1. תיק זה הועבר לטיפולי בשל שינויים ביומנו של המותב הקודם. זוהי תביעה בסדר דין מהיר, כהגדרתו בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לחיובו של הנתבע בנזק אשר, לפי הטענה, הוא גרם לניידת של משטרת-ישראל. זאת בתאונת-דרכים, שאירעה ביום 30.12.2015 בכביש מס' 38 שבשפלת-יהודה.

2. הנתבע לא התגונן. לפיכך, לבקשתה של התובעת ניתן נגדו (כבוד הרשם יוחנן גבאי), ביום 1.1.2019, פסק-דין בהעדר-הגנה. חודשים ארוכים לאחר מכן, בתאריך 20.5.2021, עתר הנתבע, באמצעותו של בא-כוחו, לביטולו של פסק-הדין. נטען כי הנתבע לא קיבל לידיו את מסמכי-התביעה וכלל לא ידע עליה, משום שאין לו כתובת-מגורים קבועה. ביום 20.6.2021 ביטל בית-משפט זה (כבוד הרשם הבכיר מיכאל שמפל) את פסק-דין, לאחר שמצא מקום לקבל את טענתו של הנתבע בענין-ההמצאה. ניתנה ארכה להגשתו של כתב-הגנה.

3. המועד שנקבע חלף. כתב-הגנה לא הוגש וכמוהו לא כל בקשה אחרת. בית-המשפט (כבוד השופט נמרוד אשכול) קבע את התיק לדיון ליום 31.10.2021, אלא שלדיון הזה התייצבה התובעת לבדה, באמצעותו של בא-כוחה. במעמד-הדיון קבע בית-המשפט כי "אין אישור כי בא-כוח הנתבע אשר רשום בתיק צפה ב[הזמנה לדיון]". ניתנה, אפוא, ארכה לנתבע, באמצעותו של בא-כוחו הנכבד, להודיע את פִּשרה של אי-ההתייצבות לדיון. קרוב לתשעה חודשים חלפו ובית-המשפט הוציא תחת ידיו החלטה נוספת, לאמור: "חרף החלטתי מיום 31.10.2021, עורך-הדין אלצנע [כך. בא-כוחו של הנתבע] לא פירט מדוע לא התייצב למועד הדיון". הצדדים התבקשו להגיש הודעה מעדכנת, תוך שבית-המשפט מבהיר: "היה ולא תוגש הודעה, אורה על מחיקת התביעה מחוסר מעש ללא התראה נוספת".

4. התובעת הגיבה כבר ביום שלמחרת. בא-כוחה הודיע כי לא עלה בידיו ליצור קשר עם בא-כוחו של הנתבע אולם, לפי שהנתבע לא התייצב לדיון ולא הודיע דבר מבוקש לקבל את התביעה נגדו במעמד של צד אחד. ביום 31.7.2022 קבע בית-המשפט: "בטרם אדרש להחלטה, תגובת הנתבע תוך 15 יום. תזכורת פנימית – 15 יום למתן החלטה ו/או פסק דין". פרק-הזמן הנוסף חלף ושוב לא הודיע הנתבע דבר. התובעת שבה ועתרה לפסק-דין. בהחלטתו מיום 31.8.2022 אִפשר כבוד השופט אשכול לנתבע להגיב בתוך 10 ימים. מאום לא הוגש.

5. יש לשים קץ למצב-הדברים שנוצר. ההזמנה לדיון שנקבע, ואותה הוציאה המזכירות תחת-ידה ביום 6.7.2021, הומצאה לבא-כוחו של הנתבע באמצעותו של דואר אלקטרוני, לפי הכתובת המעודכנת במזכירות של בית-המשפט, ביום 9.7.2021. פרוטוקול-הישיבה מיום 31.10.2021 נמסר אף הוא, באמצעותה של מערכת נט-המשפט, לנתבע ועל כך מלמדים רישומי-המזכירות שלפיהם צפה בא-כוחו בפרוטוקול הזה בו ביום. כך ארע גם להחלטתו של בית-המשפט כי על הצדדים להגיש הודעה מעדכנת ונצפתה בידיו של בא-כוחו של הנתבע במערכת ביום 26.7.2022. גורלה של ההחלטה, המאפשרת לנתבע תגובה, היה דומה. החלטה זו הומצאה לכתובת הדואר האלקטרוני של בא-כוחו של הנתבע ביום 4.8.2022. לבסוף נרשם בתיק הממוחשב כי בא-כוחו של הנתבע צפה בהחלטתו האחרונה של בית-המשפט, המאפשרת פרק-זמן נוסף לתגובה לבקשה לתן פסק-דין במעמד של צד אחד, ביום 1.9.2022.

6. בכל הרישומים המפורטים לעיל אני רואה מסירה כדין של החלטותיו של בית-המשפט לידיו של הנתבע באמצעותו של בא-כוחו. בשום שלב לא הודיע בא-הכוח הנכבד לבית-המשפט כי אין הוא מייצג עוד את הנתבע וגם הנתבע לא עשה כן. אין זאת אלא, שהנתבע וִיתר על זכותו להתגונן מפניה של תביעה זו, כמו גם על הזכות להשיב לבקשותיה של המדינה לתן פסק-דין במעמד של צד אחד.

7. ניתן בזה, כסמכותי בתקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (בעבר – לפי תקנה 97(א) רישא לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), פסק-דין, הנעתר לתביעה לפי המפורט בכתב-התביעה לבדו. התביעה מתקבלת. אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את סכומה של התביעה – 9,322 ש"ח ועוד סך של 1,500 שקלים להוצאות-המשפט, כל זאת בתוספת של הפרשי-הצמדה ורבית כדין מיום-הגשתה של התביעה (17.7.2018) ועד למועד-התשלום בפועל.

8. תשומת-לבו של הנתבע מופנית, פעם נוספת, לזכותו לעתור לביטולו של פסק-דין זה, שניתן במעמד של צד אחד, בתנאים הקבועים בתקנה 131 לתקנות סדר-הדין האזרחי משנת התשע"ט.

המזכירות תמציא פסק-דין זה לשני הצדדים כדין, תצרף אל התיק אסמכתאות להמצאה ותסגור את התיק.

ניתן היום, ד' בתשרי התשפ"ג, 29 בספטמבר 2022, שלא במעמד-הצדדים.