לפני

כבוד השופט יהודה ליבליין

המשיבה/התובעת

ע"י ב"כ עו"ד י' אלטשטטר

חיה אלמגור

נגד

המבקשים/הנתבעים

1. רימונה משה

2. יונתן באסטקאר

החלטה

מונחת לפני בקשת רימונה משה ויונתן באסטקאר (להלן – "המבקשים") לביטול פסק הדין שניתן בעניינם ביום 13.9.2018 בהעדר כתב הגנה ובהעדר התייצבותם לדיון.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה, ובהעדר תשובה מטעם המבקשים, החלטתי לדחות את הבקשה מהנימוקים המפורטים להלן.

המשיבה הגישה תביעה בה נדרש סעד, ולפי המבקשים (הנתבעים) יסלקו את ידם מן הדירה המצויה ברחוב שבי ציון 31 באשדוד (להלן - "הדירה").

המבקשים לא הגישו כתב הגנה, ואף לא התייצבו לדיון שהתקיים ביום 13.9.2018.

המבקשים אינם טוענים, כי כתב התביעה והזימון לדיון לא הומצאו להם כדין, אלא, טוענים כי הם פינו את הדירה ביום 23.8.2019, ולכן שיערו כי אין צורך בתביעה והדיון יבוטל.

המשיבה בתגובתה, מתנגדת לבקשה לביטול פסק הדין, נוכח העובדה כי המבקשים לא ציינו עילות לביטול פסק הדין, וכן נוכח העובדה שביטול פסק הדין מתבקש רק ביחס להוצאות שנפסקו בסכום של 3,500 ₪. נטען, שאין כל סיבה לבטל את פסיקת ההוצאות, לאור העובדה כי ניהול ההליך על ידי המשיבה הוביל לפסיקת ההוצאות.

ביום 26.11.2018, ניתנה החלטה כי למבקשים תינתן זכות תשובה, ביחס לפסיקת ההוצאות. חרף החלטה זו ועל אף ארכה שניתנה להם, לא הגיבו המבקשים להחלטה.

נוכח העובדה כי אין מחלוקת ביחס לפינוי הדירה, אלא רק ביחס להוצאות שנפסקו, איני רואה לנכון לבטל את פסק הדין וזאת, בשל ההוצאות המלוות ניהול הליך שכזה על ידי עו"ד.

בפסיקת בתי המשפט נקבע, כי על המבקש לבטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה לשכנע כי יש בידו הגנה ראויה ולהגנה זו סיכוי שתתקבל (ר' לכך: ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (פורסם ב"נבו", 6.4.2008)).

בענייננו, המבקשים לא העלו כל הגנה ראויה מפני פסיקת ההוצאות הנלוות לפסק הדין, והעובדה לפיה פינו את הדירה רק לאחר שהוגשה התביעה מצדיקה לפסוק לחובתם את הוצאות ההליך.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין.

אין צו להוצאות בגין בקשה זו.

יהודה ליבליין, שופט