בפניי בקשת הנתבעת להעמיד התובע לבדיקה חוזרת בפני מומחי בית המשפט שקבעו לתובע נכות צמיתה בגין התאונה, מקום שוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה כי לא נותרה נכות צמיתה.

1. התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 26.11.2013 בעת ששב מעבודתו, ובהתאם, הוכרה התאונה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) כ"תאונת עבודה".

2. בחודש אפריל 2019 נבדק התובע על ידי אורתופד ונוירולוג שמונו על ידי בית המשפט, ואלו חיוו דעתם כי נותרה לתובע נכות משוקללת בשיעור של 16%. האורתופד קבע לתובע 10% בגין הפרעה בתפקוד רגל שמאל כתוצאה מהתאונה, והנוירולוג קבע כי לתובע 10% נכות מתוכן 6.66% קשורים בתאונה.

3. שנה לאחר מכן, בחודש אפריל 2020, עמד התובע לבדיקה בפני וועדה רפואית של המל"ל אשר לא קבעה לתובע אחוזי נכות כלשהם, באף תחום רפואי, ומשכך, עותרת הנתבעת להעמדת התובע לבדיקה חוזרת על ידי שני המומחים. התובע מתנגד וטוען כי חוות הדעת שניתנו – סופיות וממילא אין להמציא למומחים את קביעות המל"ל.

4. אכן, לא ניתן להמציא למומחי בית המשפט את קביעות המל"ל כפי שנקבע ברע"א 8595/07 אהוד הר נוף נ' הפול חברה לביטוח בע"מ (19.11.07), ברם, שלילת בדיקה חוזרת על ידי המומחים- משמעותה הקמת מחסום בפני הנתבעת להוכחת עניין שברפואה (רע"א 1027/06 אדלשטיין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ (6.6.03). בפסיקה נקבע כי אם לאחר קבלת חוות דעתו של מומחה חלה התפתחות של ממש בנושא הרפואי, הופכת חוות דעתו להיות לא עדכנית ולא שלמה. במצב דברים זה יש להמציא למומחה כל מסמך רפואי, המותר להמצאתה שיש בו כדי ללמד על מצבו הרפואי של התובע בפרק הזמן המאוחר למועד מתן חוות הדעת. על המומחה לעיין במסמכים, ואם יש צורך בכך, לבדוק את הנפגע ולהשלים את חוות דעתו (רע"א 3906/95 אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (1995)). לא כל שינוי מצריך פנייה מחודשת למומחה, ויתכנו מצבים שבהם השינוי לא יצדיק פניה שכזו, ודי יהיה במשלוח שאלות הבהרה, או חקירת המומחה בבית המשפט במועד ההוכחות.

ברע"א 4142/96 ערן פרשטמן נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (1.6.97) אשרר בית המשפט העליון, את החלטת בית המשפט המחוזי (ת"א) בבר"ע 15152/95 (מחוזי ת"א) ערן פרשטמן נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם) בו נקבע כי: "כששני גורמים אובייקטיבים קובעים נכויות ששתיהן ספציפיות לאירוע נשוא התביעה, והפער ביניהן משמעותי, יש להותיר לשופט שיקול דעת להתיר בדיקה נוספת או לאסור אותה בהתאם לנסיבות שלפניו".

5. דרך כלל לא נעתר בית המשפט לבקשות לבדיקה חוזרת. אך בענייננו, מדובר בפערים גדולים בין שני גופים אובייקטיביים. המל"ל לא קבע שום נכות שהיא בעוד מומחי בית המשפט קבעו, איש איש בתחומו, נכות צמיתה. הפער בין העדר נכות בכלל, לנכות בגובה 16% היא משמעותית ויש בה כדי לקבוע פיצוי בגין נזקים עתידיים, שככל שאין נכות לא ייפסקו. דחיית הבקשה תפגע בזכויות הנתבעת ולמעשה לא תאפשר לה להוכיח טענותיה שברפואה, במיוחד שלא הוצגו מסמכים רפואיים עדכניים שיכולים להוות תחליף לבדיקה (וראה בעניין זה ע"א 1401/94 נדלר נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (24.3.95). מקום ששני המומחים קבעו נכות, יש מקום להורות על בדיקה חוזרת על ידי שניהם.

6. על התובע לתאם מועד בדיקה חדש והנתבעת תישא בשכר טרחת המומחים.

התיק יועבר לעיוני למעקב בעוד 45 יום.

ניתנה היום, כ"ז כסלו תשפ"א, 13 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.