1. הנאשם ביקש להישפט בגין קנס חניה שקיבל בתחום העיר ת"א-יפו ונקבע דיון בתאריך 18.06.2018 אליו לא התייצב אף שהוזמן למשפט בהתאם לכתובת שמסר בבקשה להישפט תוך שההזמנה חזרה בציון "לא ידוע במען".
2. למאשימה עומדת חזקת המסירה לעניין שליחת ההזמנה למשפט באמצעות מזכירות בית המשפט לפי סעיף 44א' לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974.
3. ברע"פ 9142/10 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל נז (6) 793 (2003) נקבע כי לפי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: חסד"פ) רשאי בית המשפט לגזור את דינו של נאשם שלא בנוכחותו ומכך מפיקים תועלת הן הנאשם והן המערכת השיפוטית והציבור.
4. מאחר שהנאשם לא שילם את הקנס כאמור ולא התייצב, אף שהוזמן כחוק, ולא התייצב סנגור מטעמו, לפי סעיף 240(א)(2) לחסד"פ הריני רואה אותו כמודה בכל העובדות המפורטות בכתב האישום.
5. הואיל ואיני סבורה שיהיה בשפיטתו בהעדרו משום עיוות דין, אני מרשיעה אותו בעבירה על פי סעיף 12(א) לחוק עזר לתל אביב יפו (העמדת רכב והחנייתו), התשמ"ד-1983. הנני מחייבת את הנאשם בתשלום סכום הקנס המקורי בלבד, בסך 100 ₪. הקנס ישולם עד ליום 20.05.18.
6. בהתאם לאמור בסעיף 3 להחלטתי, ועל אף עמדת המאשימה, לא מצאתי לנכון להטיל עליו קנס נוסף.

ניתנה היום, כ"ז אדר ב' תשע"ט, 03 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.