1. בפניי ערעור על החלטת כב' הרשמת תמר בר-אשר מיום 17.6.18 ברע"א 37950-05-18, בה נדחתה בקשת המערער להפחתת סכום העירבון.
2. המערער הגיש בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בירושלים, אשר במסגרתה נדחתה בקשתו למחיקת תצהירים שהוגשו על ידי המשיבים. העירבון הועמד על ידי המזכירה הראשית על סך של 10,000 ₪. המערער הגיש בקשה להפחתת סכום העירבון כך שלא יעלה על סך של 2,500 ₪. הבקשה נדחתה משני טעמים. האחד, המערער לא הראה כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו הפקדה של סכום העירבון שנקבע. השני, סיכויי בקשת רשות הערעור להתקבל נמוכים מאוד.
3. לטענת המערער, סכום העירבון שנקבע אינו הולם את סכום ההוצאות שעלולות להיפסק נגדו אם בקשתו למתן רשות לערער תידחה. זאת שכן בקביעת סכום העירבון לא ניתן משקל לכך שהמשיבים מיוצגים על ידי עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי וכן לכך שלא הוטלו עליו הוצאות בהחלטת בית המשפט קמא. עוד טוען המערער, כי שגתה כב' הרשמת בכך שדחתה את בקשתו מנימוק כלכלי, שכן לא ביקש פטור מהפקדת עירבון אלא הפחתה לסכום שיהלום את ההוצאות הצפויות. המערער מוסיף וטוען כי סיכויי ההליך טובים שכן בתצהירים שהוגשו על ידי המשיבים בתיק בית המשפט קמא מופיעים חתימותיהם והחלק המאשר את התצהיר בעמוד נפרד מתוכן התצהירים. במצב דברים זה, בו לא הוזהרו המצהירים, אין הצהרתם מהווה "תצהיר" כמשמעותו בסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971.
4. לאחר עיון בהודעת הערעור ובנימוקיה וכן בהחלטת כב' הרשמת מושא הערעור, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים (לסמכות לעשות כן ראו: בש"א 661/08 גולדבליט נ' מעלות הנביאים בע"מ (23.1.2008); בש"א 5809/12 אירידיום בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל (28.10.2012). כן ראו: ע"ר (מחוזי י-ם) 40347-08-10 גבאי נ' עבדי (1.9.2010); ע"ר (מחוזי י-ם) 10864-04-14 ירונים נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (23.4.2014), ע"ר (מחוזי י-ם) 51597-03-15 שקד נ' מבקר המדינה (2.4.2015)).

הלכה מושרשת היא, כי שיקול הדעת המסור לרשם רחב ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור. במקרה דנן לא נפל פגם בהחלטת הרשמת המצדיק התערבות. לגופו של עניין אוסיף, כי העירבון שנקבע בסך של 10,000 ₪ תואם את סכום העירבון המקובל בדרך כלל בבקשות רשות ערעור מהסוג הנדון. לא מצאתי כי במקרה דנן התקיימו שיקולים המצדיקים סטייה מהסכום שנקבע. גובה ההוצאות המוטלות בערכאה הדיונית וייצוגם של המשיבים אינם השיקולים היחידים המובאים בחשבון בקביעת סכום העירבון. יצוין, כי החלטת בית המשפט קמא נתנה ללא תגובת המשיבים. לפיכך אין בעובדה שלא נפסקו הוצאות בהחלטה זו כדי ליתן אינדיקציה לגבי סכום ההוצאות הצפויות במסגרת הבקשה למתן ערעור. אשר לסיכויי ההליך, בזהירות הראויה לשלב זה אומר כי אלה אינם גבוהים. אין די באופן הצורני בו הוגשו התצהירים על מנת לבסס את המסקנה שהם נחתמו "על החלק" או מבלי שהתצהיר היה מונח לפני המשיבים. כפי שהעיר בית משפט קמא בהחלטתו, למערער זכות לחקור את המשיבים בעניין זה.

1. נוכח האמור, הערעור נדחה.

העירבון יופקד עד יום 20.7.17, אחרת תימחק הבקשה למתן רשות לערער ללא התראה נוספת.

משלא התבקשה תגובה - אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ח, 05 יולי 2018, בהעדר הצדדים.