לפני בקשת החייב לקבלת הפטר מחוב מזונות, העומד ע"ס של כ- 443,000 ₪ למוסד לביטוח לאומי וכן מחוב המזונות של החייב לגרושתו – גב' ולרי רופא (להלן: "המשיבה"), על סך של כ- 135,000 ₪ בגין אי תשלום מזונות בין השנים 1999-2011 המתנהל בתיק הוצל"פ שמספרו 26-00020-99-4 (להלן: "תיק ההוצל"פ"). החלטתי לדחות את הבקשה.

1. החייב יליד 1960, גרוש ואב לשני ילדים בגירים. כיום במערכת יחסים עם בת זוג ואב לתינוקת. צו כינוס בעניינו של החייב ניתן ביום 13.8.2018, ביום 22.10.2020 הוכרז החייב פושט רגל ונקבעה לו תוכנית פירעון לפיה יוסיף החייב לקופת הכינוס סך של 64,000 ₪ ב- 48 תשלומים.
2. ביום 23.10.2020 הוכר החייב כנכה עם אובדן כושר עבודה בשיעור של 100% לצמיתות על ידי המוסד לביטוח לאומי. נטען, כי החייב סובל מבעיות רפואיות רבות, אשר מפאת צנעת הפרט לא אפרטן. נטען, כי לאחרונה חלה הדרדרות במצבו הרפואי והנפשי של החייב. נטען כי במשך תקופה ניסה החייב לעבוד במשרד התיווך של זוגתו, אולם לצערו לא הצליח להתמיד בעבודה. עוד נטען, כי בעקבות משבר הקורונה עסקיי התיווך נמצאים בקיפאון ומשכך נותרה בת זוגתו ללא הכנסה, נאלצה ליטול הלוואות וגם היא שרויה בחובות בסך של כ- 180,000 ₪. נטען כי חובותיו של החייב נוצרו בשנים 1988-2000 בשל ערבות לעסק של הוריו. בתום תוכנית הפירעון יהיה החייב בן 65 ועם חוב משמעותי ביותר למוסד לביטוח לאומי וכן חוב מזונות למשיבה. נטען כי לחייב אין נכסים, הוא נעדר פוטנציאל השתכרות וכיום הוא מתקיים מקצבת נכות בלבד.
3. עמדת המוסד לביטוח לאומי מתנגד לבקשה. נטען כי החייב איננו עומד בקריטריונים המחמירים כפי שנקבעו בפסיקה להחלת הפטר מחוב מזונות. טענות החייב בדבר הכנסותיו, קשייו הכלכליים ויכולת החזר החוב, מקומן בפני רשם ההוצאה לפועל, אשר לו הסמכות העניינית לדון בבקשותיו ובפניו פרושה התמונה המלאה באשר לנסיבותיו הקונקרטיות של החייב. נטען כי בהתאם לתסקיר המנהל המיוחד, החייב מנהל מערכת זוגית משפחתית, כאשר בת זוגתו מנהלת עסק עצמאי ואף העסיקה את החייב בתקופות מסוימות. על פי מערכות מל"ל הכנסות בת הזוג בשנת 2019 עמדו על כ- 242,000 ₪. החייב מנהל משפחה חדשה אשר לה הכנסות גבוהות, מקבל גמלת נכות על סך של כ- 3,200 ₪ ובאפשרותו להגיש בקשה לקבלת תוספת תלויים עבור הבת המשותפת לו ולבת זוגו. נטען כי החייב שילם למשיבה מזונות בסך של כ- 442,000 ₪ משנת 1999 ועד שנת 2014, בעת שהחייב שילם למל"ל סכום זעיר של כ- 4,000 ₪ בלבד.
4. עמדת המשיבה כי אין לתת לחייב הפטר מחוב המזונות. נטען כי החייב ניסה להתחמק מתשלום המזונות בטענת "פרעתי" אשר נדחתה במסגרת תיק ההוצל"פ. נטען כי החייב עזב את המשיבה כאשר ביתו הייתה בת 6 ובנו בן 3, השאיר אותם עם חובות ותיקי הוצל"פ ומאז המשיבה דאגה לכל צורכיהם לבדה. נטען כי החייב עבד בתיווך באזור הרצליה פיתוח, במשרד התיווך של בת זוגתו. נטען כי טענת החייב כי בת זוגתו נאלצה לקחת הלוואה נטענה ללא אסמכתא לתמיכה בנטען, להכנסות בת הזוג או פירוט היכן החייב מתגורר כיום, מהן הוצאותיו החודשיות וכיוצ"ב.
5. הנאמן מתנגד גם הוא לבקשה. לעניין חוב המזונות למשיבה נטען כי עיון בדפי חשבון ההוצל"פ מעלה כי החייב פעל להפקדת סכום כלשהו על חשבון החוב במהלך השנים, אולם לא ברור האם החוב חופף לחוב לביטוח לאומי. נטען כי במקרה דנן, מחד מצבו הרפואי של החייב, גילו והעובדה כי דומה שהיה מעורב במידה מסוימת בתשלום החוב למשיבה עולים כדי החריגים המצדיקים מתן הפטר מחוב המזונות. מאידך, החייב אב לקטינה נוספת ומצוי במערכת זוגית כאשר לבת הזוג עסק לתיווך בו החייב מסייע בהיקף שאינו ידוע וזאת בנוסף לקצבה לה הוא זכאי ויתכן כי הינו זכאי אף לתוספת תלויים. לפיכך, ובהתאם להלכה כפי שנקבעה ברע"א 7940/13 יוסף קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי (29.1.2014) (להלן: "עניין קצקה") אין לפטור את החייב מחוב המזונות.
6. הכנ"ר הצטרף לעמדת המל"ל והנאמן לפיה כי אין ליתן לחייב הפטר מחוב המזונות. נטען כי בהתאם לעניין קצקה, המדובר בתיק מזונות אשר נפתח לפני כ- 15 שנים (בשנת 1999); לחייב חוב מזונות כלפי המוסד לביטוח לאומי וחוב מזונות כלפי המשיבה; החייב בעל נכות של 100% נכות; החייב אינו עובד, מקבל קצבת נכות בסך של כ- 3,764 ₪ ולתא המשפחתי הכנסה גדולה נוספת. לאור האמור לעיל, סבור הכנ"ר כי השימוש בחריגים שנקבעו בפסיקה צריך להיעשות במשורה ובזהירות ובשים לב כי החייב זנח את מחויבותו לתשלומי המזונות במשך השנים. הכנ"ר הצטרף להמלצת הנאמן לדחיית הבקשה.

המסגרת הנורמטיבית

1. בסעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש"ם-1980, נקבע כי צו הפטר בהליך פשיטת רגל יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר תביעה למעט מספר סוגי חובות, אשר אחד מהם הינו חוב מזונות עבר. הוראה זו מבטאת את מעמדו הייחודי של חוב המזונות והאינטרס החברתי העומד בבסיס חיוב זה. (בע"מ 2255/19 פלוני נ' פלונית (23.2.2020)).
2. הכלל הוא כי רק במקרים חריגים ביותר תעשה סטייה מההסדר החקיקתי ויינתן לחייב הפטר, מלא או חלקי, מחוב מזונות עבר. בכלל השיקולים שנקבעו בפסיקה לבחינת בקשה למתן פטור מחוב מזונות נמנים גילו של החייב; מצבו הכלכלי וכושר השתכרותו; זכותו לקיום מינימלי בכבוד; מצבו האישי והבריאותי; גילם של מקבלי המזונות; נסיבות היווצרות החוב ומועד יצירתו; מאמציו לפרוע את החוב; תום ליבו של החייב; ושיעור החוב שכבר שולם לנושה (ראו עניין קצקה; ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו (3.5.2015); רע"א 3175/19 אבן חיים נ' המוסד לביטוח לאומי (8.8.2019); ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן, (26.9.2016)).

מהכלל אל ענייננו,

1. אין חולק כי מצבו הבריאותי של החייב, כיום, הינו קשה ומורכב. החייב יליד 1960, עם מגוון בעיות רפואיות נכה בשיעור 100% ובנסיבות אלו נעדר כושר השתכרות. היינו, מצבו הרפואי של החייב הינו בכי רע, תוך שלא נראה כי ישנו צפי אמיתי כלשהוא לשינוי או שיפור ממשי במצבו. מאידך, מעמדות המשיבה, הנאמן והכנ"ר עולה כי קיימת אי בהירות אשר למצבו הכלכלי של החייב. הגם שהוכח כי לחייב אובדן כושר עבודה בשיעור של 100% והוא מקבל קצבת נכות ממל"ל, עולות שאלות באשר למעורבותו בעסק התיווך של בת זוגתו והכנסות התא המשפחתי. בבקשתו טען החייב כי קיימת הפרדה רכושית בינו לבין בת זוגתו מכוח הסכם ממון וכי עקב משבר הקורונה נקלע עסק התיווך למשבר ובת זוגתו, אשר נושאת בכלכלת הבית לבדה, נטלה הלוואות בסך של כ- 180,000 ₪. טענות אלה לא נתמכו באסמכתאות כלשהן, לא להסכם הממון הנטען, לא למצבו של עסק התיווך, לא להלוואות הנטענות שנטלה בת הזוג. עוד, לא נמסרו פרטים אודות הוצאות משק הבית אל מול הכנסות התא המשפחתי. זאת ועוד, שוכנעתי כי חוב המזונות נוצר בחוסר תום לב, בעת שלשיטת החייב בעצמו, היה עליו לשאת במזונות ילדיו בסך של 4,000 ₪ וזאת בהתאם לפסק דין שניתן. החייב לא קיים את המוטל עליו, בעת שלאורך שנים עבד והשתכר וזאת טרם סבל ממגבלותיו הרפואיות ואי הכושר המלא מיום 22.10.2020.
2. בהקשר זה נקבע בע"א 7092/13 (לעיל): "אסור ליצור מצב דברים שבו חייבים יעדיפו להימנע מתשלום חוב מזונות פסוק במשך שנים ארוכות (חרף יכולתם לעמוד בתשלום הסכום, אשר נקבע על ידי ערכאה שיפוטית מבררת), ובתוך כל יגדילו ויאדירו אותו, והכל במטרה לזכות, בסופו של דבר, בהפטר- מטעמים הנעוצים בהתנהלותם."
3. לחייב כאמור אין הסבר או הצדקה לנסיבות יצירת חוב המזונות, עובר להחמרה במצבו הבריאותי וכל שטען הוא כי המדובר בחוב ישן לילדיו הבגירים וכי בשל המצוקה הכלכלית אליה נקלע לא עלה בידיו לשלם המזונות.
4. בע"א 6530/21 ‏אפרים שרעבי נ' כונס הנכסים הרשמי (12.12.2021) נקבע כי לאחר החלת ההפטר בשיעור של 50% על חוב המל"ל, תיעשה הגביה של יתרת החוב, בדרך של קיזוז מקצבאות המערער באופן שלא יעלה על סך של 5% מסך הקצבאות. זאת בעת שהחייב שם התקיים, בהתאם לנטען, מקצבת אזרח ותיק על סך של 2,800 ₪ בלבד. סבורני כי אין זה המקרה שלפני. במקרה דכאן, שוכנעתי כי החייב אינו מתקיים אך ורק מקצבת הנכות המשולמת לו על ידי מל"ל וכי הכנסות התא המשפחתי והעובדה כי בת זוגתו נושאת בהוצאות משק הבית, מאפשרות לחייב לשלם, ולו באופן חלקי, את חוב המזונות שהוא חב למל"ל ולמשיבה. לפיכך, ולאור כל המפורט לעיל, הבקשה למתן הפטר מחובות החייב נדחית. לאחר שיסיים החייב את תוכנית הפרעון בגדרי ההליך ויינתן לו הפטר. יתרת הגביה של החוב למל"ל ולמזונות במסגרת תיק ההולצ"פ תעשה בדרך של קיזוז מקצבאות המערער באופן שלא יעלה על סך של 20% מסך הקצבאות. ככל שמצבו האישי-משפחתי של החייב ישתנה, תוגש בקשה מתאימה לשינוי שיעור הקיזוז.

5129371

54678313בנסיבות אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ח' אייר תשפ"ב, 09 מאי 2022, בהעדר הצדדים.