ניתנה ביום 16 יולי 2018

השופטת חני אופק גנדלר

1. בפני בקשה לרשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת יפית מזרחי- לוי; סע"ש 2234-05-17) בעניין גילוי מסמכים (להלן: ההחלטה).

על פי כתב התביעה שהוגש לבית הדין האזורי, המבקשת הינה רופאה מומחית לכירורגית פה ולסת אשר הועסקה על ידי המשיבה במשך כ- 17 שנים. טוענת המבקשת בכתב התביעה בהליך שם, בין היתר, כי שכרה ירד ב-40% כתוצאה מחתימת המשיבה על הסכם קיבוצי, ומשכך זכאית לפיצויי פיטורין כאמור בהסכם הקיבוצי, לפיו מי ששכרו הורע ב-8% ומעלה כתוצאה מההסכם יהיה זכאי לפיצוי פיטורין. אולם לטענת המשיבה בכתב ההגנה, שכרה של המבקשת ירד בכ- 3% בלבד ומשכך, אינה זכאית לפיצויי פיטורין.

בין הצדדים התקיים הליך של גילוי מסמכים, בגדרו ניתנה ההחלטה נשוא בקשה זו, כפי שיפורט להלן. הבקשה מתייחסת לסעיף 15(ג) להחלטה בגדרו נדחתה הבקשה למסור דו"חות תפוקה של המבקשת לשנים 2009-2017 ללא שיושחרו שמות הלקוחות; וכן לסעיף 15 (ז) להחלטה, בו נקבע כי אין המשיבה מחויבת למסור למבקשת דו"ח אקסל לשנים 2009-2017 המקביל לדו"חות התפוקה בשנים אלו.

מסירת דו"חות תפוקה ללא השחרה

1. המבקשת טענה בפני בית הדין האזורי, כי על המבקשת למסור לעיונה את דו"חות התפוקה שלה כרופאה במשיבה מבלי להשחיר את שמות הלקוחות, שכן באופן זה אין ביכולתה לעשות בהם שימוש כלשהו, באשר אינה יכולה לעקוב ולייחס את הטיפולים, ההוצאות וההחזרים הרשומים במסגרת הדו"חות הללו לטיפוליה. לשיטתה, אין כל סיבה להשחרת שמות הלקוחות, שכן הללו טופלו על ידה ושמותיהם הופיעו מאז ומתמיד על דו"חות התפוקה אותם קיבלה.

המשיבה מנגד, טענה בפני בית הדין האזורי, כי השחרת שמות הלקוחות נעשתה מטעמי חיסיון רפואי. ומכל מקום, בדו"חות שנמסרו קיימים הנתונים הרלוונטיים לחישוב שכרה של המבקשת ואין חשיפת שמות הלקוחות דרושה.

בית הדין האזורי, לאחר שסקר את הפסיקה בעניין ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – פלצ'י ( 21.9.10), קיבל את עמדת המשיבה וקבע כי:

"אכן, המבקשת אינה מפרטת בבקשתה טעמים לכך שעל זכות הפרטיות לסגת במקרה זה. לא שוכנענו כי חשיפת שמות המבוטחים רלוונטית לברור המחלוקת שבין הצדדים ואנו סבורים כי בהשחרת שמות המבוטחים יש כדי להוות דרך חלופית לגילויים של המסמכים המבוקשים תוך שמירה על פרטיות המבוטחים.

[...] גם בתשובתה, לא הבהירה המבקשת הכיצד עצם ציון שמו של מבוטח יועיל לחישוביה. הרי שניתן ללמוד מאותם דו"חות על עלות ההוצאות בגין כל טיפול. על כן, בקשתה המבקשת בסעיף זה נדחית". (הדגשה במקור)

1. בבקשתה לפני שבה המבקשת על טענותיה הנ"ל, ומוסיפה כי הגם שבית הדין האזורי עמד האיזון בין הזכות לפרטיות לבין האינטרס שלה, היה עליו לחפש דרך חלופית לגילוי האמת ולחייב את המשיבה לרשום מספר לקוח, כפי שמופיע במחשבי המשיבה, חלף שמו. משכך, עותרת המבקשת בפני בית דין זה "לקבל את הפתרון המוצע על ידי העותרת ולהנחות את כב' ביה"ד מטה לחייב את המשיבה להמציא את הנתונים בדרך של מספר לקוח או ללא השחרת שמות".
2. באשר לדחיית הבקשה שלא להשחיר את שמות הלקוחות מטעמי פרטיותם, הרי שהמדובר בהחלטה דיונית מובהקת אשר בהתאם להלכה הפסוקה ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בה (ע"ע (ארצי) 270/99 משגב לדך – לוי (13.12.99)). בענייננו, לא מצאתי כי המקרה מצדיק התערבות בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.

באשר לבקשה החלופית, להורות על המצאת הנתונים בדרך של מספר הלקוחות חלף שמם, הרי שבקשה כזו לא נתבקשה בפני בית הדין האזורי (ראו בקשת המבקשת לגילוי ועיון במסמכים מיום 3.5.18). משכך, אין ערכאת הערעור תידון בבקשה זו, אשר הועלתה לראשונה בפניה. עם זאת, ומבלי להביע דעה, אין באמור כדי למנוע מהמבקשת להעלות בקשתה זו בפני בית הדין האזורי, ככל שתחפוץ.

מסירת דו"ח אקסל לעניין תפוקה בשנים 2009- 2017

1. בעניין זה טענה המבקשת, כי על המשיבה למסור לעיונה דו"ח אקסל המקביל לדו"חות התפוקה לשנים אלו. לטענתה מדובר במסמך אשר מובנה במסגרת מערכותיה החשבונאיות של המשיבה וקיים בחזקתה. לטענתה, קובץ האקסל הינו חיוני, בין היתר, לצורך הוכחת שיעור ההפחתה בשכרה נוכח ההסכם הקיבוצי.

בדיון שנערך בעניין גילוי המסמכים ביום 5.3.18 נקבע כי ב"כ המשיבה יערוך בדיקה וכי ככל שהפעולה הנדרשת כדי להפוך את הנתונים לזמינים בקובץ אקסל עבור כל חודש נתון אינה אורכת למעלה מ- 10 דקות, הרי שדו"ח כזה ימסר לידי המבקשת. עוד נקבע כי ככל שהמשיבה ערכה בדיקה והגיעה למסקנה לפיה הפקת דוח אקסל של דוחות התפוקה עבור כל חודש נתון אורכת למעלה מעשר דקות, עליה להצהיר על כן באופן מסודר ולציין לצד זה באופן ברור מהו סוג מערכת ה- ERP בה עושה שימוש המשיבה (לרבות שם היצרן, SAP, פריוריטי וכיוצ"ב) וכן סוג מערכת העזר בה עושה שימוש המשיבה, BI לשאיבת נתונים.

אולם בהודעת ב"כ המשיבה נמסר כי הפקת קובץ אקסל אינה מתבצעת באמצעות המערכת כפי שטוענת המבקשת, אלא באמצעות מערכת מידע ישנה יותר אשר היתה בשימוש בתקופת עבודתה של המבקשת. לטענת המשיבה, לשם הפקת הקובץ נדרשת עבודה של מספר שעות שעלולה להתארך עקב העובדה שהמבקשת עבדה במספר רב של מרפאות. לשיטתה, אינה מחויבת לפעול לבקשת המבקשת ונוחיותה שעה שכל הנתונים מונחים בפניה בדו"חות התקופה שנמסרו לה.

בית הדין האזורי קיבל את עמדת המשיבה וקבע כי:

"אין אנו מוצאים מקום להיעתר לבקשת המבקשת לחיוב המשיבה להקצות משאבים לבקשתה של המבקשת כאשר הנתונים הרלוונטיים נמצאים בידי המבקשת עצמה. כמו כן, לא שוכנענו כי בקשת המבקשת למסירת נתונים בנוגע סוג המערכת רלוונטית למחלוקת שבין הצדדים. על כן, בקשתה בסעיף זה נדחית" (הדגשה במקור).

1. לטענת המבקשת בבקשה שלפני, שגה בית הדין האזורי כאשר הסיק מסקנה מוטעית בנוגע למאמץ הנדרש להשגת הנתונים בקובץ אקסל וזאת ללא בירור באמצעות מומחה למערכות מידע ו/או רו"ח שמתמחה במערכות מידע. הצגת המידע במאות דפים, גורמת לערפול ורק שימוש בטכנולוגיה הקיימת והמקובלת לעיבוד נתונים מסוג זה יכולה להביא לגילוי האמת. לטענתה, גם מערכת המחשוב החדשה במשיבה מאפשרת שליפה מהירה וקלה של הנתונים.
2. בהתאם להלכה הפסוקה יש להבחין בין גילוי מסמכים קיימים לבין ייצור מסמכים חדשים. ברע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' זאב איזנברג (1.11.05) עמד כב' השופט גרוניס על הבחנה זו בקובעו כי:

"יש לזכור כי הליכי הגילוי והעיון מקומם בשלב המקדמי-המכין, שהרי הם הפרוזדור בדרך לטרקלין המשפט. על מנת שהליכים אלו לא יתמשכו מעבר לנדרש, לא יהיו כרוכים בהוצאות מיותרות ולא יפגעו ביעילות הדיונית, הוטלו מגבלות מסוימות על היקף תחולתם... כך, אין מקום לדרוש מן הצדדים לדיון לחשוף מסמכים אשר אינם נמצאים בחזקתם או בשליטתם... כמו כן, בית המשפט רשאי שלא לאשר בקשה לגילוי מסמכים אשר היא בלתי סבירה ועלולה להכביד על בעל הדין יתר על המידה...חובת גילוי המסמכים חלה אך ורק על מסמכים שנמצאים בידיו של אחד מבעלי הדין או בשליטתו. חובת זו (כך במקור – ח.א.ג) אינה משתרעת מטבע הדברים על מסמכים אשר טרם נוצרו. לשון אחר: חובת הגילוי חלה על מסמכים קיימים; אין משמעה חיוב בעל הדין לבצע בירורים עובדתיים כאלו ואחרים ולייצר מסמכים מסוימים במיוחד לצורכי המשפט... במסגרת הליך גילוי המסמכים נדרש בעל הדין להצביע על המסמכים אשר נמצאים ברשותו או בשליטתו, הא ותו לא. אין זה מתקבל על הדעת כי במהלך השלב המקדמי יידרש בעל דין לערוך בירורים וחקירות שונות, ודאי לא כאלו הכרוכים במאמץ רב, במטרה לייצר מסמכים הדרושים לצד השני לשם ביסוס תביעתו או הגנתו. הטלת נטל שכזה, ותהא תרומתם של המסמכים לביסוס התביעה גדולה ככל שתהא, אינה עולה בקנה אחד עם המטרה העיקרית העומדת בבסיס הליך גילוי המסמכים - קידום ההגינות והיעילות הדיונית - ונראה שהיא אף נוגדת את עקרונות שיטת המשפט בעניין נטל ההוכחה וחובתו של תובע (למעט במקרים חריגים) לשאת בו....במקום אחר עמדתי על כך שהשלב המקדמי של גילוי מסמכים אינו יכול להיות תחליף לשלב ההוכחות" (הדגשות שלי. ח.א.ג.).

יחד עם זאת, הוא הותיר באותה החלטה פתח מסוים לייצור מסמך במסגרת צו גילוי וזאת אם ייצורו אינו כרוך במאמץ מיוחד, וכלשונו:

"כמובן, שאין להוציא מכלל אפשרות מקרים שבהם הנתונים הנדרשים בצו הגילוי נמצאים ברשותו של בעל הדין ובאפשרותו לייצר את המסמך המבוקש בלא להידרש לפעולות הכרוכות במאמץ מיוחד (ראו, פרשת Sturgeon [13]). דוגמה אופיינית לכך היא כאשר הנתונים הדרושים שמורים במחשב של אחד מן הצדדים, באופן שניתן להפיק את המסמך המבוקש בלחיצת מקש" (שם, פיסקה 9)".

בהמשך ההחלטה נאמר כי:

"לעתים עלולה להתעורר מחלוקת בין בעלי הדין באשר לקשיים הטכניים הכרוכים בייצור אותו מסמך, המכיל את המידע שנמצא בידי אחד מהם ואשר אינו ניתן להשגה בדרכים אחרות. במקרים אלו רשאי בית המשפט לערוך בירור עובדתי באשר לקשיים ולמאמצים הכרוכים בהכנת המסמך ובהתאם לכך להחליט אם להורות על הפקתו של המסמך האמור וגילויו (רע"א 5290-04 שירותי ברירות כללית – שויג). אולם, כפי שהובהר לעיל, לא בנקל יורה בית המשפט על הכנת מסמכים שלא היו קיימים קודם לכן. בהתחשב בנסיבות המקרה דנא, לא מצאתי לנכון לחרוג מכלל זה".

1. בענייננו, מצויים הנתונים המקוריים בידי המבקשת, ומוקדה של הבקשה הוא בעיבודם לטבלת אקסל. בית הדין האזורי ערך בירור ראשוני של מידת המאמץ בעיבודם לטבלאות אקסל, וזאת בשים לטענה בדבר תחלופת מערכות המחשוב. משסוגית המאמץ בוררה על ידי בית הדין האזורי, ובשים לב להשלכות שיש להחלפת מערכת המחשוב, ולעקרון כי לא בנקל יורה בית המשפט על הכנת מסמכים שלא קיימים קודם לכן – לא מצאתי מקום למתן רשות ערעור.
2. סוף דבר- דין הבקשה להידחות על כלל חלקיה. משלא התבקשה תגובת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ח (16 יולי 2018) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.