1. בפניי תביעה לשיפוי התובעת בתגמולי ביטוח ששילמה למבוטחת בגין נזקי אש, מכוח קיומו של כפל ביטוח.

התביעה נסמכת על הוראות סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח") הקובע כדלקמן:

"(א) בוטח נכס בפני סיכון אחד אצל יותר ממבטח אחד לתקופות חופפות, על המבוטח להודיע על כך למבטחים בכתב מיד לאחר שנעשה ביטוח הכפל או לאחר שנודע לו עליו.

(ב) בוטח נכס ביטוח כפל ועלה סך-כל סכומי הביטוח באופן בלתי סביר על שווי הנכס, רשאים המבוטח וכל אחד מהמבטחים, בכל עת בתקופת הביטוח, לדרוש הפחתת סכומי הביטוח עד לשווי הנכס בשעת הדרישה; נדרשה הפחתה זו, יפחתו סכומי הביטוח לפי היחס שביניהם, ובמקביל יפחתו גם דמי הביטוח מיום הדרישה.

(ג) בביטוח כפל אחראים המבטחים כלפי המבוטח יחד ולחוד לגבי סכום הביטוח החופף.

(ד) המבטחים ישאו בנטל החיוב בינם לבין עצמם לפי היחס שבין סכומי הביטוח."

העובדות

2. התובעת ביטחה בית עסק בשם "המאור העליון אירועים אלגריה בע"מ" (להלן: "מבוטחת התובעת") הפועל ברחוב חסן מלך מרוקו 12, קריית עקרון בפוליסת "עסקית פלוס". בין השאר רכשה מבוטחת התובעת פוליסת ביטוח מבנה בסכום של 15 מש"ח וכן פוליסת ביטוח תכולה בסכום של 3 מש"ח.

3. מבוטחת התובעת הנה שוכרת המבנה בו פועל העסק. המשכירה ובעלת הזכויות במבנה הנה חברת "מ.ג.ד. אופק השקעות בע"מ" (להלן: "מבוטחת הנתבעת"). המשכירה רכשה מהנתבעת פוליסת ביטוח מסוג "מנוביט". פוליסת הביטוח של מבוטחת הנתבעת כוללת ביטוח מבנה בלבד. גבול האחריות הכולל על פי הפוליסה 35 מש"ח.

4. מחוות דעת השמאי גלעד טלמור (שמכל – שמאות כללית לנזקי ביטוח) עולה כי מדובר במבנה מסחרי בן 2 קומות + מרתף בנוי בלוקים ובטון. ביום 13.11.2017 בשעה 22:30 או סמוך לכך התלקחה אש בארון החשמל המותקן בקומת המרתף של בית העסק.

5. בעקבות השריפה מונה חוקר שריפות, המהנדס אשר סלוצקי. בחוות דעתו תיאר החוקר את מערכת החשמל כדלקמן:

1. המתחם מוזן בחיבור מתח גבוה מחברת החשמל.

2. בחדר החשמל מותקן שנאי יבש בהספק של KVA1250.

3. השנאי מזין לוח מתח נמוך אשר מחולק לשדה הזנה למחסן ששייך לבעל המבנה ושדה הזנה לאולם האירועים.

4. שדה הזנה לאולם האירועים כולל מפסק ראשי בגודל 3*630A.

5. האולם מגובה במערכת החלפה חח"י גנרטור.

6. החוקר איתר את מוקד השריפה בחלק העליון של תא ההזנה לאולם האירועים, בו ממוקמים פסי הצבירה הראשיים. עוד קבע החוקר כי מקור ההתלקחות בכשל באחד המפסקים בלוח החשמל וכי ככל הנראה נגרמה השריפה בשל חדירת עצם זר / בעל חיים לחלק העליון של הלוח אשר גרמה לקצר ושריפה בחלק העליון של הלוח. השריפה גרמה לנזק בלוח החשמל ואביזרים נלווים בלבד. מערכת כיבוי אוטומטית המותקנת בלוח פרקה ומנעה את התפשטות השריפה בלוח החשמל.

טענות התובעת

7. לטענת התובעת, פוליסת ביטוח המבנה של הנתבעת מכסה נזקים שנגרמו לחלקים המחוברים למבנה דרך קבע (כגון תשתית חשמל וטלפון, דוד שמש, מערכת סולרית, דלתות, קירות, ארונות מטבח ואמבטיה וכלים סניטריים). לעניין זה מפנה התובעת לסעיפים 1.1-1.2 לפרק 2 לפוליסה המתייחסים למבנה בית העסק, וקובעים כדלקמן:

1.1 מקרה הביטוח: נזק פיזי לרכוש המבוטח כתוצאה מאירוע פתאומי ובלתי צפוי .

1.2 הרכוש המבוטח: מבנה אשר בבעלות המבוטח המשמש לצרכי עסקו.

עוד מפנה התובעת לכך שפוליסת הנתבעת הורחבה לכסות נזקי טבע, כולל רעידת אדמה, סערה וסופה, גשם ושבר ענן, שלג וברד ושיטפון למבנה בית העסק בלבד (אין כיסוי לתכולת בית העסק) ולכך ש"אירוע פתאומי ובלתי צפוי" כולל פריצת אש כתוצאה מקצר בלוח החשמל כפי שאירע.

8. טוענת התובעת כי היא זכאית להשתתפות במקרה של כפל ביטוח בהתאם להסדר הקבוע בסעיף 59 לחוק חוזה הביטוח. בהתאם לתנאי הפוליסה נשאה התובעת בתשלום דמי הנזק על פי דוח השמאי והתוספת לדו"ח בסך 58,666 ₪. לפיכך, טוענת התובעת, על הנתבעת לשלם לה סך של 41,066 בגין חלקה היחסי בכיסוי הביטוח של שתי הפוליסות.

טענות הנתבעת

9. לטענת הנתבעת אין בנסיבות העניין כפל ביטוח, שכן לא מדובר בפוליסות המכסות "סיכון אחד". טוענת הנתבעת כי פוליסת ביטוח המבנה שהוציאה התובעת למבוטחתה מכסה גם נזק לרכוש חברת החשמל וחברת בזק הנמצא במבנים וכן חלקו של המבוטח בחלקים המשותפים של המבנה. מכל מקום, היות והתובעת ביטחה גם את תכולת המבנה של מבוטחתה, מכוסה הנזק בפוליסה, גם אם לוח החשמל מהווה חלק מתכולת המבנה. לעומת זאת, הרכוש המבוטח בפוליסת הנתבעת הנו "מבנה/ים אשר בבעלות המבוטח ו/או בשימושו ו/או בשליטתו ו/או בחזקתו ו/או אשר הוא אחראי בגינו, המשמשים לצרכי עסקו של המבוטח, ונכללו בסכום הביטוח, בתנאי שלא הוחרגו במפורש". טוענת הנתבעת, אם כן, כי פוליסת ביטוח המבנה שהוציאה למבוטחתה אינה כוללת נזק לחלקים המחוברים דרך קבע למבנה.

10. הנתבעת מוסיפה כי ניתן למצוא חיזוק למסקנתה כי ביטוח המבנה אינו כולל נזק ללוח החשמל מעיון בהגדרת הרכוש המבוטח בפרק הנוגע לתכולת בית העסק, הכוללת: ציוד וקבועות מלאי המשמשים לצרכי עסקו של המבוטח, לרבות רכוש של רשויות ציבוריות כגון משרד התקשורת, חברת חשמל ורשות מקומית, הנמצא בחצרי בית העסק ומיועד לשימושו של המבוטח (חלק ג' – פרקי הכיסוי בפוליסה, פרק 1 – תכולת בית עסק, סעיף 1.2).

טוענת הנתבעת כי חלקים המחוברים דרך קבע למבנה כגון לוח החשמל, מהווים קבועות ונכללים בתכולת בית העסק כמשמעות המונח בפוליסה.

11. לא זו אף זו, סעיף 3.4 לפרק 1 המתייחס לתכולת בית העסק אף עוסק באופן ספציפי בנזק ללוחות חשמל וקובע כי:

"חרף האמור בסעיפים 2.13, 2.14 לסייגים לפרק 1 [העוסק בביטוח תכולה – ס.מ.] ובכפוף לאמור בסעיף זה להלן, הפוליסה מורחבת לכסות נזק ללוחות חשמל כתוצאה מ: מתח יתר, קצר, קשת חשמלית, התחממות עצמית ו/או אש הנובעת (במקור הנזק) מהם, שנגרמו מכל סיבה שהיא, כולל מברק."

יצוין כי סעיף 2.14 קובע סייג לאחריות המבטחת לפי פרק 1 (תכולת בית העסק) במקרה של אבדן או נזק למכונה ו/או מכשיר ו/או מתקן חשמלי או חלק שלהם מאש שפרצה בהם, שנגרמה כתוצאה מהדברים הבאים או על ידם: מתח יתר, עומס יתר, קצר, קשת חשמלית, התחממות עצמית שנגרמו מכל סיבה שהיא, כולל ברק, למעט עד כמה שמכוסה לפי הרחבת נזק ללוחות חשמל (הרחבה 3.4 להרחבות לפרק 1).

12. לחילופין ולמען הזהירות מוסיפה הנתבעת כי ככל שהפוליסה הייתה כוללת כיסוי לתכולת בית העסק לפי פרק 1 לפוליסה, הכיסוי לנזק ללוחות חשמל הוגבל לסכום של 200,000 ₪. דא עקא, מבוטח הנתבעת לא רכש ביטוח לתכולת בית העסק ולפיכך הנזק ללוח החשמל אינו מכוסה בפוליסה – ולפיכך אין לנו כפל ביטוח.

13. מוסיפה הנתבעת וטוענת כי התובעת הנה מבטחת המזיק ולפיכך אינה זכאית להשתתפות/שיפוי מהנתבעת, מבטחת הניזוק. בהקשר זה טוענת הנתבעת לא ניתן לחייב את מבטחת הניזוק בהשתתפות כלפי מבטחת המזיק מקום בו האחרונה שילמה את תגמולי הביטוח. בהקשר זה טוענת הנתבעת כי מבוטחת התובעת היא האחראית לאירוע הנזק מכוח היותה המחזיקה בבית העסק, מכוח הוראות הסכם השכירות המטילות על מבוטחת התובעת אחריות לתחזוקת מתקן החשמל ואחריות בגין כל נזק שנגרם למושכר, ובשים לב לכך שהסיבה לפרוץ השריפה הנה חדירת עצם זר/בעל חיים ללוח החשמל, כלומר רשלנות מבוטחת התובעת גרמה לפרוץ השריפה.

14. עוד מפנה הנתבעת להוראות סעיף 41 לפקודת הנזיקין, סעיף 24 לחוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971 וחוק השומרים, התשכ"ז-1967 ולנטל המוטל על מבוטחת התובעת, מכוח הוראות אלה, להוכיח כי הנזק נגרם שלא ברשלנותה.

15. הנתבעת מדגישה כי אין בכך שמתקן החשמל הותקן בבית העסק עובר לתפישת החזקה בו על-ידי מבוטחת התובעת, באשר הגורם לנזק אינו כשל או פגם במערכת החשמל אלא רשלנות מבוטחת התובעת.

16. עוד טוענת הנתבעת כי יש לדחות את טענת התובעת כי פוליסת המבנה הורחבה לכסות נזק ללוח החשמל במסגרת ההרחבות בעמ' 4 המתייחסות ללוחות פיקוד, בקרה ושנאים; תשתיות וכל הסיכונים (סעיפים 4, 8 ו-9). מכל מקום, אף לו היו הרחבות אלה מביאות למצב של כפל ביטוחי, סכום הביטוח שיש לקחת בחשבון בעת עריכת החלוקה בין המבטחות הנו סכום הביטוח עבור אותה הרחבה (ובענייננו 400,000, 1 מש"ח ו-500,000 ₪ בהתאמה).

17. לבסוף טוענת הנתבעת כי התובעת שילמה בתור מתנדבת ולפיכך אינה זכאית לשיפוי. בהקשר זה טוענת הנתבעת כי פוליסת התובעת מחריגה את האירוע מושא התביעה מגדר הפוליסה שכן בסעיף 1.9 לפרק סייגים כללים לפרק 1.1 ולפרק 1.2 בעמ' 13, נקבע כי הביטוח אינו מכסה אובדן או נזק שנגרמו במישרין או בעקיפין על-ידי אובדן או נזק למערכת החשמל של המבנה.

ההליך

18. בהחלטתי מיום 10.10.2018 הוריתי כי בשים לב לכך שהמחלוקת בתיק הנה משפטית בעיקרה, יודיעו הצדדים האם הם מבקשים לשמוע ראיות או שמא ניתן להכריע בתביעה על בסיס המסמכים שהוגשו וסיכומי טענות הצדדים.

19. משלא הוגשה התנגדות על-ידי מי מהצדדים, ובהתאם להחלטתי מיום 10.10.2018, הוריתי ביום 4.11.2018 על הגשת סיכומי הצדדים. ביום 8.11.2018 הוגשו סיכומי התובעת וביום 10.12.2018 הוגשו סיכומי הנתבעת.

20. בהחלטתי מיום 10.12.2018 הוריתי לצדדים להודיע עד יום 17.12.2018 האם הם מתנגדים כי פסק הדין יינתן לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984. עוד הוריתי כי אי מסירת הודעה תתפרש כהסכמה. לא הוגשה הודעה על-ידי מי מהצדדים.

דיון והכרעה

21. לאחר שעיינתי עיין היטב בהוראות הפוליסות, שקלתי את טענות ב"כ הצדדים ואת כלל נסיבות העניין, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 8,000 ₪. כן תשלם הנתבעת לתובעת שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪.

ניתן פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"ב טבת תשע"ט, 20 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.