התובעת מספרת שנסעה בכביש בית שאן- עפולה, ובהגיעה לצומת תל יוסף, משאית שהייתה נהוגה על ידי הנתבע פגעה בה מאחור פעמיים.

התובעת טוענת שעל פי דוח שמאי, הנזק שנגרם לרכב שלה הינו בסך 6,308 ₪ והיא זכאית גם להחזר שכר טרחת שמאי בסך 750 ₪.

הנתבעים טענו להגנתם שאכן משאית שלהם נסעה מאחורי רכב התובעת נהוגה על ידי נתבע 1, אך טענו שלא גרמה כל נזק לרכב התובעת.

בדיון הראשון סיפרה התובעת, שנסעה מכיוון בית שאן לעפולה, ולפני הרמזור של תל יוסף, פגע בה פעמיים מאחור הנתבע שנהג במשאית.

היא סיפרה שהיו לפניה 2,3 מכוניות שעצרו לפני הרמזור.

המשאית לא פגעה בה בעוצמה והיא לא פגעה ברכב שלפניה.

התובעת הציעה לנתבע לשלם על תיקון הרכב שלה בלי לערב ביטוח, אך הוא סירב לכך בטענה שגם למשאית נגרם נזק.

התובעת תיקנה את הרכב שלה ובעל המוסך המתקן הגיע להעיד לטובתה.

התובעת סיפרה שתיקון הרכב שלה עלה לה 7,658 ₪ והציגה על כך קבלה.

היא אינה זכאית לפיצוי מעבר להערכת השמאי-6308 ₪.

התובעת אמרה בחקירה נגדית, שראתה באירוע את המשאית במראה ולא ראתה שנגרם נזק למשאית.

יוסף עיסא בעל המוסך שתיקן את רכב התובעת העיד שדיבר עם הבעלים של הנתבעת אשר אמר שהוא מכיר את אירוע התאונה והפנה אותם לסוכן הביטוח שהכחיש אחריות הנתבעים לתאונה.

העד אמר שהתובעת שמעה את השיחה בינו לבין הבעלים.

יוסף העיד, שהבעלים לא הכחיש את קרות התאונה ואמר שלמשאית נגרם נזק והוא מפעיל את הביטוח.

אמה של התובעת העידה שישבה ליד הבת כשלפתע שמעה "בום", וטענה שהתאונה אירעה כשרכב התובעת בנסיעה.

היא הייתה בטוחה שהתאונה אירעה בנסיעה, אחרת המשאית הייתה "נכנסת" בהן.

העדה ערבבה עדות "סברה" עם עובדות.

נתבע 2 העיד וסיפר שנסע בנסיעה איטית בשל העומס בכביש כאשר פנתה אליו התובעת כששניהם במצב עצירה, ואמרה שפגע בה.

הוא טען שלא פגע כלל ברכב התובעת.

הוא העיד שכך אמר לבעלים של הנתבעת, והנתבעת העבירה את העניין לטיפול הביטוח.

בדיון נוסף העיד הבעלים של הנתבעת, וסיפר שקיבל שיחת טלפון מהנהג שלו מיד לאחר האירוע והנהג אמר שיש נהגת שטוענת שהוא פגע בה והוסיף (הנהג) שלא פגע ברכב התובעת.

העד השיב למר יוסף ואמר שאינו זוכר ששוחח טלפונית עם יוסף אותו הוא פוגש לראשונה בבית המשפט ושומע את שמו לראשונה.

הוא הוסיף שלמשאית לא נגרם נזק.

התובעת אמרה בסיכומיה, שייתכן שלא הייתה במצב עצירה אלא בנסיעה איטית מאוד.

התרשמתי לטובה מעדות התובעת ובעיקר מעדות יוסף שהעיד מטעמה, ואני מעדיף עדויות אלה על העדויות מטעם הנתבעים.

נתתי דעתי לסתירות וחוסר העקביות בעדויות התובעת ואמה, בשאלה האם היה רכבן בנסיעה או עמידה בעת התאונה, אך בנסיבות העניין אין מדובר בנסיבה שמשקלה רב, וחוסר יכולת לקלוט או לזכור שאלה זאת בנסיעה איטית בפקק המלווה בעצירות, הינו אנושי.

על פי מאזן ההסתברויות אני מעדיף את גרסת התובעת על אירוע התאונה, והיא זכאית להחזר נזקיה, 6308 ₪ בצירוף החזר שכ"ט שמאי בסך 750 ₪.

הנתבעים ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת בתוך 30 יום 7058 ₪ בצירוף 1000 ₪ הוצאות.

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לידי הצדדים, אשר רשאים לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיהם.

ניתן היום, י"ח טבת תשע"ט, 26 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.