תא"מ 57459-06-18

1. לפניי שתי תביעות שיבוב, בסדר דין מהיר, שאוחדו: הראשונה, תא"מ 12220-04-18 (להלן: "התביעה הראשונה"), והשנייה, תא"מ 57459-06-18 (להלן: "התביעה השנייה"). עניינן של התביעות הוא בחיוב הנתבעים בפיצוי כספי בגין ההפסדים שנגמרו לתובעים בגין נזקי רכוש לרכבים על רקע תאונת דרכים.

תאונת הדרכים אירעה ביום 10.12.2016 בין כלי רכב, מ"ר 64-513-31 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת בתביעה השנייה שנטען כי היה הרכב הראשון בשיירת הרכבים המעורבים בתאונה (להלן: "רכב כלל"), לבין כלי רכב, מ"ר 94-542-12 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת 1 בתביעה הראשונה היא גם הנתבעת 2 בתביעה השנייה, ונהוג בידי התובע 2 בתביעה הראשונה ובבעלותו הוא גם הנתבע 1 בתביעה השנייה, ונטען כי רכב זה היה הרכב השני בשיירת הרכבים המעורבים בתאונה (להלן: "רכב ישיר"), ולבין כלי רכב, מ"ר 63-034-53 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 בתביעה הראשונה ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בתביעה הראשונה ושכור בידי הנתבע 3 בתביעה השנייה (להלן: "רכב מנורה").

למעשה, מדובר ב"תאונת שרשרת" שבה היו מעורבים שלושה כלי רכב (ולהלן: "התאונה").

2. המחלוקת שעלתה על פי כתבי טענות הצדדים הייתה בשאלת האחריות לקרות התאונה, בשאלת הנזק הנטען שנגרם לתובעים בשתי התביעות ובשאלת הכיסוי הביטוחי ביחס לתביעה הראשונה.

3. נערכו מספר דיונים שבמסגרתם הוצגו ראיות הצדדים, והעידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה ויוסף אבן (הנתבע 3 בתביעה השנייה) אשר טען כי כל זיקתו לתאונה היא בשל היותו משלם דמי השכירות עבור רכב ההשכרה הוא רכב מנורה והוא מעולם לא עשה שימוש ברכב מנורה, חיזוק לכך עולה מכך שבתביעה הראשונה נטען כי מי שנהג ברכב מנורה במועד התאונה הוא אדם בשם "דביר כהן" (הנתבע 1 בתביעה הראשונה).

4. בתום הדיון מיום 18.06.2020, ולאחר שהעלו את טיעוניהם, הגיעו הצדדים להסדר, לפיו בית המשפט יעיין במכלול החומר שהונח בפניו וייתן את הכרעתו בשני התיקים המאוחדים. כמו כן, הסמיכו הצדדים את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5. על יסוד כל החומר המונח לפניי, ובכלל זה: כתבי טענות הצדדים; טופסי ההודעות בדבר התאונה; תמונות הנזק; חוות דעת שמאים; הקלטת השיחה שהתקיימה בין נהג רכב כלל לנהג רכב ישיר; טיעוני הצדדים בכל אחד ואחד מהדיונים; גרסתו של הנתבע 3 בתביעה השנייה; עיון בפרוטוקולי התביעה הראשונה ותעודת עובד ציבור שהוגשה על ידי ב"כ הנתבעת 2 בתביעה הראשונה בהתאם לצו שניתן ביום 07.10.2019 בתביעה הראשונה. ולאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי מלוא האחריות לקרות התאונה חל על נהג הרכב השלישי בשיירה קרי נהג רכב מנורה, ומשום כך דין שתי התביעות להתקבל כנגד מבטחת רכב מנורה, כאשר התביעה השנייה כנגד הנתבעים 1 – 3 להידחות.

אבהיר כי הואיל ושתי התביעות עוסקות באותו אירוע תאונתי במסגרתו ניזוקו מספר כלי רכב, כאמור לעיל, והואיל ובדיון מיום 18.06.2020 הייתה הסכמה בין ב"כ הצדדים בנוגע לאחריות לקרות התאונה המוטלת על נהג רכב מנורה, מה גם שמחומר הראיות עולה כי האחריות מוטלת במלואה על נהג רכב מנורה, ועל מנת שלא לסרבל את ההליך שלא לצורך, אני מורה כי בין התובעת בתביעה השנייה (כלל חברה לביטוח בע"מ) לבין הנתבעת 2 בתביעה הראשונה (מנורה מבטחים ביטוח בע"מ) ישנה יריבות ישירה, באופן שהנתבעת 2 בתביעה הראשונה תשלם את הפסדי התובעת בתביעה השנייה בגין התאונה.

אשר לראש הנזק בדבר "הפסד הנחת היעדר תביעות" בתביעה הראשונה אומר כי מדובר בהפסד עתידי שטרם התגבש. הנתבעת 2 בתביעה הראשונה תישא בהפסד זה של התובע 2 בתביעה הראשונה כנגד הצגת אישור על הפסד בפועל, לגבי כל אחת משלוש שנות ביטוח שבהן צפוי להיות ייקור של הפרמיה בגין הפסד הנחת היעדר תביעות.

התביעה הראשונה

6. הנתבעת 2 תשלם לתובעים את הסכומים הבאים:

6.1. סכום התביעה, בסך של 20,868 ₪, בתוספת אגרת בית המשפט כפי ששולמה ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.2. שכ"ט עו"ד בשיעור 17.55% מהסכום המוצמד שנפסק.

6.3. שכר העד כפי שנפסק בדיון מיום 09.07.2019.

התביעה השנייה

7. הנתבעת 2 בתביעה הראשונה תשלם לתובעת בתביעה השנייה את הסכומים הבאים:

7.1. סכום התביעה, בסך של 9,062 ₪, בתוספת אגרת בית המשפט כפי ששולמה ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

7.2. שכ"ט עו"ד בסך של 1,800 ₪.

7.3. שכר העד כפי שנפסק בדיון מיום 09.07.2019.

8. הסכומים המנויים בסעיפים 6 – 7 לעיל ישולמו תוך 30 יום.

9. הואיל והצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה ניתן בזה פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט לגבי שתי התביעות, וככל שזו שולמה היא תושב למשלם.

10. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את שני התיקים שבכותרת.

ניתן היום, א' תמוז תש"פ, 23 יוני 2020, בהעדר הצדדים.