ב"כ הנתבעים עו"ד אריה ימין

1. בפני תביעה כספית על סך של 8,859 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע, עקב תאונת דרכים שאירעה ביום 17.02.2016, ברחוב הארגמן בסמוך לכביש העוקף באילת .

טענות הצדדים

1. לטענת התובעת, בתאריך 17.02.2016 באילת, עת היה רכב התובעת במהלך עקיפת המשאית הפוגעת ובמקביל אליה, כשזו הייתה במצב של עצירה מוחלטת, החלה לפתע המשאית הפוגעת בנסיעה לאחור וגרמה בכך להתנגשות הרכבים.
2. הנתבע טוען, כי בתאריך 17.02.2016 עת עמד רכב הנתבעות בזווית חדה שבה כמעט כל הנתיב חסום, כאשר ברצונו להרים מכולה שעומדת על המדרכה, לפתע רכב התובעת עקף את רכב הנתבעות בחוסר זהירות ובמרווח צר מאוד ופגע ברכב הנתבעות.

השאלה בפניי על מי מוטל האחריות בגין התרחשות התאונה.

דיון והכרעה

1. על פי עדות נהגת התובעת המרווח בזמן העקיפה לא היה צר, מדובר על כביש עם שני נתיבים לכל כיוון (עמוד 1 שורות 15-17 לפרוטוקול):

"ש. הנהג השני אמר כי הוא עבר במרווח הצר והיתה פגיעה. התייחסי.

ת. קודם כל המרווח לא היה צר הוא התחיל להיות צר כאשר עברתי. הוא פגע בי מאחור ואני לא פגעתי מקדימה.".

1. התובעת טוענת כי המשאית זזה בזמן שהתובעת מבצעת את העקיפה, אך לא זוכרת אם קדימה או אחורה (עמוד 2 שורות 3-4 לפרוטוקול).
2. כמו כן, על פי עדות הנתבע "כאשר אני מסתכל אחורית אני לא יכול להסתכל אחורה וקדימה. חזרתי אחורה ראיתי את הוו לא מחובר ללולאה." (עמוד 3 שורות 3-4 לפרוטוקול), בהמשך בחקירתו אמר הנתבע (עמוד 3 שורות 15-18 לפרוטוקול):

"ש. תוך כדי תנועה שלך היתה תאונה.

ת. כן.

ש. נסעת לאחור ופגעת ברכב?

ת. לא נסעתי לאחור."

1. בנוסף בחקירה הנגדית של הנתבע עולה כי על גבי טופס ההודעה יש מחיקה של טיפקס ולעניין זה משיב הנתבע כי אינו מכיר את מחיקת הטיפקס (עמוד 3 שורות 26-32 לפרוטוקול):

"ת. אני לא יודע על הטיפקס. אולי זה נעשה לאחר שיצאתי מהמשרד והגשתי את הטופס. אני לא יודע מה עשו עם הטופס לאחר שיצאתי. אני לא יכול לפגוע מנסיעה אחורה רק מיציאה קדימה.

ש. אם היא נכנסה במעבר הצר ופגעה בך.

ת. היא לא פגעה בי אלא אני פגעתי בה כי הייתי בהעמסת מכולה. אני לא יודע מה מחקו בטופס, נסעתי אחורה כי המכולה היתה מאחורי. אני לא מנעתי ממנה להתקשר למשטרה ולא שמעתי על המשטרה באותו זמן."

1. לאור האמור מכלול הראיות והעדויות, מקבל אני את טענת התובעת כי הנתבע התנגש ברכבה בעת עקפה אותו. כמו כן, הנתבע העיד כי הוא פגע ברכב התובעת אך לא על ידי נסיעה לאחור אלא על ידי נסיעה קדימה. אני סבור כי המרווח לא היה צר, כי ללא תזוזה של הנתבע התובעת הייתה מסיימת את העקיפה ללא פגיעה והמרווח היה מספיק. היה ניסיון להעלים פרטים בטופס ההודעה של הנתבע על ידי מחיקה בטיפקס, מחיקה אשר פועלת לרעת הנתבע כי חזקה שהדבר נעשה לשם העלמת פרט מהותי אשר עלול להשפיע על החלטת האשם בתאונה. כמו כן התובעת מעידה כי המשאית לא זזה בזמן תחילת העקיפה, ורק במהלך העקיפה המשאית זזה ופגעה בה. מכאן אילו הנתבע היה מביט קדימה טרם תחילת הנסיעה היה מבחין התובעת ומונע את התאונה.
2. בחקירת התובעת עלה כי רכב התובעת נבדק לאחר תשעה חודשים, הפסיקה קבעה בעניין זה:

"שיהוי בין מועד התאונה לבין מועד בדיקת הרכב על ידי שמאי עשוי להכהות את חדות הקשר בין התאונה לנזקים. בדיקת הנזקים על ידי שמאי צריכה להתבצע תוך זמן סביר לאחר קרות התאונה. אמנם, אין נוקשים בעניין זה, וגם בדיקה שתתבצע אחרי חודשים אחדים יכולה להיחשב כבדיקה שבוצעה תוך זמן סביר. יחד עם זאת, ככל שהשיהוי הוא גדול יותר כך נתקשה לקבוע נחרצות כי הנזק הנטען נגרם כתוצאה מאותה תאונה, הכל תלוי נסיבות ועניין." תאמ (ת"א) 10437-08-13 ש. שלמה רכב בע"מ נ' מיכאל שטרן.

1. אומנם חוות דעת השמאי היא בשיהוי של תשעה חודשים, אך יחד עם זאת התובעת הציגה תמונות של הנזק מזמן התאונה ואז תמונות השמאי שצולמו לאחר תשעה חודשים ואפשר להבחין כי אכן הנזקים זהים, ולכן שיהוי זה אינו מנתק את הקשר בין הנזקים לתאונה.

סוף דבר

דין התביעה להתקבל. הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 8,859 ₪, אגרת בית משפט כפי ששולמה, שכר עדה בסך 350 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪.

המזכירות תחייב את המחצית השניה של האגרה.

ניתן היום, ט"ו אלול תשע"ט, 15 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.