1. תאונה בין שתי מכוניות אירעה ביום 21.2.2018, בנתיבי איילון שבתל אביב-יפו, סמוך ליציאה לדרך השלום לכיוון צפון. כל אחד מהצדדים הניח את האחריות לה לפתחו של האחר. לפי מלואו של חומר-הראיות אשר הוצג לבית-המשפט, ועם שמיעתה באולם-הדיונים של הנהגת בכלי-הרכב שביטחה התובעת, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה.

2. עדותה של נהגת זו, גב' ורד קדר, הייתה עקבית ומפורטת (פרוטוקול, מעמ' 5, ש' 7 ואילך). העדות הייתה כנה והותירה בי רושם של דברים מהימנים. היא עלתה בקנה אחד, כמו מלה-במלה עם דברים, שכתבה נהגת זו קודם למועד-הגשתה של התביעה (ת/1). לפי הגרסה העובדתית שהציגה העדה לבית-המשפט, בעת נסיעתה בכביש ולאחר שהחלה לעבור, כדין, לנתיב הפנוי שמשמאלה, סטתה משאית, נהוגה בידי נתבע 1, בחוסר-זהירות ושלא כדין לאותו נתיב מזה אשר משמאלו, התעלמה ממכוניתה של גב' קדר ופגעה בה בחלקה האחורי.

3. גרסתה של עדה זו לא נסתרה, במאום, בחקירתה הנגדית. נהג-המשאית, הוא נתבע 1, לא יכֹל להשמיע גרסה עובדתית חלופית והיה זה מן הטעם הפשוט, שנתבע זה לא נכח בדיון. מטעמים, שפורטו בהחלטותי הקודמות מיום 28.4.2019 ומהיום, לא מצאתי צידוק לדחייתו של הדיון על אף היעדרו של נתבע זה. נחה דעתי כי שהות ממושכת עמדה, כל צורכה, להבטחת התייצבותו ולחלופין לעתירה לדחייתו של הדיון שלא בערבו ממש, תוך פגיעה ממשית במשאב השיפוטי והוא זמנו של הציבור וזמנם של בעלי-דין אחרים אשר ממתינים ליומם. דבר זה לא נעשה ואין לנתבעים להלין בנדון על איש זולת עצמם. הנתבע לא העיד, אפוא; ממילא הוא לא נחקר בחקירה נגדית וממילא הוא לא הציג לבית-המשפט שום גרסה עובדתית, שיש בה לסתור את גרסתה של גב' קדר.

4. עדותה של הנהגת בכלי-הרכב שביטחה התובעת נותרה, אפוא, לפניו של בית-המשפט עדות יחידה אשר בכוחה להטיל אור על עובדותיו של המקרה. שלא כעמדתם של הנתבעים, אינני סבור כי תמונות, שהציגו אלה וצולמו במקום-התאונה לאחר שהתרחשה, מעידות כי הצדק עמם. הנשקף בתמונות אלו איננו סותר את גרסתה של העדה. העובדה כי המשאית נראית בתצלומים כשהיא מצויה כבר בתוך הנתיב שאליו סטתה, מקבילה לסימונים שעל הכביש, אין בכוחה להראות כי נהגהּ לא סטה מנתיבו קודם שנכנס אל הנתיב ההוא. הסברה של גב' קדר כי "צפרתי ונסעתי כמה שיותר מהר לתוך הנתיב החדש כדי להספיק לעבור" מתיישב, בהחלט, עם המראה של מכוניתה באותן תמונות.

5. נזקיה של חברת-הביטוח, התובעת, הוכחו כל צורכם בחוות-דעתו של שמאי מומחה אשר הצד השני לא ביקש לחקור וממילא לא סתר את ממצאיו.

6. התביעה מתקבלת. בתוך 15 ימים מיום, שקיבלו לידיהם פסק-דין זה, ישלמו הנתבעים, יחד ולחוד, לתובעת, סך של 8,408 ש"ח בגין עילות-התביעה; עוד סך של 1,000 ש"ח להוצאות-המשפט ועוד סך, כולל מע"מ, של 1,475 ש"ח לשכר-טרחה של עורכי-דין. איחור בתשלום יוסיף הפרשי-הצמדה ורבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מיום-החיוב ועד למועד-התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ד בניסן התשע"ט, 29 באפריל 2019, שלא במעמד-הצדדים.