לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות בתיק שבכותרת.

רקע

1. כנגד הנתבע הוגשה תביעה למתן סעד כספי נוכח טענת התובעת להפרת הסכם לרכישת מכשירים סלולריים ושירותים נלווים מצדו של הנתבע.
2. בתיק זה הוגשו מספר בקשות בהסכמה לדחיית מועדי דיונים שנקבעו לקדם משפט ראשון.
3. בקשה אחרונה לדחיית מועד דיון הוגשה מטעם ב"כ הנתבע, ובה נתבקשה דחייתו של מועד דיון שנקבע ליום 15.7.2020. בהחלטתי שניתנה עוד באותו היום קבעתי כי הדיון יידחה ליום 7.12.2020.
4. לדיון שנערך ביום 7.12.2020 לא התייצב הנתבע או מי מטעמו ולכן ניתן על ידי פסק דין בהיעדר התייצבות. במסגרת פסק הדין, הוריתי על קבלת התביעה ועל פסיקת הוצאות ההליך הכוללות אגרת בית המשפט ושכר טרחת עו"ד.
5. ביום 22.12.2020 הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין, היא הבקשה הנדונה בהחלטה זו.

טענות הצדדים

הנתבע (המבקש)

1. הבקשה נסמכת על טעמים הקשורים להגבלות שהוטלו על ידי הממשלה בשל התפרצות נגיף הקורונה: ביום 2.12.2020 הכריז קבינט הקורונה על העיר שפרעם, עיר מגוריו של ב"כ הנתבע, כאזור מוגבל , והכרזה זו הוארכה בהמשך עד ליום 10.12.2020, דבר שמנע מב"כ הנתבע לטענתו מלהגיע לדיון.

באותם הימים התגלה אביו של ב"כ הנתבע כחיובי למחלת הקורונה, מה שחייב את ב"כ הנתבע ואת משפחתו לשהות בבידוד לתקופה של 14 ימים.

ב"כ הנתבע מסביר כי בשל טעות לא עדכן את בית המשפט בדבר הנסיבות שפורטו לעיל. ב"כ הנתבע מדגיש כי מדובר בטעות בתום לב.

התובעת (המשיבה)

1. התובעת מתנגדת לבקשה.

לטענתה, מדובר בבקשה מקוממת שהוגשה על ידי מי שזלזל במועדים שנקבעו מטעם בית משפט ומטרת הגשת בקשה זו היא טורדנית גרידא.

1. התובעת טוענת כי הנתבע קיבל את כתב התביעה כדין, הגיש כתב הגנה מטעמו, באמצעות ב"כ הנתבע ועו"ד נוסף ששמו לא מוזכר במסגרת בקשה זו, והיה מודע למועדי הדיון שנקבעו. מדובר בתיק שמתנהל משנת 2018 שבו הוגשו מספר בקשות לדחיית מועדי דיונים מטעם הנתבע, בקשות אליהן נענתה התובעת מספר פעמים.

התוצאה היא כי משנת 2018 לא התקיים אף דיון מקדמי בתיק. גם הדיון שנקבע ליום 7.12.2020 נקבע לבקשת ב"כ הנתבע.

1. התובעת עומדת על כך שפסק הדין ניתן בצדק שעה שהן ב"כ הנתבע והן הנתבע בעצמו לא טרחו להתייצב לדיון, על אף שהיו מודעים לקיומו.
2. אשר לטעמי הבקשה, מציינת התובעת כי משהוחלט כי בתי המשפט ימשיכו לפעול (במגבלות כאלה ואחרות), הדיונים מתקיימים כסדרם ועל בא כוח הנתבע היה לעדכן את בית המשפט בדבר אי יכולתו להתייצב לדיון שנקבע ולהגיש בקשה מתאימה לדחיית מועד הדיון. הקפדה על לוחות הזמנים בהליך השיפוטי, בייחוד לאור העומס הכבד המוטל על מערכת המשפט, היא כורח המציאות, והיא מאפשרת ניהול של מערכת משפט סדירה, יעילה ותקינה.
3. אשר לסיכויי ההגנה, טוענת התובעת כי הגם שאין כל התייחסות במסגרת הבקשה לסיכויי ההגנה, הרי שלשיטתה סיכויי הגנת הנתבע קלושים וכי כתב ההגנה אינו מספק תשתית הגנתית טובה דיה. מדובר בהכחשה סתמית שאינה מתייחסת לטענות שהועלו במסגרת כתב התביעה.
4. אשר לשיקולים שנקבעו בפסיקה, טוענת התובעת כי היות והנתבע קיבל את כתב התביעה וידע היטב על קיומו של הליך, אין המדובר בביטול פסק דין מתוקף חובת הצדק אלא, בביטול מתוקף שיקול דעת בית המשפט. לפיכך, על מבקש הביטול לנמק את הסיבה למחדל שבאי הגשת כתב הגנה במועד, וכן להצביע על טענות הגנה טובות הראויות לבירור.
5. עוד טוענת התובעת כי במקרה דנן הנתבע זלזל בהליכי המשפט ולכל הפחות נהג ברשלנות ולכן אין כל הצדקה לביטולו של פסק הדין. לצד האמור, מבקשת התובעת להטיל על הנתבע הוצאות לטובת התובעת, שיוטלו ללא כל קשר לתוצאות התביעה, ככל שבית המשפט ימצא לנכון לקבל את הבקשה ולהורות על ביטולו של פסק הדין.

תשובת הנתבע לתגובת התובעת

1. בתשובה מוסיף ב"כ הנתבע ומתייחס לסיכויי הגנתו של הנתבע בציינו כי כתב ההגנה מעיד על סיכויים טובים לדחיית התביעה. לגופו של עניין טוען בא כוח הנתבע כי התובעת אינה יכולה להסתיר כי נציגיה הם אלה שפעלו בתרמית רחבת היקף, תוך זיוף מסמכים וביצוע עסקאות פיקטיביות. הנתבע נמנה על אלו שחתימותיהם זויפו ושמם הוצג כלקוח של התובעת על ידי נציגי התובעת.
2. עוד טוען ב"כ הנתבע כי בניגוד לנטען בפרוטוקול הדיון מיום 7.12.2020, בא כוח התובעת, עו"ד ירון גולדין, לא ניסה ליצור קשר עם ב"כ הנתבע, בניגוד למקובל, כדי לברר את סיבת אי התייצבותו של ב"כ הנתבע או של הנתבע לדיון. עניין זה מהווה, לשיטת בא כוח הנתבע, "השגה" של פסק דין באמצעות מחטף.
3. לאור כל האמור, הנתבע מבקש כי בית המשפט יבטל את פסק הדין וייתן לו יומו בבית המשפט על מנת שיזכה להזדמנות להוכיח הגנתו.

דיון והכרעה

1. תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, מסדירה את האופן שבו ניתן לבקש מבית המשפט לבטל פסק דין או החלטה שניתנו במעמד צד אחד בלבד. הוראה זו דומה להוראה בתקנות הקודמות (תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

אומנם, בתקנות סדר הדין האזרחי העדכניות מושם דגש רב יותר על ניהול יעיל של הליכי המשפט, תוך מניעת בזבוז זמן ומשאבים, אולם איני סבור שבעניין ביטול פסק דין במעמד צד אחד חל שינוי מהותי ביחס לפסיקה ותיקה שהושרשה מזה שנים.

1. הפסיקה הבחינה בין שני מצבים. האחד, מצב שבו נפל פגם בהליך המשפטי שהביא למתן פסק הדין או ההחלטה שניתנו במעמד צד אחד למשל, כאשר נפל פגם בהמצאת כתב טענות לידי צד מסוים להליך או שצד מסוים לא קיבל זימון לדיון. השני, מצב שבו לא נפל פגם בהליך המשפטי.
2. במקרה הראשון, שבו נפל פגם בהליך המשפטי, פסק הדין יבוטל מבלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי התביעה.

במקרה השני, שבו לא נפל פגם בהליך, שיקול הדעת לביטול פסק דין מסור לידי בית המשפט (ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני, הנאמן על נכסי י' בן-ציון, פ"ד מח(1) 834 (1994)).

1. נקבע כי בבקשה המסורה לשיקול דעתו של בית המשפט, יבחן בית המשפט שני עניינים: האחד, סיבת מחדלו של המבקש והשני, סיכויי הצלחת המבקש לזכות בתביעה במידה ופסק הדין יבוטל. ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת ובעלת משקל, קטן המשקל שיש ליחס לתשובה האחרת. אלא שכך או כך, יש לתת את הדעת על שתי השאלות ולבחון את התשובות לגופן (ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז(4) 133 (1993)).

מן הכלל אל הפרט

1. ב"כ הנתבע ידע על דחייתו של מועד הדיון ליום 7.12.2020. לעניין זה לא נטען אחרת בבקשה ואף לא בתשובה שמסר הנתבע לתגובת התובעת לבקשה. ברי אפוא כי אין המדובר במקרה שבו נפל פגם המצריך ביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד "מתוך חובת הצדק".

אי לכך, מצויים אנו בגדרי המקרה השני, של ביטול משיקול דעת המסור בית המשפט.

1. מחדלם של הנתבע ובא כוחו – במקרה שלפנינו לא התייצב איש מטעם הנתבע ואף לא הנתבע עצמו לדיון שהתקיים ביום 7.12.2020 וזאת אף שלא הוגשה כל בקשה או עדכון בעניין מטעם הנתבע או בא כוחו.
2. יוער כי בכך שהוטל סגר על העיר שפרעם לא היה כדי למנוע נסיעת ב"כ הנתבע לדיון על פי זימון כדין, שהרי בתי המשפט המשיכו לפעול חרף הסדר. עוד יוער כי אסמכתה לכך שמשפחת ב"כ הנתבע שהתה בבידוד לא הוצג, אולם חרף האמור איני מוצא להטיל ספק בהצהרתו של ב"כ הנתבע כי כך היה, וכן כי אביו נמצא חיובי לקורונה באותו פרק זמן.
3. אשר לנתבע עצמו – לא ברור מהבקשה האם הנתבע היה מודע לקביעת מועד הדיון ליום 7.12.2020 ולא ברור כלל האם עודכן הנתבע מבעוד מועד על אי יכולתו של בא כוחו להתייצב במקומו לדיון. כך או כך, ודאי מדובר במחדל.
4. חרף האמור, בית המשפט בתוך עמו יושב, בימי משבר הקורונה ההתנהלות הכללית אינה כמימים ימימה, וברור שלחצים שונים עלולים להסיח דעתו של אדם, כך שאין לראות באי ההתייצבות זלזול בוטה ובלתי ניתן לריפוי.
5. אשר לסיכויי ההגנה – כלל הוא שעל מבקש הבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד להראות כי לגופו של עניין עשוי הביטול להצמיח לו תועלת. משמע, שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת עשויה להוביל את בית המשפט לקבל החלטה שונה מזו שניתנה. כאשר הנתבע לא התייצב וניתן פסק דין בהעדרו, הרי שבדיקת סיכויי ההצלחה נעשית על פי כתב ההגנה המצוי כבר בתיק בית המשפט (מתוך ספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 643 (מהדורה 12, 2015).

התייחסות הנתבע לסיכויי הגנתו מובאת לראשונה בתשובתו לתגובת התובעת לבקשה. הנתבע מפנה לכתב הגנתו ואינו מפרט באריכות מעבר לכך. מעיון בכתב ההגנה נראה כי הטענות שעולות בו מראות כי, לכל הפחות, ההגנה אפשרית.

1. יוער עוד, כי גישת בתי המשפט בביטול פסקי דין היא ליברלית, מתוך הבנה שאת רוב הפגמים בהתנהלות ניתן לרפא בהוצאות, או בתנאים נוספים שיכול בית המשפט לקבוע בהתאם לסמכותו (רע"א 9572/01 חביב דדון נ' יעקב וייסברג, נו(6) 918 (2002)).
2. בשיקול שבין הותרת פסק הדין על כנו, על כל תוצאותיו, לבין קבלת הבקשה ומתן הזדמנות לנתבע להתגונן כראוי – מצאתי כי הכף נוטה לכיוון ביטולו של פסק הדין, תוך פסיקת הוצאות לטובת התובעת.
3. לפיכך, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 7.12.2020, וקובע את התיק לדיון לפניי ביום 21.6.2021, בשעה 11:30.

הנתבע ישלם לתובעת סך של 1,500 ₪ בגין דיון הסרק, בתוך 30 יום.

ניתנה היום, י"ב שבט תשפ"א, 25 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.