לפני מונחת התנגדות המבקשת לבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב בסך של 507 ₪ וכן בקשתה להארכת המועד. התקיים דיון בבקשות, במסגרתו נחקרה המצהירה מטעם המבקשת , שהיא אחותה, הגב' ציונה כהן (להלן: "ציונה") על תצהירה והצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב.

התביעה הוגשה בגין פוליסה לביטוח דירה החל מיום 30.7.15 שלא שולמה ובוטלה על ידי המשיבה.

להלן יובאו עיקרי טענות המבקשת הרלבנטיים כפי שעלו בהתנגדותה:

1. באשר לבקשה להארכת המועד, טענה הגב' ציונה כהן בתצהירה כי נודע לה לראשונה על תיק ההוצל"פ כשבועיים לפני הגשת ההתנגדות לאור עיקולים שהוטלו על רכוש המבקשת.
2. יחד עם זאת , ציונה מודה בסעיף 4 לתצהיר, כי המבקשת חתמה בלשכת ההוצל"פ על קבלת כתב התביעה על סכום קצוב אך לא העבירה את התביעה לטיפולה של ציונה.
3. לגבי ההתנגדות עצמה טענה ציונה כי היא טיפלה בנושא הביטוח עבור המבקשת. ציונה התכוונה לחדש את הביטוח אצל חברת כלל, בו היו מבוטחות הדירות קודם לכן, ולא הסכימה לביצוע הביטוח אצל המשיבה, מסיבות שונות שפירטה בתצהיר.
4. המבקשת עצמה מפרטת בסעיף 5 לתצהיר כי היא לא חתמה על נספח רעידות האדמה ולא מדובר בחתימתה.
5. בסיכומיה המבקשת חוזרת על האמור לעיל, מבקשת כי ביהמ"ש לא יחייב אותה בהוצאות הדיון בהתנגדות, משום שהמשיבה לא יכולה הייתה להגיש את התביעה משום שהנספח של רעידות האדמה לא חתום על ידי המבקשת. כמו כן הוסיפה בסיכומים כי המבקשת לא העבירה את כתב התביעה לאחר שחתמה על האזהרה לאחותה ציונה בשל טעות והיסח הדעת.

­

להלן יובאו עיקרי טענות המשיבה הרלבנטיים כפי שעלו בסיכומיה:

1. התביעה הוגשה לגבי פוליסה אחת שמספרה 210006836815 לדירה ברחוב התמר 22 בית דגן.
2. לנושא הארכת המועד, ביום 22.2.18 חתמה המבקשת על כתב האזהרה של הגשת התביעה בהוצל"פ ואת ההתנגדות הגישה רק ביום 3.7.18. העתק האזהרה צורף כמוצג מש/5. האיחור הוא של מעל 4 חודשים.
3. ניתן להאריך המועד רק מטעמים מיוחדים. המבקשת לא פירטה כל טעם לבקשתה להארכת המועד. היסח הדעת איננו טעם בכלל בוודאי לא טעם מיוחד להארכת המועד.
4. יש לדחות את ההתנגדות עצמה שאין בה כל סיכויי הגנה. ציונה בעצמה פנתה לסוכנות הביטוח בבקשה לחדש את ביטוח הדירה, ראו מוצג מש/1.
5. מסמך השינויים והתוספות נחתם 7 חודשים לאחר ביצוע חידוש הפוליסה. השינויים עודכנו לבקשת ציונה בפוליסה עצמה והיא דרשה שייכנסו לתוקף מיידית. העתק הפוליסה המתוקנת צורף כנספח א' 1 לכתב התביעה.
6. עד היום לא המציאה המבקשת פוליסה אחרת וחופפת לאותה תקופה. היא לא ביקשה לבטל את הפוליסה אלא נהפוך הוא, ביקשה לעדכן אותה ולערוך תיקונים. וגם הודתה במש/4 כי קיבלה בשעתו את הפוליסות לידיה, ואין לקבל את טענתה כי היה מדובר בטיוטה ולא בפוליסה אמיתית. זוהי טענת סרק.

­לגופו של עניין:

1. באשר להארכת המועד להגשת ההתנגדות, אכן בחקירה הודתה ציונה כי המבקשת חתמה על האזהרה ביום 22.2.19, ראו חקירתה בשורות 26-32 בעמ' 4 לפרוטוקול הדיון. המבקשת לא העבירה את כתב התביעה לציונה בהיסח הדעת. צודקת המשיבה בטענתה כי לא מדובר בטעם מיוחד כדרישת תק' 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקסד"א"). הפסיקה קובעת כי טעם מיוחד הינו טעם שאיננו נעוץ בבעל הדין וכאן המבקשת בעצמה פשוט לא טרחה להעביר את כתב התביעה לאחותה לטיפול או להגיש התנגדות בעצמה.
2. גם לגבי סיכויי ההתנגדות, הודתה ציונה כי קיבלה את המייל עם הפוליסות ביום 27.8.15 כפי שעולה ממש/4 אך היא סבורה היתה כי מדובר בטיוטות. ספק בעיני כיצד ניתן לחשוב שפוליסה היא טיוטה ביחוד משהיא נושאת במייל ובמצורפים את מספרי הפוליסה שהופקו לפי חוק חוזה ביטוח ולכן אני סבורה כי טענתה זו איננה נכונה. התכתובות כללו את מספרי הפוליסות לרבות מספר הפוליסה שהפיקה התובעת ובגינה נתבעת המבקשת כעת.
3. לכן הגנתה כי הסכימה לחדש את הביטוח בחברת כלל ולא אצל המשיבה, היא הגנה קלושה ביותר לאור המסמך מש/ 4 ששלח לה את הפוליסות של המשיבה ולא של חברת כלל והן הגיעו לידיה. אין כל תכתובת שמבקשת להפסיק את הפוליסה אצל המשיבה או לא להקים אותה אצלה ביחוד לאור העובדה שציונה גם קיבלה מייל מהסוכנות כי חברת כלל הפסיקה לחדש פוליסות באותה שנה והפוליסות הן של המשיבה. כפי שעולה ממש/3.
4. גם לא מצאתי ממש בטענה כי אין לחייב את המבקשת בהוצאות הדיון בהתנגדות משום שהיא איננה חתומה על נספח רעידות האדמה כך שהמשיבה לא היתה רשאית להגיש את התביעה. המסמך באופן ראשוני נחזה להיות חתום על ידי המבקשת ולכן ניתן להגיש את התביעה כשיש מסמך חתום. אם המסמך איננו חתום על ידי המבקשת, אזי יש להיעתר להתנגדות אך הדבר לא פוסל את הגשת התביעה מלכתחילה בצורה ובסדר הדין שבו הוגשה ולכן יש לדחות את טענות המבקשת בנושא זה.
5. הטענה היחידה של ההגנה שאיננה קלושה היא הטענה שהמבקשת לא חתומה על נספח הרעידות ולכן יש לקבל את ההתנגדות. אך לאור העובדה כי לא הוצג בפני טעם מיוחד להארכת המועד להגשת ההתנגדות, אני אאריך את המועד לפנים משורת הדין ואקבל את ההתנגדות של המבקשת רק לאחר שהמבקשת תשלם למשיבה את הוצאות הדיון בבקשה זו וכן תפקיד בקופת ביהמ"ש סכום נוסף בסך 2,000 ₪ כתנאי למתן הרשות להגן לאור העובדה שחלק מטענות ההתנגדות קלושות.
6. הוצאות הדיון עומדות על 4,000 אך כל תיק ההוצל"פ עומד על כ- 2,000 ₪ נכון למצב החוב בתיק שצורף להתנגדות ע"י לשכת ההוצל"פ. לכן על מנת להעמיד את הוצאות הדיון באופן סביר לסכום התביעה אני מפחיתה אותן לסך של 1,500 ₪ בלבד.
7. לסיכומו של דבר על המבקשת לשלם למשיבה את הוצאות הדיון בסך של 1,500 ולהפקיד בקופת ביהמ"ש סכום נוסף בסך של 2,000 ₪ כתנאי לקבלת ההתנגדות מטעמה. הסכומים ישולמו יחדיו ויופקדו בקופת ביהמ"ש. המבקשת תפקיד סכום כולל בסך 3,5000 ₪ בקופת ביהמ"ש לא יאוחר מיום 28.4.19. המזכירות תביא בפני את התיק לבדיקת ההפקדה באמצעות משימה ביום 29.4.19 . במידה ובדיקתי תעלה כי לא הופקד הסכום במלואו ובמועדו אורה על דחיית ההתנגדות והבקשה להארכת המועד שהגישה המבקשת.

המזכירות תשלח החלטתי זו לשני הצדדים.

ניתנה היום, י"ב אדר ב' תשע"ט, 19 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.