בפני תביעה כספית, על סך של 15,476 ₪ (מתוכו סך 2,232 ₪ של התובע 2), ותביעה שכנגד על סך 6,835 ₪ (לאחר שהסכום תוקן בהסכמה), שעניינן נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים. בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש. לשם הנוחות, יכונו הצדדים לפי תפקידיהם בתביעה העיקרית.

בקליפת אגוז: בחניון, נסע רכב הנתבעים אחורה, ורכב התובעים חלף מאחוריו, מימין לשמאל (מנקודת ראות נהג הנתבעים). בעוד נהגת התובעים טוענת שעמדה מאחורי רכב חונה, שנסע אחורנית ופגע בה, טוען נהג הנתבעים כי היה בעיצומה של כניסה אחורנית למקום חניה, ורכב התובעים ניסה לחלוף מאחוריו, בשטח המיועד לחניה ולא למעבר, ופגע בו לאחר שרכב הנתבעים כבר נעצר. גרסת נהג הנתבעים מתיישבת, באופן כללי, הרבה יותר טוב עם יתר חומר הראיות, אם כי לא סביר כי היה בעצירה.

לאחר ששמעתי את העדויות, ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, לרבות רכיבי הנזק השונים, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לדחות את התביעה העיקרית, ואילו בתביעה הנגדית אני מחייב את הנתבעת שכנגד לשלם לתובע שכנגד סך של 5,468 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 374 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום; וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יצברו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ט' חשוון תש"פ, 07 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.