1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 13.9.17 בצומת מעלה שומרון. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 31,669 ₪ בגין עלות תיקונים, שכר שמאי ובזבוז זמן.
2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.
3. התובע טוען כי התאונה ארעה כאשר בעת פניה שמאלה הגיע רכב הנתבעים משמאל ופגע ברכבו הפונה. הנתבעים טוענים, מנגד, כי רכב התובע ביצע את הפניה על אף שזכות הקדימה היא לרכב הנתבעים שנסע ישר בנתיבו – וכי לא ניתן היה למנוע את הפגיעה בנסיבות אלו.
4. בדיון העידו נהגת רכב התובע ונהג רכב הנתבעים, והתובע עצמו העיד ביחס לטענת הנתבעת שחברת הביטוח שלו (של התובע) שילמה 80% מנזקי רכב הנתבעים – דבר המלמד על כך שאף חברת הביטוח של התובע סברה שהאחריות לתאונה מוטלת על כתפי התובע.
5. התובע העיד כי את כל הפניות מחברת הביטוח העביר לסוכן הביטוח שלו, משום שאינו דובר עברית ולא הבין מה כתוב בהן, וכי אינו זוכר אם שילם השתתפות עצמית בקשר לתשלום שבוצע ביחס לנזקי הנתבעים. מבירור שנערך בתום הדיון עולה כי אכן בוצע תשלום השתתפות עצמית כאמור.
6. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב הנתבעים, וזאת בשים לב לעדות נהגת רכב התובע שהעידה שטרם הפניה הבחינה ברכב הנתבעים "רחוק מאד" – ותוצאות התאונה מלמדות כי טעתה בהערכתה או שחלף זמן מאז שהבחינה ברכב הרחוק, כאמור, ועד שנכנסה לצומת, ובפועל נכנסה לצומת מבלי לתת לרכב הנתבעים (שהתקרב בינתיים) את זכות הקדימה המגיעה לו.
7. משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם נהגת רכב התובע ולפיכך – התביעה נדחית.
8. התובע יישא בשכ"ט הנתבעים בסך 4,637 ₪.
9. רשמתי לפני את הודעת הצדדים בדיון כי בקשר לתאונה מתנהל הליך נוסף (תא"מ 53532-01-18) בבית משפט השלום בפתח תקוה. גם מטעם זה התבקשה הכרעה פוזיטיבית במחלוקת, ויש להניח כי יעלה בידי הצדדים להגיע להסכמות שייתרו הצורך בניהול ההליך הנוסף, נוכח האמור.

ניתן היום, כ"ו ניסן תשע"ט, 01 מאי 2019, בהעדר הצדדים.