1. לפני בקשת התובע למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי. לאחר עיון בבקשה, במסמכים המצורפים לה ובתגובת הנתבעות, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה ביחס לתאונה הראשונה ולקבלה ביחס לתאונה השנייה, תוך שאני קובע כי הנתבעות הן שתישאנה כמימון ביניים בשכר המומחה, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

התאונה הראשונה

2. על פי האמור בכתב התביעה, נפגע התובע בתאונת דרכים ראשונה ביום 15.9.2014, עת נהג באופנוע ובהגיעו לצומת, מכונית שביצעה פניית פרסה התנגשה בו בעוצמה, והטיחה אותו על הכביש. כתוצאה מכך נחבל בחלקי גופו השונים (להלן- "התאונה הראשונה").

3. כפי שעולה מן הבקשה, ביום התאונה הראשונה טופל התובע בביה"ח "אסף הרופא", עקב חבלה בקרסול וברך שמאל. התובע נבדק ובוצעו לו צילומים בקרסול וכף הרגל. לאחר בדיקתו הוא שוחרר לביתו. בתעודה הרפואית לא נרשם כל ממצא חריג, וסומן כי הפגיעה היא בגין שפשוף/חתך ברגל שמאל.

4. לטענת התובע, בשל החמרה במצבו, ביום 17.9.2014 הוא שב למיון ב"אסף הרופא", שם נבדק ואובחן כי הוא מתהלך בצליעה עם קביים, שפשופים שטחיים על שוק וקרסול שמאל ונפיחות בכף רגל שמאל. התובע טופל בזריקת טטנוס ושחרר לביתו עם הוראה להחלפת חבישות כל יומיים וכן, בוצעו צילומים לקרסול וכף הרגל, ללא כל ממצאים. יצוין, כי על אף שנרשם שהתובע מתהלך עם קביים, לא נרשם בתעודה הרפואית מיום 17.9.2014 או בתעודה הרפואית מיום התאונה כי הוא זקוק לקביים. נהפוך הוא, נרשם בתוכנית הטיפול כי נדרשת דריכה מלאה על הרגל.

5. בשל נפיחות ופצע מפריש בקרסול שמאל וכאבים בצלעות, חזר התובע למיון ביום 23.9.2014. לאחר בדיקות במיון אובחן עם צלוליטיס קל, והתובע קיבל טיפול אנטיביוטי ומשככי כאבים והופנה להמשך ביקורת. בסיכום בדיקתו צוין כי אין שבר או עדות לשבר בצלעות או בכף הרגל, ללא רושם לקולקציה או לזיהום מפושט.

6. ביום 5.10.2014 נבדק התובע על ידי ד"ר מזרחי יצחק וצוין כי מדובר בפצע בקרסול שמאל אשר עדיין פתוח וכן, כי ישנה רגישות בצלעות.

7. ביום 23.10.2014 נבדק התובע על ידי ד"ר ספיבק ליאון אשר מצא כי ישנה רגישות ומדובר בפצע שפשוף.

8. עפ"י המסמכים המצורפים לבקשה, התובע ביצע 12 טיפולי פיזיותרפיה. כאשר, בסיכום טיפול פיזיותרפיה מיום 1.3.2015 ישנה הערה כי התובע לא הגיע באופן רציף לטיפוליו ובהמשך הפסיק להופיע לטיפולים.

9. בבדיקה שבוצעה לתובע ב"קפלן" ביום 1.3.2017 הממצאים תקינים ולנפיחות בקרסול הומלץ טיפולי פיזיותרפיה.

10. הנתבעות בתגובתן מתנגדות לבקשה וטוענות להעדר רצף טיפולי ביחס לתאונה הראשונה, בשים לב כי המסמכים הנוגעים לתאונה הראשונה הינם בטווח של חצי שנה לאחר התאונה, מלבד תלונה במהלך מרץ 2017.

11. לאחר עיון בטענות התובע, בתגובת הנתבעות ובמסמכים הרפואיים שהובאו לפני, יש לומר, כי אין בתיעוד הרפואי שצורף לבקשה ממצא אובייקטיבי, שיכול לשמש ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות צמיתה אצל התובע בתחום האורתופדי בכל הנוגע לתאונה הראשונה. עפ"י הממצאים מדובר בפצע שפשוף, אשר טופל ואין כל ממצא נוסף היכול להוות ראשית ראיה, ואין כל אינדיקציה לקיומו של נזק מתמשך. כראיה לכך, התובע חדל מלטפל בקרסול במהלך שנת 2015, ולמעט פנייה אחת לאורתופד בחודש מרץ 2017, אין כל תלונה ביחס לקרסול או לצלעות.

קיומה של ראשית ראיה לנכות צמיתה מהווה תנאי יסודי להחלטה למנות מומחה רפואי שיחווה דעתו בדבר נכותו של התובע או כל נושא רפואי אחר (ר' לכך: אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים,547 (מהדורה שלישית, 1999); רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון ואח', 23.04.1990).

בנוסף, אף אין רצף טיפולי, וקיומו של רצף טיפולי מהווה אף הוא יסוד במסגרת בחינת הבקשה למינוי מומחה רפואי (ר' לכך: 1698/06 שטראוס נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, 21.3.2006 ; רע"א 6360/11 מ. נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, 20.9.2011).

12. לאור האמור, מאחר ולא מצאתי ראשית ראיה לאפשרות קיומה של לנכות צמיתה ובהיעדר רצף טיפולי, הרי שאין מקום למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט ביחס לתאונה הראשונה.

התאונה השנייה

13. ביום 14.7.2017 נפגע התובע בתאונה שנייה, עת נהג ברכינוע כשהוא עורך טיול בירושלים. על פי הנטען, בעת מעבר צר, התובע נתקע בעמוד שבלט לתוך נתיב הנסיעה, וכתוצאה מכך התהפך ונחבל בחלקי גופו השונים (להלן- "התאונה השנייה").

14. באותו יום, פנה התובע למר"מ בראשון לציון, שם נבדק וטופל באופן ראשוני. אובחנה הגבלה בטווחי תנועה בשל כאבים, נפיחות ורגישות בקרסול ימין. התובע שוחרר לביתו עם המלצה למנוחה ומשככי כאבים לפי צורך.

15. ביום 23.7.2017 נבדק התובע אצל אורטופד כאשר ממצאיו העלו כי, התובע סובל מצליעה, בצקת קלה סביב קרסול ימין, רגישות והגבלה. התובע נדרש לעשות שימוש במגף הליכה ולבצע בדיקת CT לכף הרגל ובדיקת US לקרסול ימין.

בדיקת US בקרסול ימין אבחנה גיד TP בלתי אחיד וקרע חלקי ברצועה.

בבדיקת CT לכף רגל ימין הודגם שבר קורטיקלי בפטישון לטרלי ובצקת של רקמות רכות מימין.

16. התובע ביצע טיפולים פיזיותרפיסטים ובבדיקה של ד"ר דרור רובינסון מיום 21.11.2017 העריך כי יש פגיעה בטלוס עם רסיס עצם מחלקו הקדמי ועל כן הפנה את התובע לביצוע MRI. בדיקת ה-MRI בוצעה ביום 27.11.2017 בקרסול ימין ואובחן בה שבר תת חריף אנכי בפטישון האחורי , בצקות, קרע מלא של רצועת ATFL , קרע חלקי ברצועה הטיביו-פיבלורית הקדמית וקרע חלקי כרוני בגיד ה-PB.

17. התובע צירף את תוצאות בדיקת אולטרה סאונד מיום 23.10.2017 של כף יד שמאל אשר אבחנה דלקת בגידי ה-ECR.

18. הנתבעות התנגדו בתגובתן לבקשה למינוי מומחה רפואי גם ביחס לתאונה השנייה, בשל העדר רצף טיפולי.

19. לאחר עיון בטענות התובע, בתגובת הנתבעות ובמסמכים הרפואיים שהובאו לפני, ניתן לומר כי קיים רצף של תלונות וטיפולים לאורך זמן לאחר התאונה השנייה, וכן כי נמצאו ממצאים אובייקטיביים בבדיקות ה-CT וה-MRI המאוחרות למועד התאונה, בכך יש כדי להצביע על "ראשית ראיה" לאפשרות קיומה של נכות צמיתה או מוגבלות עקב התאונה השנייה, כנדרש בפסיקה. היות ואני ממנה מומחה בתחום האורתופדיה, הרי שהוא יידרש גם לטענה בדבר נזק בכף יד שמאל, כנטען על ידי התובע בבקשתו.

20. לאור האמור אני נעתר לבקשת המינוי ביחס לתאונה השנייה, תוך שאני קובע, כי שכר טרחת המומחה ישולם על ידי הנתבעות כמימון ביניים עד להכרעה בתביעה.

בהתאם, אני מורה על מינויו של פרופ' רמי מושיוב, מבית החולים "הדסה עין כרם, ירושלים (טל' 02-6776342), כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה.

21. במידה ולמומחה נגיעה למי מהצדדים או מסיבה כלשהי מנוע המומחה מלקבל את המינוי מטעם ביהמ"ש בתיק זה, יודיע לביהמ"ש תוך 7 ימים מקבלת הודעת המינוי.

22. המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי של התובע בעקבות התאונה השנייה מיום 14.7.2017 ובמיוחד יתייחס לשאלות הבאות:

א. האם לוקה התובע כיום בנכות, ואם כן, לאיזה תקופה ומה שיעור הנכות.

ב. האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבו של התובע בעתיד.

ג. מהן המגבלות התפקודיות של התובע, אם בכלל, ובמיוחד בשים לב לגילו.

ד. האם יהיה התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום.

ה. המומחה יתייחס, בין היתר, לקשר שבין התאונה השנייה הנטענת לבין מצב התובע נכון להיום.

23. הנני קוצב את שכ"ט המומחה בתחום האורתופדיה ומעמידו ע"ס 4,500 ₪, בתוספת מע"מ.

כפי שצוין לעיל, הנתבעות תישאנה בשכר המומחה, כמימון ביניים, עד להכרעה סופית בתביעה.

המומחה ישלח לב"כ הנתבעות אישור על ניהול ספרים ועל גובה ניכוי מס במקור תוך 10 ימים מקבלת המינוי. הנתבעות ישלמו את שכר המומחה תוך 30 יום מקבלת מסמכים אלה אצל ב"כ הנתבעות.

ב"כ הנתבעות יבצע מעקב אחר הפעולות האמורות ואחר התשלום למומחה.

24. הצדדים יעבירו את התיעוד הרפואי למומחה תוך 60 יום מהיום. המומחה לא יבדוק את התובע טרם קבלת התשלום והחומר הרפואי מטעם שני הצדדים.

25. חוות הדעת תימסר לבית המשפט ולבעלי הדין במידת האפשר, בתוך 30 יום מיום הבדיקה.

26. בעלי הדין רשאים להפנות למומחה שאלות הבהרה תוך 15 יום ממועד קבלת חוות הדעת והמומחה מתבקש להשיב תוך 15 יום נוספים. הצד השולח שאלות הבהרה יעביר במישרין עותק לבית המשפט ולצד שכנגד.

27. בעלי הדין ישלימו ביניהם ההליכים המקדמיים, לרבות גילוי מסמכים הדדי ועיון בהם, תשובות שאלונים ככל שיוחלפו ופרטים נוספים ככל שידרשו. הליכים אלה יסתיימו בתוך 90 יום מהיום.

28. כל בקשה בעניינים המנויים בתקנה 143 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, תוגש לתיק בית המשפט ובמישרין לצד שכנגד תוך 90 יום מהיום. כל בקשה כאמור תידון בהתאם להוראות תקנה 241 של התקנות, אלא אם כן ניתנה החלטה אחרת. לא תוגש בקשה כאמור במועד, יסתיים שלב ההליכים המקדמיים.

29. הצדדים יקפידו להגיש תגובות לבקשות במסגרת הבקשה הנכונה, ולציין בכותרת התגובה את מספר הבקשה שבגדרה היא נמסרה. תגובה שלא הוגשה בהתאם לאמור תחשב ככזו שלא הוגשה כלל, וביהמ"ש יתעלם ממנה.

30. הצדדים יערכו להגשת תחשיבי נזק מטעמם.

תחשיב נזק מטעם התובע יוגש עד יום 10.6.2019.

תחשיב הנזק מטעם הנתבעות יוגש עד יום 1.7.2019.

תחשיבי הנזק יוגשו בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים לרבות: אסמכתה להכנסות (תלושי שכר או טפסי 106 או דוחות מס או מאזן בוחן), עבור השנה לפני התאונות ועד למועד הגשת תחשיב הנזק, אסמכתה להכנסות עבור 3 חודשים לפני מועד התאונות ולכל התקופה בה נטען כי הייתה נכות זמנית, חשבוניות של כל ההוצאות שהוצאו בקשר לתאונות ונתוני ביטוח לאומי – כולל פירוט כל התשלומים ששולמו, אם שולמו, עקב התאונות, כאשר סכומים אלו משוערכים למועד הכנת תחשיב הנזק. הנתבעות תגשנה, בהתאם לצורך, חוות דעת אקטוארית ביחס לתגמולי הביטוח הלאומי. המצורפים לתחשיב הנזק יסומנו במספרים (כל עמוד בנפרד) ובתחשיב הנזק יופנה בית המשפט לנספחים, לפי סימונם.

31. המזכירות תודיע לצדדים ותיצור תזכורת פנימית ליום 20.2.2019 לקבלת אסמכתא לביצוע תשלום.

ניתנה היום, א' שבט תשע"ט, 07 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.