1. התובעת הגישה תביעה להכיר בפגיעה מיום 10/4/16 כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.

2. הנתבע טען להתיישנות, שכן החלטת הדחיה נשלחה לתובעת ביום 19/2/17 והתביעה הוגשה ביום 18/7/18.

3. התובעת העידה בישיבה 13/12/20 וכן העיד בעלה. לאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב.

4. נדון להלן בסוגיות שבמחלוקת.

5. התובעת אחרה בהגשת התביעה לבית הדין לעבודה.

מכתב הדחיה נשלח אליה ביום 19/2/17 ואילו התביעה הוגשה ביום 18/7/18.

התובעת טענה כי מכתב הדחיה התקבל אצלה "באיחור" (סעיף 14 לתצהיר) אך לא ציינה תאריך.

עוד טענה כי בעקבות דחיית התביעה, פנתה לוועדת התביעות וזו דחתה את פנייתה ביום 30/8/17.

התובעת צרפה את ההחלטה בעקבות הדיון בפני ועדת תביעות. בהחלטה מיום 30/4/17, נאמר:

"לתשומת ליבך, אין בפנייתך לוועדות תביעות או במכתב זה כדי להאריך את המועדים הקבועים בחוק להגשת תביעה לבית הדין על החלטת פקיד תביעות מיום 19/2/17".

6. אם כן, התביעה לבית הדין לעבודה הוגשה למעלה משנה לאחר שהתקבלה אצל התובעת החלטת הדחיה. הפנייה לוועדת התביעות אינה מעכבת את מועד ההתיישנות והדברים הובהרו לתובעת היטב במכתבים שקיבלה.

די בדברים אלה כדי לדחות את התביעה מחמת התיישנות.

7. למעלה מהדרוש אתייחס לחומר הראיות כפי שהוגש לתיק.

8. לכתב התביעה למל"ל צרפה התובעת טופס בל 250 בו נכתב:

"בדרך חזרה מהעבודה לבית יום א' (10/4) מרחוב משה לוי לרח' מוהליבר בת ים. ביום הנ"ל קיבלנו לחג מתנה יפה וכבדה מאד. נאלצתי להרים אותה ... ובחלק גם לגרור אותה עד למעלית (ק. 10) כ 20 מט' ושוב מהמעלית עד רח' הלוי – לכביש. כ- 30 מטר ושם הזעקתי את בעלי שהגיע אלי. התישבתי בבית ולא יכולתי לקום יותר, כי הברך ננעלה. למחרת נאלצנו ...".

9. טופס בל 250 אינו נושא תאריך.

התובעת נשאלה על כך בחקירתה והשיבה שהטופס מולא על ידי אוסנת סבג, מחברת טלאול. ואולם לדברי התובעת "לא ראתה אותה מעולם" וכן אישרה שהגב' סבג כלל לא ראתה את המקרה.

התובעת נשאלה מתי סיפרה למעסיק על הארוע הנטען, והשיבה שסיפרה 10 או 15 יום לאחריו. התובעת נשאלה מדוע טופס בל 250 נחתם רק ביום 30/5/16, למעלה מחודש לאחר הארוע הנטען. בתשובה טענה:

"כל יום דאגתי בטלפון, במייל ובפקס, תביאו לי את זה. יש לנו 4 הררכיות, לי יש מנהל משמרת הוא צריך לדווח למנהל מוקד, מנהל המוקד צריך לדווח לחשבת השכר, חשבת השכר צריכה לתת את זה להנהלת חשבונות ואז היא צריכה להביא את זה לאסנת. במשך 3 שבועות עד שראיתי את הדבר הזה".

ועוד העידה התובעת היא כתבה את התעוד בטופס ואסנת חתמה.

10. בתצהיר התובעת תארה את הארוע:

2. הנני ילידת 1952 ובמועד הרלוונטי עבדתי כנציגת מוקד בחברת טלאול קונטקט סנטר בע"מ ברחוב משה לוי 11 בראשון לציון.

3. בתאריך 10.4.16 (יום ראשון בשבוע) בסיום המשמרת בעבודה קיבלתי מתנת חג כבדה מאוד (סט כלים שכלל כ- 30 צלחות לערך).

4. יצאתי מהמשרד והיה לי ממש קשה לסחוב את החבילה ואף אחד לא עזר לי.

5. הלכתי מהמשרד עד המעלית וחלק מהדרך גררתי את החבילה בשל כך שהייתה כבדה מאד.

6. בהמשך יצאתי מהמעלית בפרוזדור לכיוון היציאה מהבניין ומשם במטרה לנסוע לביתי. בשלב מסוים ובשל המשקל הרב של החבילה והקושי לסחוב אותה, ביצעתי תנועה מאומצת וחדה עם הרגל, שמעתי "קנק" בברך ימין והתחילו כאבים חזקים.

7. גררתי את הרגל יצאתי מהבניין והתיישבתי על המדרגות התקשרתי לבעלי שיבוא לעזור לי כי פשוט לא יכולתי להמשיך ללכת.

11. התובעת פנתה לחדר מיום ביום 12/4/16, יומיים לאחר הארוע הנטען.

ברישום בחדר מיון נכתב:

"לדבריה כ- 3 ימים כאבים חזקים בברך ימין ... נפוחה, לא יכולה לדרוך. בברך שמאל ב MRI קרע של מיניסקוס לטרלי לאחר חבלה כאבים".

ובהמשך נכתב:

"ידוע על כאבים ... ימין. כעת החמרה. ללא חבלה. קושי בדריכה ובהליכה".

12. בעדותה נשאלה על כך והשיבה שהיתה לה תאונה קודמת בשנת 2013, בברך שמאל. התובעת נשאלה מדוע לא סיפרה בחדר מיון שמדובר על פגיעה בעבודה שארעה יומיים קודם לכן, והשיבה שהגיעה כאובה ולא זוכרת מה אמרה.

13. בעלה של התובעת העיד שהוא זה שפינה אותה לחדר מיון והיה עימה בעת הקבלה. העד לא ידע לומר מדוע נרשם בחדר מיון שמדובר במחלה ולא בתאונה בעבודה.

14. לאחר ששמעתי את עדות התובעת ובעלה ועיינתי במסמכים, אני קובעת כי יש לדחות את התביעה אף לגופה.

בטופס בל 250 אין תעוד לארוע חבלתי. תעוד כזה מופיע לראשונה בתצהיר התובעת שם סיפרה על "קנק".

בחדר מיום נכתב אמנם סיפור של חבלה, אך אין תאור של הפגיעה וכן נרשם שהארוע היה שלושה ימים לפני הפניה לחדר מיון, דהיינו – ביום 9/4/16.

אין עדים לארוע הפגיעה הנטען. בעלה של התובעת הגיע לאחר שהתובעת הזעיקה אותו ולכן לא היה עד לארוע הנטען.

15. לאור האמור, הרי שהתובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה ולא הוכיחה קיומו של ארוע תאונתי בעבודה או בדרך חזרה מהעבודה.

16. סוף דבר, התביעה נדחית הן מחמת התיישנות והן לגופה.

משהתובעת מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה ניסן תשפ"א, (07 אפריל 2021), בהעדר הצדדים.