לפניי תביעת שיבוב בסכום של 13,950 ₪.

בתאריך 21.3.18 בכביש המוביל מושב בית שקמה, ארעה תאונת דרכים בין רכב המבוטח על ידי התובעת לבין אופנוע המבוטח על ידי הנתבעת. התיק שלפניי עניינו הנזק שנגרם לרכב, שבגינו התובעת פיצתה את בעליו.

עיינתי בתיק בית המשפט ובראיות שהוגשו. שמעתי גם את עדויותיהם של נהגת הרכב ורוכב האופנוע, ואת סיכומיהם של ב"כ הצדדים.

דין התביעה להידחות.

גרסת נהגת הרכב כפי שבאה לידי ביטוי בעדותה לפניי היתה כי היא פנתה שמאלה ברמזור שבצומת בית-שקמה (מעדות רוכב האופנוע מדובר בפניה לתוך כביש דו-סטרי). בסמוך לאחר הפנייה המרומזרת קיימת אפשרות לפנות שמאלה לתוך תחנת דלק שנמצאת משמאל. נהגת הרכב העידה כי עמדה, אותתה, הסתכלה במראה ולא ראתה את רוכב האופנוע, וכשרכבה כבר היה בזווית פניה לכיוון אותה תחנת דלק, רוכב האופנוע הגיח במהירות מאחורי רכבה, עקף אותה משמאל ופגע ברכב, בכנף הקדמי-שמאלי. מכאן גוזרת התובעת את אחריותו של רוכב האופנוע לקרות התאונה ואת חובת המבטחת אותו לשפות אותה בגין הסכומים ששילמה לבעל הרכב.

גרסת נהג האופנוע שונה; הוא מציין כי עמד [ראשון] באותו רמזור בצומת בית-שקמה, ופנה שמאלה [ראשון] לכביש המוביל למושב. הפניה שמאלה מתבצעת לתוך כביש דו-סטרי והוא נסע בחלק השמאלי ביותר של הנתיב. אכן, מיד לאחר הפניה המרומזרת שמאלה קיימת תחנת דלק מצד שמאל, אולם הוא לא התכוון להיכנס אליה אלא להמשיך בנסיעה ישר. או-אז הרגיש חבטה בחלק האחורי של האופנוע שהסיטה אותו שמאלה, כשהוא עליו, לתוך תעלה בשולי הדרך (אותה הדגים בבית המשפט כתעלה שעומקה עד גובה מותניים). שם עדיין לא נפל מהאופנוע ועוד הצליח לאזן את עצמו ולנסוע קצת בדרך הכורכר בטרם ראה שהוא עומד להתנגש בתמרור ועל כן "זרק" עצמו מהאופנוע. האופנוע נפגע מהתמרור.

בעדותה לפניי נהגת הרכב הדגישה כי עמדה לפני שהחלה בפנייה שמאלה לתחנת הדלק, וכי פרט זה הוא חשוב בעיניה (פרוטוקול, בעמ' 2 שו' 17-18). חרף האמור, פרט זה לא בא לידי ביטוי בהודעתה לתובעת על קרות התאונה (ראו הודעה המצורפת לכתב התביעה) או בגרסה שמסרה למשטרה (ת/1). מכאן שייתכן כי לא עמדה אלא אכן היתה במהלך נסיעה מאחורי רוכב האופנוע.

ב"כ הנתבעת הגיש תמונות צבעוניות של האופנוע. אולם בהיעדר חוות דעת שמאי, קשה להתרשם מהן כי הפגיעה היתה בחלקו האחורי של האופנוע, איזה נזק נגרם כתוצאה מפגיעת הרכב ואיזה נזק נגרם כתוצאה מההתנגשות בתמרור (רוכב האופנוע העיד בהגינותו כי הנזק לאופנוע נגרם בעיקר לאחר המכה מאשר במכה עצמה – עמ' 5 שו' 21). מכאן שמוקד הנזק באופנוע אינו יכול להיות לעזר להכרעה בין הגרסאות.

מתמונות של הנזק לרכב (ת/2-ת/5) ומחוות דעת שמאי, הנזק מתמקד בכנף השמאלי קדמי, אולם נזק שכזה עשוי להתיישב עם שתי הגרסאות, הן עם זו של התובעת כי האופנוע פגע ברכב משמאל, הן עם זו של הנתבעת כי הרכב פגע באופנוע כאשר הנהגת היתה בנסיעה ותוך סטייה שמאלה.

הנטל להוכיח את התביעה הוא על התובעת. האמור לא הוכח על ידה כנדרש במשפט האזרחי, במאזן ההסתברויות. לפיכך, כאמור, דין התביעה להידחות.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעת (על פי קבלות) וכן בשכר טרחת עורך דין בסכום של 3,000 ₪.

המזכירות תמציא פסק דין זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ח' תמוז תשע"ט, 11 יולי 2019, בהיעדר הצדדים.