ביום 13/12/2018 ניתן פס"ד בהעדר הגנה כנגד המבקש.

ביום 29/03/2019 הגיש הוא בקשה לביטול פסה"ד ולעיכוב כל הליכי ההוצל"פ שנפתחו לביצועו.

בהחלטה הנ"ל נקבע גם, כי בכוחו של המבקש לגרום לעיכוב הליכי הוצאה לפועל, אם יפקיד עירבון בתיק ההוצאה לפועל, אולם עד היום לא מצאתי, כי כך נעשה ומכל מקום לא הודע על כך.

בקשת המבקש נסמכת בתצהירו ובו מצהיר הוא, כי רכש בעבר מהמשיבה מוצרים ושילם תמורתם ומכאן אינו חייב לה דבר.

עוד מוצהר, כי מענו אינו ברח' מיכלין בירושלים ומעולם לא קיבל מכתב התראה או את כתב התביעה.

תגובת התובעת נסמכת בתצהירו של המוסר ובאישור המסירה המעידים על מסירת כתב התביעה והזמנה לדין ביום 15/10/2018 וכן מצוין שם, כי הנמען סירב לחתום.

התגובה מציינת גם, כי פסה"ד ניתן ביום 13/12/2018, הוגש לביצוע בתיק הוצל"פ ביום 16/1/2019, כאשר האזהרה מתיק ההוצל"פ נמסרה לנתבע יום 21/1/2019 ולכן המועד האחרון להגשת בקשה לביטול פס"ד חלף ביום 20/2/2019.

חודש ומעלה לאחר חלוף המועד, הוגשה הבקשה לביטול פס"ד מבלי שהתבקשה ארכה להגשתה.

עוד מציינת התשובה, כי בסעיף 4 לבקשה טוען הנתבע, כי נודע לו אודות פסה"ד באמצעות פקיד הבנק שהודיע לו על הטלת עיקול אך אינו מפרט מתי היה זה, ומדוע איחר בהגשת הבקשה.

אין לטענה זו ביטוי כלשהו בתצהיר המבקש.

גם בבקשה הנוכחית, לא טרח המבקש לציין את מענו העדכני בד בבד עם טענה, כי המסירה לא הייתה במענו.

הנתבע אינו מפרט בבקשתו מתי שילם וכמה שילם אלא מסתפק בקביעה, כי אינו חייב לתובעת.

ב"כ הנתבע צפה בהחלטתי מיום 29/4/2019 באתר נט המשפט, ביום המחרת, ומכל מקום, ביכר שלא להשיב לתגובה.

בחנתי את הכתבים ודומני, כי דין הבקשה להידחות:

אין כל מקום לביטול פסה"ד מחובת הצדק, שכן לא עלה בידי המבקש להראות ולו בראשית ראייה כי המסירה של כתב התביעה והזמנה לדין יושמו שלא כהלכה.

לבד מטענה כללית בעלמא, לפיה, כתובתו אינה במקום בו בוצעה המסירה, נמנע המבקש ממתן מען אחר כלשהו.

המסירה אפוא הייתה כדין.

באשר לביטול עפ"י שיקול דעת, דעתי כדעת התובעת, היינו, כי אין די בקביעה לפיה אין המבקש חייב דבר, אלא יש להראות מה קנה, מתי קנה וכמה שילם בעבור זאת על מנת לשכנע כי אין חוב בנמצא.

לצד כל אלה יאמר, כי המבקש לא ביקש הארכת מועד להגשת בקשתו, באשר עפ"י העובדות העולות ממנה הוגשה היא בחלוף למעלה מ-30 יום, לאחר המועד הקבוע בתקנות, אף זו סיבה לדחותה.

המבקש יישא בהוצאות המשיבה לשכ"ט עו"ד בגין העיסוק הנוסף שנכפה עליה, בסך 1,000.00 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ט, 14 יולי 2019, בהעדר הצדדים.