05 ינואר 2021

לפני:

כב' הרשמת אסתר שחור

החלטה

1. בפניי בקשת התובעת להעביר ההליך לשלב התצהירים וקיום הוכחות הואיל והתיק נפתח כבר בחודש יולי 2018, ומנגד בקשת הנתבעת להורות לתובעת להגיש סיכום עדכני של החובות הנטענים, ומיצוי הליך המקדמי חלף קיום הוכחות בשלב זה.
2. לא שוכנעתי כי התיק בשל לקיום דיון הוכחות. קיום הליך הוכחות כאשר היקף המחלוקת אינו ברור, אינו יעיל ואין בו כדי להביא לסיום מהיר וענייני של ההליך, אלא להפך.
3. התובעת כבר העבירה סיכום עדכני של החובות הנטענים לאחר הדיון מיום 27.7.20, והנתבעת העבירה התייחסותה אליו ביום 16.9.20. דא עקא, לטענת התובעת ההתייחסות של הנתבעת היתה "כלל לא ברורה". מטעם זה נקבע דיון מקדמי נוסף, אליו התייצבה התובעת, אולם לא הנתבעת.
4. מעיון בהתייחסות הנתבעת, עולה כי מדובר בהתייחסות בכתב יד, על גבי מסמך מודפס, ותוך סימון בצבעים של עניינים שונים. דומה כי אכן יש מקום לפעול להבאת התייחסות ברורה יותר, תוך תיאום ישיר בין הצדדים.
5. הצדדים יגישו אפוא עד ליום כ"ב שבט התשפ"א 4.2.21 הודעה משותפת לבית הדין על אודות הנושאים שנותרו שנויים במחלוקת, בנוגע לאלו עובדים ולאלו תקופות, וכן באשר לסכום ריבית הפיגורים, ככל שיוותרו כאלו.
6. בית הדין מודע לכך שהתובעת מסרה כי ייעשו ניסיונות הידברות במהלך התקופה.

יחד עם זאת לא ברור כמה ממוקדים היו אלו ככל שאכן נעשו, בין היתר בשים לב לטענות התובעת באשר לאי בהירות התייחסות הנתבעת, ולהודעת הנתבעת כי היו חילופי מנכ"לים באותה תקופה וכי הטיפול בהליך זה התעכב.

1. אף רוחן של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, השורה על כל ההליכים האזרחיים אף אם לא הוחלה במישרין, מחייבת חיזוק ההידברות הישירה בין הצדדים וצמצום המחלוקות ומיקודן חלף הבאתן במצבן המעורפל משהו להכרעת בית הדין בהליך של הוכחות.

עיון – כ"ז שבט התשפ"א 9.2.21.

ניתנה היום, כ"א טבת תשפ"א, (05 ינואר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.