01 דצמבר 2020
לפני: סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק | |
|
התובעת | יעל קוקה צ'רבו באמצעות מר יוסף בן צבי |
- |
הנתבע | המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד רועי הררי |
- השאלה הנצבת במוקד הליך זה היא האם כדין נדחתה תביעת התובעת לגמלת סיעוד עקב הכנסות גבוהות, בהתאם להוראת סעיף 224 ד' לחוק הביטוח הלאומי.
עיקרי העובדות
- התובעת – אלמנה ילידת שנת 1931, הגישה בחודש ינואר 2018 תביעה לגמלת סיעוד.
- בחודש פברואר 2018 הנתבע דחה את תביעת התובעת מן הטעם כי על פי סעיף 224 ד' (1) לחוק הביטוח הלאומי , הכנסתה הממוצעת של התובעת לחודש עולה על הסכום הקבוע בתקנות וכפועל יוצא מכך, לא נבדקו תנאי הזכאות הנוספים הקבועים בחוק.
- הכנסות התובעת נובעות מהמקורות הבאים: קצבת זקנה בסך 3,946 ₪, קצבת שאירים מעיריית נצרת עילית וקצבה ממנהל מקרקעי ישראל.
טענות הצדדים
- לטענת התובעת בהתאם לתקנות זכאית היא לגמלת סיעוד בשיעור של 50%, שכן הכנסתה החודשית בתקופה של שלושת החודשים שקדמו לחודש בו הוגשה התביעה, הייתה בטווח שבין השכר הממוצע במשק לפי 1.5 השכר הממוצע במשק. לטענתה, הנתבע חישב את הכנסותיה לפי שכר ברוטו ולפי ממוצע שנתי הכולל בתוכו רכיבי שכר חד פעמיים כגון משכורת 13 ודמי הבראה. עוד טענה התובעת כי חישוב הנתבע בוצע בהתאם לחוזר כללי אשר אינו מאושר בתקנות.
- הנתבע טען מנגד יש לחשב את ההכנסות לפי השכר ברוטו וזאת כעולה מתעודת עובד הציבור מיום 10.3.19 ובהתאמה את ההכנסה הממוצעת יש לחשב לפי ממוצע שנתי הכולל בתוכו תשלומים חד פעמיים כגון הבראה או משכורת י"ג וזאת לפי תעודת עובד ציבור מיום 26.4.20. בשתי תעודות עובד הציבור, הובהר כי העיקרון העומד בבסיס אופן חישובים אלו מטרתו לייצר אחידות באופן החישוב בין המבוטחים.
דיון והכרעה
- המחלוקת בין הצדדים התמקדה באופן חישוב ההכנסה החודשית לשם קביעת זכאות התובעת לגמלת סיעוד , ובפרט בשאלה האם יש לכלול תשלומים שנתיים אשר שולמו בחודשי השנה כגון: משכורת 13 ודמי הבראה.
- סעיף 224 (ד) לחוק הביטוח הלאומי, קובע כי הזכות לקבלת גמלת סיעוד ושיעור הגמלה, מותנים במבחני הכנסה שייקבעו בתקנות:
"(1) הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; בתקנות אלה ייקבעו שיעורי הגמלה בהתאם למבחני ההכנסה וכללים לחישוב ההכנסה, לרבות מבחנים וכללים לסוגי מבוטחים."
- תקנה 4 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעודי) (מבחני הכנסה לקביעת הזכאות לגמלת סיעוד ושיעורה), התשמ"ח-1988 (להלן - התקנות), קובעת כי:
4 (א) לצורך חישוב הכנסתו החדשית של אדם תובא בחשבון ההכנסה שהיתה לו בשלושה חדשים רצופים מתוך ארבעת החדשים האחרונים שקדמו לחודש שבו הוגשה התביעה לגימלת סיעוד (להלן – התקופה הקובעת).
(ב) מההכנסה שהיתה לאדם בתקופה הקובעת ינוכו הסכומים הבאים שהוא שילם בעד אותה תקופה:
(1) מזונות לפי פסק דין ששילם לבן זוגו או לילדיו, שאינם גרים עמו;
(2) תשלומים למימון הוצאות אחזקה שוטפת במוסד של הורה, בן זוגו, בנו או
בתו
(3) דמי שכירות ששילם בעד דירה ששכר למגוריו ובלבד שהשכיר דירה;דמי השכירות שינוכו כאמור לא יעלו על הכנסתו מהשכרת הדירה.
(ג) ההכנסה החדשית והשכר הממוצע לענין תקנה 2 ייקבעו כדלקמן:
(1) ההכנסה החדשית תהיה ההכנסה שהיתה לאדם בתקופה הקובעת כאמור
בתקנות משנה (א) ו-(ב), מחולקת בשלוש;
(2) השכר הממוצע יהיה הסכום הכולל של השכר הממוצע בשלושת החדשים שבתקופה הקובעת, מחולק בשלוש. "
- אם כך, לפי תקנה 4 יש לסכום את הכנסתה של התובעת מפנסיה ומקצבת זקנה בשלושה חודשים רצופים מתוך ארבעת החודשים האחרונים שקדמו לחודש בו הוגשה התביעה לגמלת סיעוד, סכום זה יש לחלק בשלוש, התוצאה תהא הכנסתה החודשית הממוצעת של התובעת.
- תקנה 3 לתקנות מבחני הכנסה קובעת כי:
"בחישוב ההכנסה לפי תקנות אלה תובא בחשבון הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, למעט- ..."
- התובעת הגישה את תביעתה לגמלת סיעוד בחודש ינואר 2018. בהתאם לתעודת עובד ציבור מיום 26.4.20 הכנסתה הממוצעת לחודש בתקופה הקובעת, ספטמבר עד דצמבר 2017, הייתה בסך של 15,538 ₪. לפי מקורות ההכנסה הבאים: מקצבת זקנה סך של 3,964 ₪ ומפנסיה סך 6,315 ₪ ו 5,277 ₪.
- בתעודת עובד הציבור צוין כי ההכנסה החודשית ביחס לפנסיות חושבה לפי ממוצע שנתי של שנת 2017. משעה שבהתאם לפסיקה תעודת עובד ציבור מהווה ראייה לאמיתות תוכנה ונוכח העובדה כי נציג התובעת לא סתר את הנתונים הנזכרים בתעודות עובד הציבור, התוצאה היא כי יש לקבל את הסכומים שהוצגו ביחס להכנסות התובעת כנתונים נכונים.
- לאור הנתונים המופיעים בתדפיסי המוסד לביטוח הלאומי ,חושבה הכנסתה הממוצעת של התובעת לחודשים אוקטובר-נובמבר 2017 ונמצא כי היא עומדת על סך 14,804 ₪ בממוצע לחודש.
לפי תקנה 8 לתקנות מבחני ההכנסה, שינוי בהכנסה החודשית משפיע על הזכות לגמלה וכך נקבע:
"8. (א) חל שינוי בהכנסה החדשית, שמשפיע על הזכות לגימלה או על שיעורה, תשונה הגימלה בהתאם מה-1 לחודש שלאחר החודש שבו קיבל המוסד את הנתונים החדשים על ההכנסה.
(ב) בחישוב ההכנסה החדשית לפי תקנה זו תהיה התקופה הקובעת שלושה חדשים רצופים מתוך ארבעת החדשים שקדמו לחודש שבו קיבל המוסד את הנתונים כאמור".
- מכאן, כאשר משולמים תשלומים שנתיים כגון דמי הבראה או משכורת י"ג, תשתנה הכנסה החודשית של התובעת. תשלומים אלו הינם בגדר הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה בין אם שולמו מידי חודש ובין משולמים אחת לשנה לפיכך, יש להביאם בחשבון בעת בחינת זכאותה של התובעת לגמלת סיעוד משעה שמשקפים הם את ההכנסה הראלית של התובעת (עב"ל 1394/00 רחל לאופמן- המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 30.4.2003).
- טרם סיום אציין כי מקובלת עלי עמדת הנתבע על פיה מבוטח אינו יכול לבחור את החודשים בהם תהיה הכנסתו החייבת נמוכה ביותר לשם בחינת זכאותו לגמלה וזאת לאור לשון החוק ותכליתו ,ממנו עולה מפורשות כי יש לחשב את ההכנסה לפי ממוצע שנתי הכולל בתוכו גם רכיבים המשולמים באופן שנתי.
- לאור האמור לעיל ובשם לב לתקנה 2 לתקנות מבחני ההכנסה על פיה גמלת סיעוד ליחיד, תשולם למבוטח בתנאי שהכנסתו החודשית אינה עולה על סכום השווה לשכר הממוצע במשק, או לחילופין תשולם גמלת סיעוד בשיעור של 50% בתנאי שהכנסתו החודשית של המבוטח היחיד, אינה עולה על הסכום השווה לפעם וחצי השכר הממוצע במשק, התוצאה היא כי הדין עם הנתבע.
- השכר הממוצע במשק לצורך קצבאות בשנת 2017 עמד על 9,673 ₪ כאשר פעם וחצי השכר הממוצע עמד על 14,509 ₪. מכאן שהכנסות התובעת הן לפי החישוב שהוצג בתעודת עובד הציבור אשר עמד על 15,538 ₪ והן ביחס לתדפיס הביטוח הלאומי שעמד על 14,804 ₪ עולות על פעם וחצי השכר הממוצע במשק.
סוף דבר
- לאור כל האמור לעיל , דין התביעה להידחות.
- משעסקינן בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי , לא ניתן צו להוצאות.
לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלתו.
ניתן היום, ט"ו כסלו תשפ"א, (01 דצמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.