובע ב-2017 היא בהתיישנות וממילא התובע לא צרף את המסמכים שהתבקש לצרף לצורך בדיקת תביעתו.
5. המוסד הגיש מסמך מיום 29/7/12 שנשלח בדואר רשום לכתובת בעקבת א סרייה 48 אשר לפי גרסתו הוא חי שם, אביו מתגורר שם. בניגוד לטענת התובע מדובר בדואר רשום והתובע כפי שנפרט מטה הודה בקבלתו. במכתב זה מ-2012 כתוב מפורש כי "על פי המידע והממצאים שבידי המוסד לביטוח לאומי הפסקת לכאורה להיות תושב ישראל "בתקופה ש"מתאריך 20/06/1995 ואילך" . כך ברחל בתך הקטנה.כאמור התובע אישר שקיבל מכתב זה.
6. מכתב זה נכתב במפורש "הנך רשאי להביא בפני המוסד לביטוח לאומי השגות בכתב על האמור, תוך 45 יום מיום קבלת מכתב זה ולהמציא טענות והוכחות לענין תושבותך. לצורך כך יש למלא גם את הטופס המצורף בזה ולהחזירו לסניף יחד עם ההשגה... עד תוך 45 ימים האמורים... אם לא תתקבל אצלנו השגה תוך 45 ימים כאמור, יקבל האמור תוקף של החלטה סופית, כלומר שאינך תושב בתקופה לעיל. על החלטה זו תוכל לערער בפני בית הדין לעבודה הסמוך למקום מגוריך תוך 12 חודשים מתום 45 ימים האמורים. לא תשלח הודעה נוספת בנדון". (דגש ש.ש.).
7. מכתב זה נשלח בדואר רשום. התובע הודה שקיבל. הכתובת כתובת נכונה.לפיכך חזקת הידיעה של התובע על החלטת המוסד לשלילת תושבותו כבר ב-2012 ,והודעה על זכות ערעור תוך 12 חודשים +45 יום מקבלתו, הוכחה ע"י הנתבע. התביעה התיישנה.
8. מכתב נוסף שהגיש המוסד נושא תאריך 17/3/2013. מכתב זה נשלח לכפר עקב אשר לכאורה התובע גר שם גם לגרסתו. מכתב זה הוא בקשה להמצאת מסמכים ובו נרשם "לצורך המשך טיפול בפנייתך מיום 11/12/12 נבקשך להמציא לסניפנו בהקדם האפשרי את המסמכים הבאים : מסמכי מגורים לכתובת מגוריך העדכנית. כגון: קבלות, חשמל ארנונה מים על שמך, חוזה שכירות עדכני על שמך. כמו כן הנך מתבקש להמציא פירוט צריכת חשמל על הנכס בו התגוררת באל רם החל מ-2010 ועד ל-01/2013. " משהמסמך מיום 29/7/12 התקבל, והמכתב השני מתייחס לפניית התובע מיום 11/12/12 שלכאורה הוגשה למוסד, אזי הוכח שהתובע פנה כבר אז, וידע. הוכח גם שפנייתו אז הייתה בחלוף 45 ימים , ולכן גם אז כבר הייתה בשיהוי, וגם שלא הוגש ערעור לבית הדין תוך 12 חודש חרף ידיעתו ופנייתו למוסד . גם לו לא התקבל מכתב זה אצל התובע כטענתו,אף שנשלח לכתובתו, עדיין הוכח מתוכנו שהתביעה שבפני התיישנה.
9. מסמך נוסף מיום 11/7/13 אשר דווקא נשלח לכתובת עקבת א סרייה שהוא מקום מגורי האב, נושא את הכותרת "הנדון: קביעת תושבות על פי חוק הביטוח הלאומי". תוכן המכתב "על פי המידע ו/או הממצאים הקיימים בידי המוסד לביטוח לאומי הוחלט לראותך כתושב ישראל בתקופות :

01/11/12 ואילך.

17/06/1995 ועד : 19/06/1995.

01/09/1984 ועד 16/06/1995

מהנימוקים הבאים: לשם צירוף לקופת חולים עליך ועל בת זוגתך למלא טפסי רישום כמו כן עליך לפנות למחלקת הגבייה לצורך הסדרת חובך באפשרותך לערער על החלטה זו בפני בית הדין לעבודה תוך 12 חודשים מיום קבלת מכתב זה".(דגש ש.ש.)

1. אם בכך לא די, מאשר התובע כלהלן: "ש. ב-07/2012 כתבו לך, ב-03/2013 כתבו לך תביא לנו מסמכים. ת. ב-2012 הבאנו מסמכים, לא ב-2013. את המכתב ב-2012 קיבלתי. לפני כן לא היה כלום. ב-2013 הגענו לביטוח לאומי, הבאנו להם את כל הניירות שהיו חסרים להם והם אמרו בסדר, גם על התקופה קודם. ש. ביולי 2013 שלחו לך מכתב לאותה כתובת שב-2012 קיבלת. ת. אף אחד לא קיבל אותו. (עמ' 11 שו' 13-18) (דגש ש.ש.).
2. עולה אפוא כי גם לגרסתו כבר ב-2012 היה התובע מודע להתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי ב-2013 פנה למוסד. לכן נשלח המכתב לכתובת שנתן.
3. רק לאחר מכן בשל התערבות ב"כ התובע בחקירה שינה התובע את גרסתו לגבי כתובתו (עמ' 12 שו' 1-12). ואז מתברר כי גם לכתובת של כפר עקב שאליו ביקש שישלחו מכתבים לכאורה לא הגיעו המכתבים. "אני אגיד לך משהו, בכפר עקב שום דבר לא מגיע. דואר לא ייכנס בפנים להביא את המכתבים. זה לא מסודר כמו בירושלים... גם בעיר העתיקה לא מסודר. אני עובד בגאולה המכתבים זרוקים על הרצפה" (עמ' 12 שו' 15-22)(דגש ש.ש.).
4. התובע תולה יהבו על כך שהדואר לא הגיע, אולם חזקה היא כי הדואר מגיע לכתובת אותה מסר התובע. משהגיע המכתב ב-2012 (דואר רשום!) אזי גם אם מדובר בכתובת כפר עקב למכתב ב-2013 חזקה שהגיע אליו. טענת התובע בדבר שינוי כתובת לא הוכחה ביחס למועד הרלוונטי. יתר על כן, גם הטענה שהדואר לא מגיע בכלל גם לא לכפר עקב אין בה כדי להפריך את חזקת התקינות של משלוח המכתבים והגעתם.
5. אבי התובע סתר את התובע בהעידו: "ש. אתה בכתובת שלך בעיר העתיקה מקבל דואר. ת. כן, מגיע דואר אצלנו. גם יש לי תיבת דואר שם. תיבת הדואר בבית חנינה. הבן שלי עשה שם ת.ד. וגם אני הצטרפתי אליו שכל המכתבים שלי יגיעו לשם. ש. אם מישהו לא יודע שיש לך ת.ד. אתה מקבל את המכתב. ת. כן, מגיע הדואר לבית. (עמ' 21 שו' 20-25).
6. גרסת האב סותרת את גרסת התובע בשני אופנים, האופן האחד הוא שיש תקשורת טובה ביניהם ואף ת.ד. משותף, וככל שהיה מגיע מכתב לבית האב היה נמסר לבן גם ב-2012 וגם ב-2013. באופן השני – שיש הגעה מסודרת של דואר גם בעיר העתיקה בירושלים.
7. לפיכך הוכיח הנתבע כי ב-2012-2013 קיבל התובע את דברי הדואר ולא הגיש השגה אלא ב-2017 וערעור לבית הדין ב- 2018.
8. אם בכך לא די, הרי שביום 29/3/15 נשלח מכתב לכפר עקב ובו נאמר בעניין "תביעתך –ערעור, בהמשך לערעור מיום 26/01/2015 עליך להמציא מסמכי מגורים על שמך לשנים 1995 עד 2012 כמו : ארנונה- חשמל – מים –חוזה שכירות על שמך בלבד. כמו כן הנך מתבקש להמציא פירוט צריכת חשמל לנכס בו התגוררת באל רם בתאריכים הנ"ל. ללא המצאת המסמכים עלול לפגוע בזכויותיך בביטוח לאומי". (דגש ש.ש.) אם וככל שהוגש ערעור ב-2015 היה זה באיחור וכבר אז התיישן. לא הוכח ערעור לבית הדין. תוכן המכתב מפריך שוב את האמור במכתב עו"ד מיום 4/1/17 בסעיף 5 לפיו התובע לא ידע על קיזוז.
9. בכל המכתבים מאת המוסד נאמר במפורש למידע נוסף עליך לפנות לסניפינו על פי הפרטים שבראש הודעה זו.
10. כאמור לעיל, המכתב מיום 29/7/12 נשלח בדואר רשום לכתובת בעיר העתיקה והתובע הודה שקיבל אותו.
11. נוכח האמור, הוכיח הנתבע כי התביעה התיישנה.
12. אף הקיזוזים השוטפים מאששים את טענת ההתיישנות. (מע' כספית בנתבע וכן מסמך אישור תשלום ק. ילדים- המצביעים על הקיזוזים).
13. בנוסף לכך, מאשר התובע כי הלך לעו"ד ב-2017 (עמ' 10 שו' 30). התובע נשאל "ש. מ-2012 ועד 2017, 5 שנים ת. אשתי הייתה הולכת לבד. למה שאקח עו"ד אם יש לי את כל הניירת מסודרת? ב-2017 נודע לנו על החובות. ש. אמרו לכם שקצבאות הילדים מקוזזים לחוב. ת. לא אמרו כלום. ב-2017 הורידו פעם ראשונה את הכסף. " (עמ' 11 שו' 1-6).
14. מדברי התובע עולה כי אף אשתו הלכה לביטוח לאומי ולמעשה סותר עצמו שאומר שידע ב-2012 ולאחר מכן מציין כי התחילו להוריד ב-2017. עובדתית אמירה זו אינה נכונה שכן החלו לקזז כבר ב-2013. יותר מכך על פי המסמכים ביום 14/7/13 קיבל התובע סך 12,073 ₪ רטרואקטיבית עבור התקופה 11/12 עד 7/13. (מייל מיום 8/8/18). גם סכום זה לא היה ידוע לו? הכיצד? אין לקבל גרסת התובע כי נודע לו ב-2017.
15. על כן פנייתו ב"כ התובע הנוכחי ב-2017 היא לאחר שההחלטה של המוסד הפכה חלוטה והתיישנה ,זה מכבר, זכותו לערער על החלטה זו

תושבות התובע – בדיקה לגופו של עניין

1. בדיקת תושבותו של התובע לגופו של עניין, מעלה כי לא הונחה בפנינו גרסה מסודרת של מקומות ותקופות המגורים בין השנים 1997 ל-2012 במהלך 15 שנה. הטענה כי התגורר לסירוגין בבית הוריו ואצל חמיו אינה טענה סדורה או מבוססת כי אם רבת גרסאות ולא קוהרנטית כמפורט מטה.
2. עדות האב אף היא לא קוהרנטית. האב מעומת עם הודעתו בפני החוקר שם ציין בבהירות שהתובע שוכר את הבית באל ראם מאחיו, מאז יום נישואיו. (עמ' 21 שו' 3-10) וכי בביתו בעיר העתיקה מתגוררים הוא ואשתו ו-3 בנותיו הרווקות בלבד. ובהמשך: "ש. אז אתה בטוח שהוא היה גר אתך מיום נישואיו עד שעבר לכפר עקב. ת. הוא בהתחלה גר אצלי, אחר כך עבר לגור אצל חמו בא-טור באזור ירושלים, אחר כך הלך ושכר בכפר עקב, ואחר כך קנה דירה בכפר עקב, אצל חמו גר ב-2009, אני לא כל כך זוכר. ש. כמה שנים היה אצל חמו. ת. אולי 4-5 שנים, אני לא כל כך זוכר. ש. לכפר עקב הוא עבר אחרי שהיה אצל חמו או אחרי שהיה אצלך. ת. בהתחלה חזר אלי, אחר כך הלך לכפר עקב כשנפטר חמו. כנפטר חמו הוא חזר אלי הביתה. אבל כאשר היו לו הרבה ילדים הוא עבר לכפר עקב". (עמ' 21 שו' 12-19) (דגש ש.ש.).
3. הלכה למעשה, האב "לא כל כך זוכר "איפה התובע התגורר, באיזה תקופה הוא התגורר -אצל מי הוא היה ובאיזה סדר כרונולוגי. הכל בעלמא.
4. בדיקת תצהירו של התובע ,המקום בו צריכה להירשם גרסה סדורה, מעלה כי התובע עבר לכפר עקב בשנת 2011 (סעיף 2 לתצהיר). פרט למועד זה לא מופיע בתצהיר התובע דבר על המועדים של המעבר מהוריו לחמיו וכדומה. פרט לטענה כללית שכל התקופה גר בתחום ישראל אין לו"ז. חזקה ,על מי שיכול היה לפרט מועדים ולגבותם בראיה ולא פרט אותה ,כי לו היה מפרט היה הדבר פועל לרעתו שאלמלא כן אין הסבר מדוע דווקא בתצהיר התובע הזדמנות החשובה ביותר לפרט את מקומות מגוריו אין פירוט מסודר.
5. בחקירתו הנגדית של התובע מציין כי עבר לגור בא-טור מחוץ לעיר העתיקה " ש. באותו מקום? ת. באותו מקום. אחר כך גרתי אצל חמותי בא-טור. ש. באיזה שנים גרת בא-טור. ת. 1996...". (עמ' 4 שו' 29)(דגש ש.ש.). אין לכך זכר בתצהירו, גם לא ידע להסביר מדוע לא ציין זאת בתצהירו.
6. בהמשך חקירתו לא זכר מתי נכנס לכפר עקב אם בתחילת 2011 או בסוף 2011. "ש. לפני זה איפה גרת. ת. אצל חמותי 4 שנים... ש. הוא בא-טור. ת. כן. ש. אז תחליט מתי גרת אצלו. מיד לפני 2011 כשגרת בכפר עקב או אחרי שהתחתנת ב-97' ת. לא לפני כפר עקב הייתי אצלו. אני גרתי אצל חמותי בשנת 1997 למשך 3 שנים. אחר כך חזרתי לבית אבי...". (עמ' 5 שו' 19-27)(דגש ש.ש.).

בהמשך דבריו מציין "ת. 2006, 2007, 2008 הייתי אצל חמותי. ש. ואחרי זה היית אצל הוריך. ת. אבא שלי, נכון...". (עמ' 12 שו' 26-27).

לוח הזמנים לא מתיישב בגרסאותיו השונות של התובע ולו מטעם זה יש מקום לדחות את תביעתו.

1. התובע עצמו נשאל לגבי אמירת אביו שהתובע גר בכפר עקב "... ב-2012 ביטוח לאומי בא לאבא שלי, אמר אני גר עם הבנות שלי, לגבי אמר שאני גר בכפר עקב. ש. למה שהוא יגיד שאתה שוכר מאח שלו עבד אל רחמן בא-ראם. ת. אני לא יודע למה הוא יגיד" (עמ' 13 שו' 1-2). התובע גם לא ידע להגיד מדוע סנא (אשתו של אחיו) אמרה שהתובע עזב את הבית בא-ראם בפברואר 2012 ועבר לשכור מאבו רמילה. "ת. אני לא יודע על זה שום דבר". (עמ' 13 שו' 6-13) דגש ש.ש.)..
2. צירוף של תצהירו וגרסאותיו יחד עם עדות האב, מצביעים כי לא הונחה תשתית עובדתית בדבר תושבותו של התובע, תקופות מגוריו ממקומות שונים, כתובתו במקומות שונים לפי שנים ולפי סדר, ביחס לכל התקופה בה שלל הנתבע את תושבותו כ-15 שנה.
3. די באמור כדי לדחות תביעתו גם לגופו של עניין.
4. התובע טען כי החקירות לא נעשו כראוי ונעשו בדיעבד וכי אחד החוקרים אף התבקש לבדוק את מקום מגוריו של בן משפחה אחר. נקדים כי אין בכך שהחוקר חיפש את אחי התובע ולא אותו כדי לגרוע מהדברים שנמסרו לאותֹו חוקר בנוגע לתובע עצמו , ע"י הנחקר השח לפי תומו.
5. נטל ההוכחה על כתפי התובע במקרה זה, שעה שהנתבע פעל כבר מ-2012 והתובע קיבל את מסמכי המוסד והבנק ויכול היה לראות כי התשלומים קוזזו, הטוען בדיעבד ובשיהוי רב, תוך גרימת נזק ראייתי.
6. התובע הוא היחיד שיכול היה לדעת מתי עבר ממקום למקום ואין לחייב את הנתבע לעקוב אחר כל מבוטח ומבוטח.
7. טען התובע כי יש בידיו תעודת זהות ישראלית עם כתובת וזו מהוה ראיה לכאורה לתושבותו בתחום .ראשית לא הוגשה תעודת זהות של התובע עצמו. יגעתי ולא מצאתי, לא בכתב התביעה ולא בתצהיר. הוגשה תעודת זהות של אשתו בלבד. לפיכך לא קמה חזקה זו לגביו. שנית אכן, תעודת זהות מהווה ראיה לכאורה למקום מגורי התובע, אולם, הוכח על ידי הנתבע שכתובת המגורים בפועל כלל אינה זהה לכתובת המגורים המופיעה בתעודת זהות משכך שהחזקה הנתנת לסתירה, בדבר נכונות מקום מגורים נסתרה ע"י הנתבע. הנטל להוכיח מקום מגורים ותושבות שב לכתפי התובע. אף לו היה על כתפי הנתבע, הוכח כי לתובע אין תשתית מובנית למקום מגורים ספציפי בזמן נתון. די בכך לסתור את החזקה.
8. אין מחלוקת שהבית באל ראם, קיים .אף שהדירה נמכרה לטענתו, מציין "אני אקח אותך לא-ראם ותראי אם זו דירה לגור בה" (עמ' 7 שו' 11-12, עמ' 6 שו' 9). אם נמכרה לכאורה כיצד יכול להציג אותה.
9. הודעת אמו של התובע (נ/5) מעלה כי התובע התגורר בא-ראם. החוקר אישר כי רשם את דבריה במדויק (עמ' 15 שו' 19-20). כך גם מהודעת אביו. אין ספק כי הם מבקשי טובת בנם. אולם הפסיקה קובעת כי הודעות שנגבו בזמן אמת וטרם ייצוג משפטי יש ליתן להן משקל.
10. עוד, התובע מאשר כי הדירה בא-ראם גדולה מהדירה בעיר העתיקה, ובה לפחות 2 חדרים "הראויים למגורים "ו-" ... מכרו אותה מזמן מלפני 8 שנים בערך". (עמ' 8 שו' 3-5). הדיון התקיים ב-12/2/2020 דהיינו הדירה נמכרה בסמוך למעבר של התובע ב-2012 לכפר עקב. יש בכך לתמוך בגרסת הנתבע שעד למועד מכירתה לכאורה התגורר בה התובע.
11. התובע אמנם טען שאי אפשר להתגורר בה אולם הנתבע הוכיח כי סבו וסבתו התגוררו שם ואף מי שקנה את הדירה. "ש. מי קנה אותו. ת. אחד מהמשפחה בשטחים בחברון. הוא גר שם גם. לפעמים הוא בא והולך." (עמ' 8 שו' 27 עמ' 10 שו' 15) דגש ש.ש.).
12. לעומת זאת בכתובת בירושלים צפיפות בכמות הדיירים אינה מתקבלת על הדעת גם למי ששרוי במצוקה כספית כפי שניסה לטעון. זאת כעולה מחקירתו הנגדית של התובע. עניין זה קיבל ביטוי ויזואלי ומילולי בדוח פעולה וזכ"ד של החוקר אחמד עבדאללה מוחמד מיום 5/7/12 (נ/2) בה נאמר במפורש כי "במהלך העדות ערכתי סריקה וצילומים בבית הורי התובע שבו חדר שינה אחד גדול ועליית גג כאשר חדר השינה משמש את הורי התובע ועליית הגג משמשת את אחיות התובע הרווקות ומטבחון ושירותים" דגש ש.ש.). עוד נאמר בנ/2 "לטענת אב התובע, התובע מתגורר בשכירות באל ראם מיום נישואיו ועד היום". חקירה זו נעשתה כאמור ביולי 2012.
13. חקירת האב (נ/3) לא רק שמצביעה במפורש שהתובע לא גר אצלו, אלא שהוא נשאל "ש. מי מתגורר אתך בבית הזה. ת. אני ואשתי ובנותיי מפין אלא ואימאן שכולן רווקות ומתגוררות אתי". דהיינו עוד בלי קשר לתובע מציין האב בשמות את מי שמתגורר אתו. בנפרד, אומר "בני מחמד עלאא בא אלי כאן לפעמים, ואפילו ישן, אבל יש לו דירה בא-ראם בשכירות ובה נמצאים כל הרהיטים והחפצים שלו". זאת עדיין ביולי 2012. לא למותר לציין כי החקירה נעשתה בערבית ונרשמה בערבית והחדרים צולמו.
14. התובע טען למרכז חיים בין היתר בשל מקום לימודי ילדיו, אולם אין בכך די אף לא במקום עבודתו שכן בית חנינה מקום הלימודים קרוב לאל ראם לא פחות מהעיר העתיקה ואף יותר. אין הסבר מדוע לא למדו בבית ספר בעיר העתיקה. תלושי השכר ,ארבעה בלבד, מתייחסים לתקופה מ2016-2017.תחילת העבודה בהם היא 1/1/2009. ולכן גם בהם אין להצביע על מרכז חיים לפני 1/1/2009, אף לא לאחר מועד זה.
15. התובע תקף את חקירות החוקרים. אולם מחקירתה של מורן חקירות מיום 06/7/12 (בנוגע לאבו סראח נדאל אחי התובע) (נ/1), עולה כי בחקירה עקיפה נאמר בביקור בנכס של אחיו כי התובע "ג. נטען כי בנכס מוסיף לגור גיסה (אחי התובע) עמאר". דהיינו, לסנא לא היתה שום סיבה לומר מה שאמרה על התובע ואמרה את זה מיוזמתה כמשיחה לפי תומה . דווקא בשל כך שחקירה אינה על עמאר יש לתת משקל לאמירתה זו. לפיכך מצא לנכון החוקר לציין בסיכום "בנכס מחוץ לתחום גר אחיו של התובע עמאר".
16. יודגש כי אף בסיכומי התובע אין חלוקה של תקופות המגורים בכל אחת מהכתובות הנטענות באופן מפורש (סעיף 2(ה)).
17. לטענת התובע אי הגעתו של ואסים למתן עדות מחייבת לפסול את החקירה. אולם יש בפנינו ראיות למכביר אף בלעדי וסים.
18. דוח סיכום חקירה מיום 29/1/06 מפרט את המפגש עם גב' נעימה בכתובת בעיר העתיקה בעקבת אל סרייה שם נאמר מפיה כי התובע אינו מתגורר במקום אף שהוא מוכר וכי הוא בא מדי פעם "אחת לחצי שנה לשעה שעתיים "וחוזר לביתו שבאל ראם. "ולאחר שהגיע אליהם הלשנה הם באו לגור בחדר הזה בני הזוג פלוס שלוש בנות ומאז שבאו מושכים מאצלה חשמל והצריכה הוכפלה לשעון החשמל שלה ודורשת מהם חצי הסכום וביקשה שימשכו שעון חשמל לעצמם". לפני כן "משכו חוט חשמל לשעה שעתיים "ולא דרשה מהם כסף. עוד התנהל שם ויכוח בשל תדפיסי החשמל שלגביהם נעימה התרעמה שהוצאו בלי רשותה ואף הסבירה את השינוי בצריכת החשמל המתייחס רק למגורים בעת האחרונה דהיינו בסמוך לינואר 2006. לפיכך הוכח בבירור שלפחות עד 2006 לא התגורר התובע בתחום בניגוד לעדותו. הוכח שלא התגורר שם אף לאחר מכן.
19. נחקרה הגב' אבו סראח סהאם ביום 29/1/06 (נ/5). היא מציינת "אני נשואה מ-1974 בתחילת נשואיי התגוררתי בא-ראם אצל משפחת בעלי, אצל חמי וחמותי והחיים שם לא מצאו חן בעיניי... ואחר כך חזרתי לבעלי ששכר בזמנו בית בא-ראם... וילדתי שם את הילד הראשון...". ובהמשך מציינת כי היא גרה בבית בעיר העתיקה "מלפני 20 שנה" ומושכת חשמל מ"נעימה אבו סראח" ולה היא משלמת חשמל. בחקירה מעמתים אותה עם אמירתה של נעימה כי היא משלמת חשמל רק מלפני שנה, אבל "אני הייתי משלמת לה כל פעם שהייתה מבקשת. לפעמים לא הייתי כאן הייתי הולכת להוריי או משהו כזה והיא היתה לוקחת מאתנו משהו סמלי, אני אומרת לך שהייתי משלמת לה". (דגש ש.ש.). משמעות הדברים תמיכה באמירתה של נעימה שהתובע ואשתו לא היו ברציפות בבית בעיר העתיקה אם בכלל. ל
20. עומת זאת, ביחס לבית בא-ראם מציינת כי מדובר בדירה "בת שלושה חדרים ופינת ישיבה וסלון ושירותים "בניגוד לתובע ,היא אינה מציינת שהבית לא ראוי למגורים אלא רק שהוא נטוש ולא מאוכלס מאז שעברו לעיר העתיקה. ביחס לשעון המים והחשמל בא-ראם היא מציינת שהחשבון נובע משיתוף בין בני המשפחה האחרים.
21. שאר התשובות לשאלות בחקירה זו מראים כי אשת התובע מתחמקת מתשובות עד כדי "אין לי רהיטים "וכדומה.
22. לפיכך גם ניסיונו של התובע להראות כי החקירות אינן מבוססות כשלו.
23. לאחר שבדקנו את מכלול הראיות שהוצגו בפנינו , דין טענת התושבות של התובע לתקופה שבמחלוקת ,להידחות גם לגופה.

סוף דבר

1. בתשובה לשאלות שבמחלוקת כמפורט ברישא פסק הדין .
2. .התובע קיבל את ההודעה מהמוסד לביטוח לאומי מ-2012, גם לגרסתו וגם כפי שהוכח מראיות נוספות.(ראה גם הודעת הנתבע לתיק בית הדין מיום 12/12/18 אליה צורפו מכתבי הנתבע ומתוכנם).
3. תביעתו של התובע בנוגע לתושבות התיישנה, הוכח כי הנתבע העביר הודעה במועד, ב-2012 לגבי התושבות, ואשר הגיעה ליעדה על פי עדות האב ועל פי עדות התובע.
4. התובע פנה באיחור ב3013 ו-2015, ולא הגיש ערעור. משכך, ההחלטה בדבר העדר תושבות וחוב התובע הינה החלטה חלוטה שזכות הערעור עליה התיישנה זה מכבר , הרבה לפני הפניה ב-2017 עת פנה שוב. גם מטעם זה דין תביעתו להידחות.
5. אף לגופו של עניין, דין התביעה להידחות מחמת שגרסתו של התובע ,אשר סתר עצמו, יחד עם גרסת אביו והראיות מתיק המוצגים של הנתבע , לא הקימו לתובע כל תשתית עובדתית מסודרת בדבר תושבותו עד 2012 (פרט לתקופות שהכיר המוסד). ההיפך, הוכח כי התגורר בא-ראם מחוץ לתחום, וזאת על פי חקירת אנשים שונים שלא ידעו זה על זה, ושנחקרו במועדים שונים, ובהקשרים שונים אף כאלו שלא נגעו ישירות לתובע ובכל זאת הצביעו על מגוריו בא-ראם.
6. לפיכך גם לגופו של עניין דין התביעה להידחות.
7. נדחתה אף טענת התובע בדבר הכתובת בתעודת הזהות באשר חזקת המגורים בכתובת זו נסתרה נוכח מגוריו בפועל במקום אחר. ממילא הוגשה רק ת.ז. אשתו.
8. במענה למחלוקת ברישא ,הנתבע הוכיח כי כדין נוצר החוב לאור שלילת התושבות, וכי לא נפל כל פגם באופן הקיזוז ובהתנהלות הנתבע שיידע את התובע בדבר זכויותיו להשיג, לערער ולפנות לסניף, בכל אחד ממכתביו לתובע כמפורט לעיל.
9. מכל העילות לעיל התביעה כולה על כל ראשיה נדחית.
10. בהתחשב בתובע מחד ובתוצאות ההליך מאידך, ישלם התובע הוצאות הנתבע בגין תביעה זו בסך סמלי של 2,500 ₪ סכום זה ישולם תוך 30 יום ממתן פסק הדין. לא ישולם במועד יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"א אב תשפ"א, 01 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

חתימה