24 אוקטובר 2019

לפני:

כב' השופט כאמל אבו קאעוד - סגן נשיא

החלטה

1. לפניי בקשת הנתבעים (המבקשים) להורות על עיכוב ביצוע הסדר פישור שנחתם בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין, עד להכרעה בהליך לביטולו (במסגרת פ"ה 16869-03-19).
2. המשיב הגיש כנגד המבקשים תביעה לתשלום זכויות שונות הנובעות לשיטתו מיחסי העבודה וסיומם. בכתב ההגנה לא הכחישו המבקשים קיומם של יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים, אולם טענו כי דין התביעה על כל מרכיביה להידחות. בישיבת פישור אשר התקיימה ביום 13.2.2019 נוהל משא ומתן שסופו בהסכם פשרה עליו חתמו הצדדים. לפי ההסכם, אשר ניתן לו תוקף של פסק דין ביום 17.2.2019, המבקשים ישלמו למשיב פיצויי פיטורים מוגדלים בסך 40,000 ש"ח.
3. ביום 7.3.2019 הגישו המבקשים תביעה לביטול פסק דין (פ"ה 16869-03-19) בשל טעות בכריתתו לשיטתם ובטענה כי הסדר הפישור נחתם על ידי המבקשת 1 כשהיא תחת לחץ ומבלי שהתגבשה דעתה. כמו כן, הגישו המבקשים את הבקשה כאן.
4. תשובת המשיב התבקשה והתקבלה ולפיה דין הבקשה להידחות משום שאין לעכב פסק דין כספי אלא אם הוצגו טעמים כבדי משקל המצדיקים את עיכובו; נוכח היות הבקשה נעדרת כל נימוק; משום שאין למבקשים עילה טובה לביטול פסק הדין, שעה שמדובר בפסק דין שנתן תוקף להסכם פשרה אשר התגבש בין צדדים מיוצגים במהלך הליך פישור בבית הדין, וממילא גם לא נטען מאום ביחס למאזן הנוחות והיכולת הכלכלית של התובע להשיב כספים ככל שהתביעה לביטול תתקבל.

דיון והכרעה

1. הלכה היא, כי בעל דין שזכה בתביעתו זכאי לממש את פרי זכייתו. עיכוב ביצוע פסק דין, חריג הוא, ובייחוד כאשר מדובר בעיכוב ביצוע פסק דין כספי ועל כן סעד כאמור יינתן בהתקיים שני תנאים מצטברים: ראשון, כי לתביעה סיכויים טובים להתקבל, ותנאי נוסף, עניינו מאזן הנוחות ולפיו אם תתקבל התביעה עשוי להיווצר קושי בהשבת המצב לקדמותו למול נזקו של הזוכה במתן עיכוב ביצוע ובמקרה של דחיית התביעה בסופו של דבר.
2. כמו כן, ייטה בית הדין שלא לעכב ביצועו של פסק דין המטיל חיוב כספי על המבקש, אלא אם כן יוכח כי המבקש לא יוכל לגבות את כספו אם יבוטל פסק הדין.
3. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, דעתי היא כי דין הבקשה להידחות.
4. יישום המבחנים אשר נקבעו לעניין זה:
5. סיכויי התביעה - מבלי לקבוע מסמרות בעניין זה, דומה שבשלב זה קשה לקבוע שסיכויי התביעה לביטולו טובים. מדובר בפסק דין שנתן תוקף לפשרה, אשר הושגה בין הצדדים במסגרת הליך פישור בבית הדין, עת היו שני הצדדים מיוצגים ונכונים להידבר וגיבשו ביניהם הסכמות.
6. מאזן הנוחות – אף שמדובר בתנאים מצטברים ומשנקבע כי לא עלה בידי הנתבעים לעמוד בתנאיו של התנאי הראשון, לכאורה אין צורך להכריע בתנאי זה. אולם, דעתי היא כי גם בתנאי זה לא עמדו המבקשים בבקשתם ועל כן גם בשל כך דין הבקשה דחייה. כאמור מאזן הנוחות מטיל על המבקשים את הנטל להוכיח כי לו תתקבל תביעתם לביטול פסק הדין ועובר לכך לא יעוכב הביצוע – עשוי להיווצר קושי רב להשיב את המצב לקדמותו, קרי: להשיב את הכספים אשר שילמו לתובע. המשמעות היא כי על המבקשים הנטל להוכיח כי מצבו הכלכלי של התובע הוא כזה אשר מעמיד בסיכון את השבת הכספים שיקבל במסגרת ההליך כאן, לו יבוטל. בכך לא רק שלא עמדו המבקשים בבקשתם, אלא שבקשתם נעדרת כל טענה באשר ליכולתו הכלכלית של המשיב להשיב כספים שיקבל.
7. כללם של דברים, ובשים לב שמדובר בפסק דין לעיכוב ביצוע חיוב כספי, המבקשים לא עמדו בנטל הנדרש מהם במסגרת בקשתם לעיכוב ביצוע פסק הדין.
8. לאור כל האמור, הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין - איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תש"פ, (24 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.