פתח דבר

1. לפני תביעה נזקית על סך 13,556 ₪. בגין נזק שנגרם לרכב התובעת, בתאונת דרכים מיום 02/11/2017. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר.
2. מדובר בתאונת דרכים שהתרחשה בראשון לציון. אין חולק כי אירעה התאונה אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה.

הצדדים

1. כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת").
2. מועדי ג'וני (להלן: "נתבע 1/נהג המשאית"), אטלנטיס שווק דלקים בע"מ (להלן: "בעלת המשאית/נתבעת 2") וקש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח (2010) בע"מ (להלן: "חברת הביטוח/נתבעת 3").

טענות התובעת בתמצית

1. התובעת טוענת כי בתאריך 02/11/2017 או בסמוך לה, בראשון לציון, הרכב של נהג המשאית סטה מנתיב נסיעתו בחוסר תשומת לב ו/או בחוסר זהירות ו/או החל לבצע פניית פרסה מן הנתיב הימני, וכתוצאה מכך פגע ברכב הנפגע עת זה נסע בנתיבו כדין.
2. כתוצאה מכך נגרם נזק לרכב המבוטח, אשר הוערך על ידי שמאי מוסמך בסכום של 14,241 ₪.
3. התובעת תטען כי היא או המבוטח אינם יודעים, ולא הייתה להם אפשרות לדעת את הנסיבות שגרמו לתאונה, והנזק שנגרם לרכב המבוטח נגרם לו ע"י נהג המשאית. כאשר לו הייתה השליטה על הרכב הפוגע בזמן אירוע התאונה, וכי מצב אירוע התאונה כמתואר לעיל מתיישב יותר עם רשלנותו ו/או חוסר זהירותו של נהג המשאית.
4. התובעת טוענת, כי הנזק שנגרם לרכב הוא תוצאה ממעשיו ו/או מחדליו הרשלניים ו/או הבלתי זהירים של נהג המשאית, לאור הסיבות: נהג ברשלנות ו/או בקלות דעת ו/או חוסר זהירות ו/או לא שם לב כלל למתרחש בדרך ו/או נהג במהירות מופרזת ו/או התנהג בצורה המסכנת משתמשים אחריפ בדרך ו/או לא נקט אמצעי זהירת סבירים למנוע את קרות התאונה בהתחשב בעובדה כי סטה מנתיב נסיעתו בחוסר תשומת לב ובניגוד לכללי התנועה והתעבורה ו/או לא בלם בזמן. וכי נהג המשאית לא נהג כפי שנהג סביר וזהיר היה נוהג בנסיבות המקרה.
5. לחלופין טוענת התובעת, כי מעשיו של נהג המשאית מהווים הפרת חובה חקוקה כלפיה, על פי פקודת התעבורה ותקנותיה.
6. בטופס דיווח לתאונה אשר מילא נהג הרכב בתאריך 05/11/2017, "ציין נהג הרכב כי ברמזור, בפניה שמאלה לרחוב הרצל לכיוון ראשון לציון, הגעתי לנתיב השמאלי כשהרמזור ירוק. בנתיב הימני אלי- גם הוא לפניה שמאלה, היתה משאית. שנינו ביצענו פניה שמאלה לרחוב הרצל והמשאית החלה פתאום לבצע פניית פרסה לרחוב תשח. המשאית ביצעה פניית פרסה מהנתיב הימני, כשאני בנתיב השמאלי, ובכך חסמה לי את הנתיב תוך כדי פניה, הספקתי לבלום לחלוטין בזמן. כתוצאה מכך הצד הימני קדמי- כנף, פגוש ופנס נשברו".
7. אשר על כן מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעים לשלם, ביחד או לחוד לתובעת סך של 13,556 ₪.

טענות הנתבעים בתמצית

1. הנתבעים טוענים כי, בתאריך 02/11/2017 עת נסע רכב הנתבעים באיטיות בנתיב הימני בפניה שמאלה. כאשר לפתע, נהג התובעת אשר נסע משמאל לרכב הנתבעים במהלך הפניה שמאלה, וסטה אל נתיב נסיעת רכב הנתבעים וגרם באשמתו לקרות התאונה.
2. הנתבעים טוענים, כי פרטי הרשלנות הנטענים חסרי כל בסיס עובדתי ועיגון משפטי. בנוסף טוענים כי נהג המשאית לא הפר את חוקי התעבורה ואף לא התרשל. ולאור סעיף 74(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ומשלא ציינה התובעת אילו הוראות מחוקי התעבורה ותקנותיה הפר נהג המשאית, יש למחוק טענות אלו מכתב התביעה.
3. בטופס הדיווח על התאונה, אשר מילא נהג המשאית בתאריך 16/01/2018 ציין נהג המשאית כי הרכב אשם, "לקח פניה לא כמו שצריך", כמו כן ציין בעדים למקרה את מנהל החברה גואטה אבי.
4. אשר על כן, מתבקש בית המשפט לדחות את התובענה כנגד הנתבעים, ולחייב את התובעות בתשלום הוצאות המשפט, שכר טרחת פרקליטי הנתבעים, בצירוף מע"מ כדין.

דיון והכרעה

1. ביום 16/07/2019 התקיים דיון, בו העידו נהג רכב התובעת ונהג המשאית.
2. הצדדים הציגו גרסות שונות לנסיבות התרחשות התאונה.
3. עדות מר איתמר צבי סין-הרשקו (להלן: "נהג הרכב"): "נסעתי בשדרת תשח ויש פניה שמאלה להרצל, הגעתי לרמזור שהיה אדום, האטתי ואז התחלף לירוק והתחלתי פניה שמאלה. יש שני נתיבים שמאלה, המשאית התחילה בפניה לפני שהגעתי לצומת וכשאני נכנסתי ראיתי את המשאית עושה פרסה, בלמתי הכי מהר שיכולתי וזה לא הספיק ונכנסתי בגלגל המשאית. המשאית החליטה לעשות פניית פרסה מהנתיב הימני בלי להתריע.".
4. נהג הרכב טוען בחקירתו, כי ישב מישהו ליד נהג המשאית שאמר שהוא הבעלים של המשאית, ורצה לשלם במקום ולבסוף לא הסכים היות והחליט לקחת את הרכב למוסך שלי.
5. נהג הרכב טוען בחקירתו, כי הוא האט לפני הצומת, והיות ונהג המשאית סטה בפתאומיות כעשר מטרים לפני המשאית, לא הייתה לו ברירה ולכן פגע בגלגל.
6. בנוסף נהג הרכב טוען בחקירתו, כי ראשית היה צמוד לחלק השמאלי של הנתיב, ושנית הבחור שהיה ליד הנהג התווכח איתו, ונהג הרכב שאל אותו "למה אתה עושה פרסה מהנתיב הימני?" והוא ענה "ברור שאני יכול לעשות כי אני משאית".
7. נהג המשאית, נתבע 1: "הגעתי לצומת המשאית, היה רמזור אדום, עצרתי והסתכלתי וראיתי את הרכב השני. הרמזור התחלף ואני אמור לצאת ולפנות שמאלה ופתאום ראיתי אותו נכנס בגלגל של המשאית. אני הייתי ביום הראשון של חפיפה בעבודה וא זוכר, אחרי חודשיים עזבתי".
8. נהג המשאית בחקירתו מציין, כי אינו זוכר את המקום אך כן זוכר שזה היה באזור. מציין כי עשה פרסה כדי לעמוד ולתת פרטים, כי בעל הבית אמר לו ומציין כי זוכר שהפניה ייתה שמאלה. כמו כן טוען נהג המשאית כי יש שני נתיבים שמאלה, ושנהג המשאית עמד בנתיב שלו לפנות שמאלה ועם תחילת הפניה שמאלה רכב התובעת יצא ועבר אותו ולא עשה את הפניה נכון.
9. בחקירתו הוסיף נהג המשאית וציין כי בעל הבית, אבי, היה איתו בחפיפה ואינו נמצא בדיון היום. בנוסף נשאל לגבי סכום השתתפות העצמית של המשאית וענה 6,000 ₪, ושאינו זוכר מי צריך לשלם.
10. נהג המשאית בחקירתו נשאל, האם ראה באיזה שלב שהרכב השני סוטה לכיוון שלו, וענה כי ראה אותו מאחוריו שומר מרחק, כשיצא הסתכל במראות ובמהלך הפניה הרכב נכנס בגלגל שלו. הוסיף ואמר "ברמזור האדום היה אחרי המשאית, אחרי הרמזור היה רכב לפניו שעבר והוא לא עבר ונכנס במשאית". נהג המשאית נשאל "למה השני לא עבר?", ענה נהג המשאית "כבר אז עשיתי פרסה".
11. לאחר ששמעתי את העדים ובחנתי את העדויות, אין גרסה עדיפה עליי מבין הגרסאות שנשמעו. יחד עם זאת קיימת סתירה בין העדויות בעניין ביצוע הפרסה. נהג הרכב טוען בעדותו וחקירתו כי נהג המשאית ביצע פנית פרסה, בעוד שנהג המשאית בעדותו טוען כי ביצע פניה שמאלה, אך בחקירתו אומר כי אכן ביצע פנית פרסה.
12. אין חולקין על כך שהמשאית הייתה בנתיב הימני אשר פונה שמאלה, ורכב התובעת היה בנתיב השמאלי שפונה שמאלה. כאשר המחלוקת הינה לגבי האם הרכב סטה שמאלה או שהמשאית ביצעה פנית פרסה.
13. בנוסף, לפי התמונות שהוצגו לבית המשפט, ניתן להבין כי רכב התובעת אכן היה בנתיבו שלו בזמן הפניה שמאלה.
14. עניין חשוב נוסף שיש לציין, כי נהג הרכב מילא את טופס התאונה בפירוט ולאחר שלושה ימים ממועד קרות התאונה, לעומת נהג המשאית אשר מילא את טופס הדיווח רק בתאריך 16/01/2018 כחודשיים וחצי לאחר קרות התאונה.
15. חובה לציין גם כי לפי טענות הצדדים, וכפי שציין נהג המשאית בטופס הדיווח על התאונה, מנהל החברה בשם אבי, היה עד לתאונה. השאלה החשובה היא מדוע הנתבעת לא הביאה אותו להעיד?
16. בפסיקה נקבע עניין של אי הבאת עד רלבנטי:

כלל ידוע הוא, כי אי הבאתו של עד רלבנטי יוצרת הנחה (הניתנת לסתירה) כי אילו הושמע העד היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב והסיבה לאי הבאתו היא החשש של בעל הדין מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד. בכך ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה (ראו: יעקב קדמי על הראיות (חלק שלישי, 2003) 1649-1659 והאסמכתאות שם). עד נחשב רלבנטי לגרסת בעל דין מקום בו קיימת ציפייה הגיונית ומתבקשת בנסיבות המקרה כי בעל הדין ישמיע את העד המסוים לשם גילוי האמת וחקר העובדות כפי שאותו בעל-דין טוען להן (ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 659 (1991)).

1. לאור טענות נהג הרכב, כי נהג המשאית ביצע פנית פרסה מהנתיב הימני, כמו כן בחקירתו של נהג המשאית ציין כי הרכב השני, קרי רכב התובעת, לא עבר ונכנס במשאית היות ובאותו רגע כבר התחיל לבצע פנית פרסה. היה עד נוסף מצד הנתבעים שהיה יכול להעיד לטובתו, אך היות והנתבעים נמנעו מלהביאו, הם נכנסים תחת הכלל כי אילו הושמעו העד היה בכך לתמוך בגרסת היריב. ובנוסף, הנתבעים לא פעלו לסתירת הנחה זו.

סוף דבר:

1. לאור האמור לעיל, אני מקבל את גרסת התובעת ודוחה את גרסת הנתבעים.
2. אשר על כן על הנתבעים לשלם לתובעת סך של 13,556 ₪, שכר העדים כפי שנפסק, אגרת בית משפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בשיעור 17.55%.
3. הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"א תמוז תשע"ט, 24 יולי 2019, בהעדר הצדדים.