טוען...

פסק דין שניתנה ע"י רחל בר"ג-הירשברג

רחל בר"ג-הירשברג24/12/2018

24 דצמבר 2018

לפני:

כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג

המערער

מאיר דהן

ע"י ב"כ: עו"ד נאוה אילון

-

המשיב

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד ארז בן דוד

פסק דין

1. עניינו של ערעור זה הוא בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים בענף נכות כללית מיום 21.12.2017 אשר הותירה את נכותו של המערער, מר מאיר דהן, בשיעור 54%.

רקע

2. המערער, יליד 1957, נמצא זכאי לקצבת נכות כללית משלהי חודש ספטמבר 2009 ואילך (נספח א' לכתב הערעור). בתקופה שתחילתה בחודש מאי 2012 הועמדה נכותו הרפואית של המערער על 64%. ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה ביום 18.4.2017 הפחיתה את דרגת הנכות לכדי 54%. מחמת טעות הגיש המערער את הערר כנגד החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון תחילה לבית דין זה. המשיב הסכים לראות בכתב הערעור משום ערר ולהעביר את העניין לפתחה של ועדה לעררים ובכך הסתיים הדיון בבית הדין (ב"ל (י"ם) 56465-06-17 דהאן – המוסד לביטוח לאומי (19.11.2017)).

3. ועדה רפואית לעררים, היא הוועדה מושא ערעור זה (להלן: הוועדה) התכנסה ביום 21.12.2017. לאחר שהוועדה האזינה לתלונות המערער וערכה לו בדיקה קלינית סיכמה את ממצאיה כך:

"בבדיקה פנימית: בבדיקת הפרקים הקטנים בכף היד אין נפיחות, אין חום ואין אודם מקומי, אין מגבלה באף אחד מהפרקים.

כוח גס שמור.

במרפקים תנועה פסיבית חופשית אך משתמש בסדי הגנה למניעת כאבים. בבדיקת כתפיים ללא חום ואודם, או נפיחות מקומית. מרים את הידיים אך לא בטווח מלא עם כאבים. לא נשמעו ... בזמן תנועה פסיבית.

מתכופף היטב.

בבדיקת פרקי הירך ללא מגבלה ... הירכיים לא בברכיים ולא בקרסוליים.

קיבל נכות בגין בעיות אורטופדיות שונות כולל עמ"ש צווארי ומתני. מצבו בגין הפיברומיאלגיה הוא לכל היותר כפי שנקבע בדרג ראשון.

מבחינה פנימית הוועדה דוחה את הערר.

לציין כי לא הוגש ערר ולא דיבר על כך בוועדה בתחום האורטופדי והנפשי. כמו כן לא המציא מסמכים חדשים ולכן אין צורך לזמנו לבדיקת פסיכיאטר. הוועדה דוחה את הערעור".

בנסיבות אלה נותרה נכותו של המערער בשיעור 54% כפי שקבעה הוועדה מדרג ראשון. כנגד החלטה זו הגיש המערער את הערעור שלפניי.

דיון והכרעה

4. במסגרת ישיבת הערכה מוקדמת הודיע המשיב כי הוא נכון להשיב את עניינו של המערער לפתחה של הוועדה על מנת שתערוך לו בדיקה אורתופדית של הצוואר ושל עמוד השדרה הצווארי והמתני. וכן כדי שתתייחס למסמך רפואי מאת ד"ר גולן מיום 14.8.2017. המערער מצדו בירך על הסכמת המשיב אולם הודיע כי הוא עומד על יתר טענותיו בתחום הראומטולוגי והנפשי.

על פי הסכמת הצדדים ניתן פסק הדין בערעור על יסוד כל החומר המצוי בתיק לרבות השלמת טיעוני הצדדים לפרוטוקול ישיבת ההערכה המוקדמת והודעתו המשלימה של המערער מיום 17.10.2018.

5. בתחום הראומטולוגי טוען המערער כי הוועדה לא ציינה מה הם המסמכים שעמדו לפניה ולא התייחסה אליהם, ובכלל זה למסמך שחיבר ד"ר ברויאר. על כן הנמקתה חסרה. מנגד טוען המשיב כי הוועדה ערכה למערער בדיקה מקיפה שממצאיה העלו כי המערער אינו סובל מנפיחות, מחום, מאודם או מהגבלה ולכן בדין אימצה את קביעות הוועדה מדרג ראשון.

עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי היא אכן לא ציינה את המסמכים הרפואיים שהונחו לפניה ושעל בסיסם קיבלה את החלטתה. זאת חרף העובדה שבכתב הערר המערער הפנה את תשומת לב הוועדה באופן מפורש למסמך רפואי מאת ד"ר ברויאר מיום 19.12.2017, שעל פי המערער מתעד קושי בעבודה. אלא שלנוכח העובדה כי הערר עצמו נוסח ונחתם עוד ביום 25.6.2017, כלומר כחצי שנה קודם למועד שבו נטען כי ד"ר ברויאר ניסח את המסמך, ומקום בו המסמך עצמו לא הונח לפני דעתי היא כי על פני הדברים לא נפלה בהנמקת הוועדה טעות משפטית. עם זאת מאחר שבמועד הגשת הערר לא היה המערער מיוצג, מאחר שיתכן ובכתב הערר עצמו נפלה טעות קולמוס, משלא ברור אלו מסמכים היו לפני הוועדה ומשממילא מושב עניינו של המערער לפתחה. הרי שככל שהמערער יניח על שולחן הוועדה מסמך רפואי מאת ד"ר ברויאר הקודם למועד התכנסותה הקודם (21.12.2017), תעיין בו הוועדה ותקבע האם יש באמור בו כדי לשנות מעמדתה.

6. המחלוקת בין הצדדים בתחום הנפשי מתמקדת בטענת המשיב כי המערער כלל לא הגיש ערר בתחום זה ולא צירף מסמכים חדשים. על כן צדקה הוועדה משקבעה כי היא פטורה מלדון בתחום זה. מנגד טענת המערער היא כי הוא הלין לפני הוועדה ש"יש לי התקפות וזה נמשך הרבה זמן" ובכך התייחס לתחום הנפשי. עוד טוען המערער כי הוועדה לא הייתה רשאית לקבוע את דרגת הנכות שלו בתחום זה מבלי לבדוק אותו.

בעניין זה דעתי היא כי דין הערעור להידחות. אמנם נכון הוא שוועדה רפואית לעררים אינה כבולה בהכרח לכתב הערר שמגיש מבוטח (ראו והשוו דברי כבוד השופטת (כתוארה אז) אסתר חיות בבג"ץ (עליון) 1082/02 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד נז(4) 443, 464 (2003)). אלא שלא מצאתי כי בהחלטת הוועדה כאן שלא לדון בתחום זה נפלה טעות משפטית. זאת בשים לב לקביעתה כי העניין לא עלה לפניה או בכתב הערר, וחשוב מכך לא נתמך במסמך רפואי עדכני כלשהו ממנו יכלה הוועדה ללמוד שקיימת למערער טענה בתחום זה או ללמוד על מצבו בתחום זה. דומה שעובדה אחרונה זו היא שמבדילה את עניינו של המערער ממצב הדברים בפסיקת בית הדין הארצי, מפי כבוד סגן הנשיאה השופט אילן איטח, מן העת האחרונה (בר"ע (ארצי) 32735-09-18 המוסד לביטוח לאומי – אבו סביח (19.12.2018)). אשר להתקפים להם טען התובע אומר כי לא ברור שכוונת הדברים אכן הייתה להתקפים הקשורים במצב הנפשי, להבדיל מהתקפי כאבים הקשורים במצב הנוירולוגי או האורתופדי, והדבר גם אינו מתברר בהקשר שבו נאמרו הדברים.

7. בטרם סיום ואף אם מעבר לדרוש אציין כי בתשובת המוסד לערעור נטען כי הערעור הוגש לבית הדין לאחר חלוף המועד שנקבע לכך בתקנות. העניין לא המשיך להתברר במסגרת ישיבת ההערכה המוקדמת ולא מצא ביטויו בסיכומי המוסד לפרוטוקול הישיבה. על כן נראה שהטענה נזנחה. אף על פי כן ולמען שלמות התמונה אציין כי עוד במסגרת הליך ב"ל (י"ם) 56465-06-17 הנזכר בפתח הפרק העובדתי הורה בית הדין, מפי כבוד הנשיא אייל אברהמי, להמציא למערער את פרוטוקול הוועדה ואת החלטתה. המשיב המציא את מכתב הדחייה ואת פרוטוקול הוועדה ביום 7.3.2018. ביום 20.3.2018 הגיש עו"ד איתמר כהן הודעת ייצוג בהליך. אולם משדובר בתיק שנסגר עוד קודם לכן הובהר למערער בהחלטת כבוד הרשמת אסתר שחור מיום 29.5.2018 כי את הערעור על החלטת הוועדה יש להגיש בהליך נפרד וכי טוב יעשה המשיב "אם לא יטען התיישנות לנוכח מועד הגשת ייפוי הכוח לתיק". הליך זה נפתח כחודש לאחר אותה החלטה ולכן על פני הדברים ההליך נפתח במועד וטוב עשה המשיב שלא עמד על טענתו בעניין זה.

8. סוף דבר – עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) על מנת שתפעל על פי האמור מטה.

[א] בתחום האורתופדי – הוועדה תערוך למערער בדיקה אורתופדית של הצוואר ושל עמוד השדרה הצווארי והמתני. נוסף על כך תעיין הוועדה במסמך הרפואי מאת ד"ר גולן מיום 14.8.2017 ותתייחס לאמור בו.

[ב] בתחום הראומטולוגי – ככל שיניח המערער על שולחן הוועדה מסמך רפואי מאת ד"ר ברויאר הקודם למועד התכנסותה הקודמת, קרי הקודם ליום 21.12.2017, תעיין בו הוועדה תתייחס לאמור בו ותקבע אם יש בו כדי לשנות מקביעתה בתחום הראומטולוגי.

כל צד יישא בהוצאותיו.

9. בקשת רשות ערעור: על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים מיום שיומצא לצדדים.

ניתן היום, ט"ז טבת תשע"ט, (24 דצמבר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
24/12/2018 פסק דין שניתנה ע"י רחל בר"ג-הירשברג רחל בר"ג-הירשברג צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מבקש 1 מאיר דהן נאוה אילון
משיב 1 המוסד לביטוח לאומי ארז בן-דוד, חנה מנדלסון